סבירות לאבחון שגוי

חבל שלא שאלת על הנוגדנים ללבלב לפני שקבעת בנחרצות דלעיל שלילד יש סוכרת סוג 1. מאוד מצער שהחולה כיום אמור להיות מומחה במחלתו על מנת להימלט ממלתעות הסטנדרטיזציה שאתם כופים על המערכת.

הפורם של סוכרת נעורים, שאני אחראי עליו, עוסק בליבון בעיות שונות בנושא של סוכרת, אך בשום פנים ואופן אינו משמש תחליף לאיבחון ולטיפול בחולה הבודד. לכן במקום לתקוף את המערכת עליך לפנות לרופא מומחה.

נותרנו עם השאלה המטרידה מדוע מיהרת לפסוק שהילד הוא סוכרתי מסוג 1, מבלי לסייג וללא הפנייה למומחים או לאפיקי אבחון אחרים.

לפי הנתונים שמסרת, לבנך יש סוכרת סוג 1.לא חייב להיות סיפור משפחתי. לממתקים שהנער אכל אין קשר לרמה הגבוהה של המוגלובין A1C.

אגב, מאמר מדווח על סקר המראה שישנם באנגליה 50k אנשים שאובחנו בטעות כסוכרתיים ועוד 50k שזכו לאבחון של הסוכרת הלא נכונה. אם כן, האם יש מקום לקביעות חד משמעיות? הרי עבור הרופא, ודאות של 99.9% עשויה להיות עובדה מוגמרת, בעוד שעבור החולה מדובר בסיכוי של 1 לאלף שהוא בריא (סיכוי שעולה על סיכוייו להיות מאובחן כסוכרתי סוג 1 מלכתחילה...)

לפי הנתונים שמסרת זה לא נראה מודי. אתה לא מציין אם היו נוגדנים ללבלב. עליך לגשת עם כל הנתונים לרופא המטפל, כדי לקבוע אבחנה נכונה.