האם להתחיל טיפול תרופתי?

בתי בת ה 6 חוותה בשנה האחרונה שני אירועי פרכוס תוכ מחלת חום. האירוע הראשון כלל מבט בוהה לצד ימין, חוסר תגובה כשקראתי בשמה, ותנועות קלות ביותר בכפות הידיים. לאחר כמה שניות חזרה לעצמה.
חצי שנה מאוחר יותר בזמן מחלת חום- שוב מבט בוהה לימין בשכיבה, חוסר תגובה ותנועות חוזרות עדינות בידיים. זה נמשך מספר דקות וכל גופה היה שמוט ורפוי בהמשך. היא החלה להכחיל בשפתיים והלסתות היו נעולות. בעלי פתח לה את הלסתות ויצא מהפה קיא- מה שגרם לה לחזור להכרה ולהפסקת הכיחלון. בהמשך עייפות רבה ובבוקר למחרת לא זכרה דבר.
לאחר EEG בערות ובשינה שיצאו תקינים הוחלט על אפילפסיה ומתן אוספולוט- כאשר הרופא הדגיש שתחילת הטיפול היא גבולית ונתונה להחלטותינו.
כיוון שעברו ארבעה חודשים ללא התקף מאז- ובשל תופעות הלוואי הלא סימפטיות החלטנו בינתיים לא להתחיל בטיפול התרופתי. האם אנו לוקחים סיכון בכך? האם יש סיכוי לטעות באבחנה? האם נתקלתם במקרים בהם אלו היו פרכוסי חום הנחשדו כאפילפסיה והתבררו כטעות?
תודה!