שאלה

בני בן שנתיים, ויש לו אחות בת שבעה חודשים. התפתחותו האינטילקטואלית תקינה. כל יום כמעט הוא לומד מילה חדשה. יוצר קשר, חייכן, מלא קסם אישי ושמחת חיים.
עם זאת, הוא מאוד עקשן. נוטה בקלות לצעוק ולבכות כשמשהו לא נראה לו, ומסרב להרגע עד אשר מקבל את מבוקשו. כשמתעורר באמצע הלילה פורץ בבכי לעיתים קרובות. התחושה לגביו לעיתים היא שהוא בלתי נסבל.
בניסיונות חוזרים ונשנים לעשות איתו עבודות הדבקה, הקראת סיפורים שונים, לוטו המתאים לגילו, ציור וכד', אינו מתמיד בכך מעבר למספר דקות בקושי.
במפגשים עם בני גילו נוטה לחטוף משחקים.
התחושה לגביו היא לעיתים של חוסר שקט. כלומר: נוטה לעבור מדבר לדבר. לעומת זאת, כן מתמקד בצפייה בטלביזיה, נוטה להכניס ולהוציא דברים מתוך קופסאות בהנאה, התעסקות בדברים טכניים.
הוא הולך לפעוטון ומדיווח המטפלות מתנהג ככל הילדים. דהיינו, יושב בריכוז ואין איתו בעיות מיוחדות.
שאלתי היא האם לדעתך יש מקום לאיבחון במרפאה להפרעת קשב וריכוז.
יש לציין שבעלי, אביו, בצעירותו, לא הצליח להתרכז בעצמו בלימודים ולא עשה בגרות, אלא רק מאוחר יותר.
תודה רבה