שלבים התחלתיים של דמנציה

שלום יורם ,
זה ממש לא פשוט לקבל אבחנה של דמנציה - ואני ממש שומעת את רמת המצוקה שלך. מאד חשוב לתת לעצמך זמן להפנים את האבחנה ולהעזר בגורמים תומכים בין אם זה משפחה או בין אם זה אנשי מקצוע . התגובה לקבלת אבחנה של דמנציה או אבחנה של מחלה אחרת יכולה להיות דרמית , לעורר חששות ואי ודעות לגבי עתידך והסובבים אותך. מאד חשוב לשתף מישהו במצוקה שלך ולקבל יותר מידע על מצבך , כולל אפשרות לטיפולים תרופתיים ולא תרופתיים , שיתכן ויעזור בשלבים המוקדמים . אתה כתבת שאתה ״ יודע
איך זה ימשיך ״ אבל זה לא באמת כך , יש הרבה משתנים ( איזה דמנציה , שלב האבחנה , מצב בריאותי כללי , גיל ) ואסור לאפשר את הפחד שלך להביא אותך להחלטות בלתי הפיכות. אומנם תגובה של חוסר אונים ויאוש היא אינה נדירה , אם מחשבות מסוג זה נמשכות או מרגישות מחוץ לשליטתך חשוב מאד להיבדק אצל פסיכיאטר כדי לברר האם מדובר במצב שדורש התערבות ומעקב .
מציעה גם שתברר אצל הנוירולוג שמטפל בך האם יש קבוצות תמיכה שתוכל לשתף ולקבל תמיכה מאנשים שעוברים תהליך דומה - זה מאד עוזר לתחושת הבדידות שהמון אנשים במצבך חווים ויכול לתת לך קרן אור בתקופות שאתה רק רואה חושך .