תזונה וקנדידה

שלום רב. שתי שאלות לי בנושא אוכל וקנדידה ללא קשר בין השניים...אני מקווה...
בני בן 4 חודשים. תינוק בריא ומאז ומתמיד אוכל מצוין, שוקל קרוב ל - 7.800...בלי עין הרע... אוכל סימילאק מאז שנולד.
בשלושת השבועות האחרונים קיימת הפחתה הדרגתית בכמויות האוכל, אם עד לפני 3 שבועות אכל 7 בקבוקים של סימילאק ADVANCED בכמויות הנעות בין 120-180 אז בשבועות האחרונים זה הלך והופחת בהדרגה כשבימים האחרונים הוא אוכל כ - 3 בקבוקים במהלך שעות הערות שלו (כ - 14 שעות עם שינות קצרות פה ושם) כשבכל ארוחה מסיים כ - 100 ועד הארוחה הבאה משלימים לו כשמתעורר נניח...משהו לא ממש מאורגן, פעם היה מאוד מתוקתק. היום יכול לאכול 70 ואז אחרי שעתיים עוד 30, ובארוחה הבאה 130 שוב בבת אחת כמו פעם.
בכל מקרה אינו נראה רע, אינו חולה, חייכן במיוחד, ערני מאוד ושובב.
בלילה אוכל 2 בקבוקים כשבכל פעם 40-100 תלוי..לא ממש יודעת במה.
בשבוע האחרון החל לועס את המוצץ בחוזקה כשבד"כ הוא אוהב מוצץ מאוד, משתמש בו כדי להירדם ובשעות הערות לא משתמש כבעבר לא ממש לועס אותו בצידי הפה. (שיניים?...הבקיעה היא ראשית בקדמיות המנדיבולריות...ובכל זאת לועס בצד).
האם ההפחתה בכמויות המזון או לחילופין ההפחתה בכמות הבקבוקים היא נורמלית ובעצם מכוונת לקראת ארוחות מוצקים בגיל 6 חודשים?
משקלו בלידה היה 3.100.
יש לי פעוטה בבית בת שנתיים וחודשיים שנולדה 2.800 ועד גיל 6 חודשים אכלה 6 בקבוקים ביום עם כמויות די קבועות (3 חודשים ראשונים הנקתי אותה).
סך הכמות היומית של בני עומדת בימינו על: 500 CC. עד לפני 3 שבועות הכמות עמדה בממוצע על: 1000 CC. האם נשמע תקין?

דבר שני, בגיל חודשיים לאחר שאחותו כנראה הדביקה אותו בזיהום בדרכי נשימה, חלה, פיתח תגובת היפר-ריאקטיב אופיינית ולאחר סאטוראציה באזור ה - 85 אושפזנו לשני לילות ב"דנה".
העניין הסתדר ושוחררנו. מאז ללא כל מחלות או ממצאים, נבדק כמה פעמים אצל רופא הילדים בשבועיים שלאחר היציאה מהאשפוז לצורך מעקב (והרגעת אמא לחוצה...).
קיבל חיסוניו כרגיל (מעט באיחור לאור האשפוז אך עדיף מאוחר מאשר אף פעם..): חוסן במחומשת ובפרבנר ורוטה לאחר האשפוז.
החל מהשבוע השני לחייו ישנה קנדידה על לשונו. בזמן שהיה חולה, שבוע לפני האשפוז ועד שבוע לאחר היציאה מהאשפוז טופל בבטנזול וונטולין באינהלציות בבית. ברור שהסטרואידים הקשו על חלוף הפטרייה והומלץ לי להשתמש בדקטרין. השתמשתי כמה פעמים אך ללא הועיל והפסקתי לאחר ששמעתי דעות אחרות מרופאי ילדים שאומרים שהפטרייה תחלוף בכל מקרה ואינם מאמינים בשום טיפול. הפטרייה נסוגה מעט מקדמת הלדון אך עדיין קיימת.
האם יש משהו שניתן לעשות? האם פטרייה בגיל 4 חודשים זה משהו סביר או שמעל גיל 3 חודשים היא אמורה להיעלם? האם ייתכן שלטיפול הסטרואידי שהסתיים כבר לפני חודש ו - 3 שבועות ישנה השפעה גם היום בעיכוב העלמותה?

אשמח להארותייך.
שרון.