התייעצות

שלום ,
בני בן ה- 6.5 ,לומד בכיתה א' ,בד"כ מכין שעורי בית לבד ,קורא יפה,משיג ציונים מעל 95 ,אך לעיתים קרובות אני תקלת איתו בקשיים, במיוחד כשיש צורך לתקן שעורי בית או מבחנים או כשיש מטלת צביעה/גזירה וכד' הוא "מתבכיין" ,לא רוצה לתקן ונאטם להסברים שלי ,מה שמקשה עליי מאוד כי הדבר מוביל מהר מאוד לגלישה של ש"ב לאורך זמן רב ולמתח וכעס ביננו , מה שקשה לי יותר אצלו היא העובדה שהוא מתייאש מהר ,מגיב באופן איפולסיבי ,דבק בצדק שלו (תמיד יש לו הצדקה למעשים שלו) ,כועס מלא כלום וכל הזמן אני כאילו צריכה ללכת על ביצים איתו ולשקול מילים עם עצמי כל הזמן לפני שאני "פותחת את הפה" .
בשבוע שעבר הייתה סיטואציה בכיתה בה המורה האשימה את בני על מעשה שהוא לא עשה (לטענתו)והוא התפרץ עליה בכיתה,צעק,זרק מחברת,הזיז את הכיסא בכוח וגם את השולחן של המורה. המורה בתגובה הוציאה אותו החוצה להרגע וטענה שהוא גם בעט בדלת הכיתה.
הוא לא סיפר לי את הארוע והוא נודע לי לאחר שהמורה זימנה אותי לפגישה שבה נכחה גם יועצת ביה"ס. השיחה הייתה לי קשה מנשוא וזימנו אח"כ גם את ילדי והמורה הסבירה לו את חומרת העינין (כמובן גם ששוחתי איתו בבית על הנושא)וקבעה איתו שברגע שקשה לו והוא כועס הוא יכול לבקש לצאת מהכיתה ולהרגע.בנוסף,ביקשתי עזרה מהיועצת וקבענו שיחה לסוף השבוע על מנת שהיא תוכל להכיר מקרוב את ילדי ואוליי תוכל לתת לי כלים להתמודד עם העניין.
מאוד קשה לי הנושא במיוחד לאור העובדה שבעלי לוקח את הדברים בצורה שונה ממני,הוא אומר שאני מגזימה ולוקחת את הנושא למקומות לא ריאליים ואילו לדעתי צריך לבדוק את העניין ולא לעבור לסדר היום, הלא כך ?
האם תוכלי להמליץ לי על פעולה נוספת ?
אגב, המשקפיים נרכשו והוא קיבל אותם ברוח טובה .