טווח ההגנה של חיסונים Mmrv ו dtap

גליה,

תודה על השאלות. כשמדברים על חיסונים, כל חיסון הוא עולם שלם בפני עצמו, ככה שאי אפשר לענות על שאלתך איך ששאלת אותו. מעבר לזה, גוף של בן אדם הוא ייצור חי שקשה לצפות מה יהיה בבן אדם הפרטי. לכן, הידע על כל חיסון מתייחס לקבוצות של בני אדם, והמדיניות של חיסונים מעוצבת לאוכלוסייה ולא ברמה של בן אדם. כלומר, אנחנו לא יודעים כמה זמן כל חיסון נתון יחזיק בכל תינוק שניצב לפנינו, וברור שיש הבדלים בין מערכת חיסון, מצב תזונתי, ומחלות רקע שיכולות להשפיע על משך ההגנה של חיסון. בכל זאת אנסה לתת כמה קוים כלליים לפי מה שכן ידוע בקבוצות גדולות שנבדקו לאורך הזמן.

1. לגבי MMRV, יש מחקרים שמראים נוגדנים נגד כל אחד מ4 הנגיפים באחוז גבוה מהמתחסנים אפילו 20 שנה אחרי מנה אחת של חיסון. זאת אומרת שהסיבה לתת מנות נוספות, זה לא "להאריך" את ההגנה. הסיבה שמנה נוספת נצרכת היא שאחוז מסיום ממתחסנים לא יגיבו למנה הראשונה (מסיבות שונות) וכן יגיבו למנה שנייה. נתינת שתי מנות מספקת הגנה לאחוז גבוה יותר של האוכלוסייה מאשר מנה אחת, ולכן מונעת התפרצויות בהמשך.

2. לגבי DTAP גם צריך להפריד בין המחלות. טטנוס ואסכרה הם תקפים לכמה שנים אחרי ה-3 מנות בסיס, ויש צורך במה שנקרא "REINFORCING" - מנה מחזקת לפחות 6 חודשים לתת רמה טובה של נוגדנים לערך 7 שנים. אחר כך בכתה ב, מתחילים מנות דחף.

לגבי שעלת שהיא ה P של DTAP מתברר שההגנה יורדת עם הזמן, לפי מחקר מהשנה בערך 10% כל שנה מהמנה האחרונה. מקבלים דחפים בכתה ב' וח', ומומלץ שנשים יקבלו מנה באמצע ההריון כדי שנוגדנים יעברו לעובר עד שהוא בעצמו יתחסן בגיל חודשיים. לדעתי, בעתיד ייתכן שתהיה המלצה לכל האוכלוסייה לעשות דחף לשעלת ביחד עם טטנוס כל כמה שנים, ויש צורך בחיסון משודרג שייתן הגנה לטווח יותר ארוך בלי התופעות לוואי שהיו עם החיסון הקודם (DTP).

בברכה,
ד"ר אריק האס