סרבן אוכל

שלום שרון.
כאשר מבררים את הסיבה מדוע ילד אינו אוכל היטב, בראש ובראשונה יש לשלול בעיות אורגניות, כמו בעיית קורדינציה של שרירי הלעיסה, חולשה, בעיות בליעה... מאחר ויש דיווח שהוא אכל היטב (לפחות בעבר, אצל המטפלת) נראה שזו לא הבעיה.
בתיאורך, לא ציינת אם יש מאכלים מסויימים שהוא מוכן לאכול, למרות היותם מוצקים. לדוגמא - במבה? ביסלי? וופל? עוגה? האם מוצרים שנחשבים "טעימים" אבל "לא בריאים" הוא מוכן לאכול? אם כן, אז ניתן להסיק שאין בעיה טכנית באכילת מוצקים. ואז קרוב לודאי שהילד הוא אכלן סלקטיבי... אוכל מה שהוא רוצה, ועושה "ברוגז" על אוכל שאיננו רוצה.
אם אלה הם פני הדברים... הפתרון הוא להיות עקשנים יותר מהילד, ולא לרדוף אחריו עם אוכל. אל תתנו לו את התחושה שהוא מחוזר, ואתם עושים הכל רק כדי לזכות בביס ממנו... ההיפך, תנו לו לרדוף אחריכם בתחנונים (אני מגזים בתיאור...) אחר אוכל. איך עושים את זה?
אתם עושים "חוזה" ביניכם, הכולל בראש ובראשונה את הצורך לכבד האחד את השני... ההורים אחראיים על בחירת האוכל אשר יוצע לילד ועל זמן הגשתו. הילד אחראי על הכמות אותה הוא בוחר לאכול. וחייבים לכבד האחד את השני בחוזה הזה.
בבוקר - מגישים לחם, חביתה, ירקות. (לדוגמא... אפשר כמובן קורנפלקס, גבינה, וכו'...). אם ילדכם רוצה - הוא יאכל ביס, שני ביסים... או לא יאכל בכלל. אתם קיימתם את הצד שלכם, הוא את שלו. ארוחה הבאה תהיה בשעה 10. עד אז לא מקבלים כל פיצוי... גם אם הוא לא אכל כלום, והוא נראה "רעב". (אל תדאגו, הוא לא ימות מרעב, הוא יעדיף קודם לכם לאכול מה שתגישו לו). ארוחת 10 - אותו דבר, מגישים לו פרי או בקבוק. אכל - יופי. לא כל - לא צריך... שוב, לא רודפים אחריו עם האוכל, ולא מתחננים שיכניס כפית לפה, ולא מבטיחים לו שאם יאכל יקבל מתנה... ושיעשה טובה לאמא/סבתא/אבא וכו'. אל תחזרו אחריו! תחכו שהוא יבוא לבקש אוכל... אם הוא יבקש את האוכל בשעה 10:30 (אחרי שלא אכל כלום ב 10:00) - כמובן ש... לא נותנים לו! כי אתם מחליטים על זמן הגשת האוכל ומה מוגש... הוא מחליט רק כמה הוא אוכל. לא על שעת האוכל...
תשמרו על קיום החוזה הזה יום - יומיים... והוא ילמד מהר מאוד לכבד אותכם ואתם אותו,. מנסיוני (כרופא, וכהורה...) זה פועל! בהצלחה.

תודה על התשובה. שתי שאלות:
1. גם מאכלים "לא בריאים" אינו רוצה - גלידה/פתי בר/בייבי ביס/עוגה וכו' כך שלא נראה לי שהבעייה היא סלקטיביות - לפחות לא כל הבעייה. למשל אתמול הסכים לאכול מספר ביסים - בהיסח הדעת כמובן - מול הטלוויזיה מפשטידת פסטה ואח"כ מעדן גבינה אבל אחרי מספר ביסים התפרץ בבכי וזרק את שניהם.
יכול להיות שכל הסיפור זה שיניים?
2. אולי יישמע מטופש אבל איך עושים "חוזה" עם פספוס בן 10 חודשים. הוא לא יודע לבקש אוכל, פשוט נהיה עצבני כשרעב...

1. אני לא ממליץ על להאכיל ילד בהיסח הדעת, וגם לא בשינה (יש הורים שמאכילים בבקבוק את ילדיהם כשאר הם ישנים!!! - זה דבר מסוכן מאוד). להאכיל אותו בארוחות מסודרת, לפי מה שאתם קובעים. לדוגמא בקבוק בבוקר, בקבוק נוסף לפני השינה. אפשרי עוד בקבוק במהלך היום. מתישהו ב 10 - פירות או ירקות, בצהרים - ניתן לתת משהו נוסף (פסטה/עוף/אורז).
2. חוזה אפשר לעשות גם בצורה חד צדדית (כמו בפוליטיקה). אתם קובעים את האוכל ואת זמן הגשתו. הוא יכבד את זה, כי כאשר הוא ידרוש אוכל (ע"י בכי) בזמן שאיננו הזמן שאתם קבעתם, הוא יקבל מוצץ ולא אוכל. ותגידו לו ברוח טובה שאתם תתנו את הארוחה הבאה בשעה XY, והכל ברוגע עם חיבוקים. הוא יגיע לארוחה הזו רעב, ויאכל מה שתגישו לו. כמובן מה שאתם בוחרים להגיש לו.
מצד שני - חלקו בהסכם זה לקבוע את כמות האוכל. אם הוא מסתפק בביס אחד, אתם תכבדו את הצד שלו בחוזה הזה... ולא תדחפו לו מעדן/פשטידה כאשר הוא בעצם מעוניין לראות טלוויזיה ולא לאכול. ואם הוא לא רוצה לאכול (שזה גם כמו לקבוע את כמות האוכל) - אז הוא לא יאכל. וזו זכותו המלאה.
כאשר בעוד שעתיים הוא יבכה שהוא רעב - הוא יאלץ לכבד את הצד שלכם בחוזה - אתם קובעים את זמן ההגשה... ואת סוג האוכל.
אני מבטיח לכם שילדים (בניגוד לפוליטיקאים) לומדים מהר מאוד לכבד חוזים :)
בהצלחה!