איבחון דידקטי או פסיכודידקי

דני שלום

ראשית, בנך אובחן לפני זמן רב, והטיפול התרופתי מסייע לו. מומלץ להיות במעקב אצל הרופא המטפל - נוירולוג או פסיכיאטר ילדים ונוער אשר יעקוב אתכם יחד אחר השפעת התרופה ויעילותה, ואת המינון המתאים, לאורך הזמן ועם שינויי ההתפתחות-ההתבגרות.
שנית, ביחס לאבחון - אבחון דידקטי מתייחס בעיקר למיומנויות קריאה כתיבה (ולפי הצורך גם חשבון ואנגלית), והתפקודים שבבסיסם (תפיסה וזכרון שמיעתיי, וחזותיים, קשב, ועוד). אבחון פסיכוידקטי בודק מיומנויות ותפקודים אלו, ובנוסף גם את היכולת האינטלקטואלית הכללית, ואת היכולות בתחומים שונים. האבחון מאפשר מודעות אליהן והתיחסות למידת מימושן בפועל.
אבחון פסיכודידקטי מתייחס גם לתחומים הרגשי, ההתנהגותי והחברתי. אשר מושפעים מתפקודים או קשיים שונים (בלמידה, בקשב וריכוז וכו), ומשפיעים עליהם. בתוך כך אבחון זה מתייחס למוטיבציה, כוחות וכד'. גורמים אלו חשובים מאד באופן כללי ובפרט כאשר מדובר בתפקודי הקשב וההתארגנות.
כאשר נמצא כי היכולות, הפוטנציאל האינטלקטואלי או האחר (החברתי לדוגמא), אינו ממומש דיו, נעשית באבחון חשיבה לגבי הגורמים לכך, ועל דרכי הטיפול/הסיוע המתאימות. סוגי התערבות מסוימים, מתאימים יותר מאחרים לקשיים ספציפיים - כגון קשיי קשב וריכוז. לפיכך אני נוטה להמליץ על אבחון פסיכודידקטי.
גורם נוסף עמו תוכלי להוועץ בבחירת סוג האבחון המתאים לבנך הוא צוות ביה"ס - המחנכ/ת ו/או היועצת בביה"ס.
התאמות לדרכי הבחנות, מסוג תוספת זמן במבחנים, יכולות להינתן בעת הצורך, הן באבחון דידקטי והן באבחון פסיכודידקטי. ישנן התאמות אחרות, כגון מבחן בע"פ להן נדרש אבחון פסיכודידקטי.
בהצלחה,
נועה ווס.