פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום
אנחנו בי 37 פלוס 2 ילדים ואני בהריון חודש 3.
פרודים מספטמבר, גר אצל הוריו.
המצב אפור בנינו וקשה לקבל החלטה אך קשה לרצות לחזור.
מעורב בחייהם של הילדים שזה אומר מגיע אלינו הביתה יושב ומחכה שאארגן אותם ואז הולך לשחק איתם בגימבורי או להוריו ובכיף.
לפחות 3 פעמים בשבוע ובשישי או שבת לוקח ל5 6 שעות ללא שינה.
הילדים חשים טוב ושמחים אין התפרצויות. הצגתי את המצב שאבא עוזר לסבתא הרבה וציך להיות שם וגם הרבה בעבודה.
התרגלו שלא ישן איתנו ואין לטייל יחד.
אני רוצה כבר לקבל החלטה.
הפחד שלי הוא שהם יחשבו שככה זה זוגיות וזה לא אנחנו פרודים.
מה ההשלכות ל3 חודשים הללו שהוא לא היה אך היה מעורב מאד והרגשתי שטוב לילדים והם מסופקים משהייתו.
מהן ההשלכות?
כמה זמן אני יכולה למשוך זאת ?
מציינת כי בי בן חמש ובקרוב עולה לכיתה א.
בתי בת 3.
אני אישה שמחה ומשדרת זאת לילדיי ומתפקדת מצויין. לומדת לתואר שני עובדת בעבודה מסודרת וטובה שגם משמחת אותי. אני בקשיים עם עצמי כי הגיע הזמן לקבל החלטה.
מפחדת ששלושת החודשים הללו עשו אולי נזקים?וכמה עוד אוכל למשוך את התירוצים ?
לא רוצה שיחשבו שככה זו זוגיות.
אך יחד עם זאת כמה ניתן למשו ך?

ילדה בת 6 כיתה א שיכבת הצהרון שלה מורכבת מילדים שהיו איתה בגן ומפוצלים ב 3 כיתות .ז"א יש הכרות מהגן וגם אז היא לא היתה ככ מוזמנת לבנות אחר צהריים(היתה מוזמנת לעיתים רחוקותומזמינה מידי פעם)חברתית בכללי היא באמצע ועם הבנות קצת מיתקשה לכן לעיתים מבחירה לא מיתערבבת איתן כשהן חבורה (עם כל אחת מהן כשהיא לבד ולא בקבוצה המצב פנטסטי)לאחרונה עושה רושם שהבנות די היתגבשו והיא לא ככ .כל אחר הצהריים כשאני אוספת אותה היא מבקשת ללכת למישהי מהבנות(לא משנה לה מי)ואני בסיטואציה שקשה לי להיתקשר להורים לא מרגישה בנוח גם לא יודעת כמה הבנות יירצו וקשה לי המחשבה שיסרבו.והלב שלי נישבר כשבסוף יום הן קובעות והיא מאוד רוצה ואז או שהן כבר קבעו עם חברה שהן מעדיפות או שאני צריכה להיתקשר וזה משהו שקשה לי לעשות כי לא נעים לי..היא ילדה "טיפוס "מצד אחד לא פריירית מצד שני אולי טיפה רגישה.היא ילדה נבונה וגם יודעת לשחק אז לא הרור לי למה היא לא מישתלבת.ליבי נישבר כל יום כשאני מיתחמקת מלשאול את ההורים או הילדים .

שלום,

בני קרוב לגיל 14, לאחרונה (משהו כמו חודשיים, שלושה) הוא השתנה מאוד, עד כיתה ז' הוא היה תלמיד מצטין, עם תעודות הצטיינות בכל שנה בשתי המחציות, השנה הוא פשוט לא מוכן להשקיע וללמוד (לפני כן הוא לא השקיע במיוחד, אבל הצליח בכל זאת, כנראה שהשנה זה כבר נהיה קשה), הציונים שלו ירודים מאוד, ממוצע 60 וזה שינוי דרסטי. הוא לא מוכן להשקיע ולשבת ללמוד, ניסינו בכל הדרכים, להציע לשבת איתו, מורים פרטיים, אבל הוא פשוט מתעלם, שקוע כל כולו בפורט נייט המשחק וזה רק מה שמעניין אותו בחיים. הולך לישון מאוחר, ישן בצהרים וחוזר חלילה.
אנחנו מאוד מיואשים, הילד השתנה לנו בצורה קיצונית מידי.
בלי להלאות בסיפורים ארוכים מידי, התמקדתי בפן הלימודי שהוא היותר חשוב לנו כרגע לפני התיכון, אבל יש לציין שהילד הזה מקבל כל מה שרק ילד יכול לחלום עליו. גם מעבר לפן החומרי שנינו כהורים תמיד היינו קשובים לו ומוכנים לעזור בכל פן שקיים למיטב הרגשתנו לפחות.
באיזו דרך מומלץ לגשת אליו, ניסינו מגוון של דרכים אף ללא הועיל. אודה על עזרתך.
ליאור.

לפני שבועיים אני והבת שלי, בת ה-4, נתקענו במעלית של הבניין. לקח זמן עד שחילצו אותנו והמצב היה מלחיץ ואם אודה על האמת, כמה שניסיתי להיות רגועה, אחרי כמה זמן גם אני נהיית עצבנית וזה מן הסתם השפיע גם עליה. מאז היא לא מוכנה להיכנס למעלית, לא רק בבניין שבו אנחנו גרים אלא בכלל. אני חושבת שזה קצת באשמתי... איך אפשר לעזור לה להשתחרר מהחוויה ולהיכנס שוב למעלית?

הבת שלי בת 12 עכשיו, כבר כמה שנים שהיא מכניסה את הקוקו שלה לפה ולועסת, זה כבר נהייה עניין יומיומי, מה עושים כדי להפסיק עם המנהג הזה?

לצערי אני ובעלי רבים לעיתים ליד התינוק בן חצי שנה
צעקות של בעלי בעיקר
ברור לי שנגרם נזק לילד
אשמח לדעת מהו ולנסות דרך העובדות המצערות האלו להראות ולבקש מבעלי שנמנע מרובים וצעקות לפחות לידו

תודה לך

בוקר טוב,
אשמח לסיוע בשאלה מתי להעביר את בננו מסגרת.
הוא בן שנתיים ושלושה חודשים, ונמצא בגן בקיבוץ עם אותם הילדים מגיל שנה.
החלטנו להעביר אותו למסגרת החינוכית בקיבוץ הסמוך כיוון שהסבים שלו גרים שם ואיכות החינוך היא זהה.
שאלתי היא מהו לדעתך התזמון הנכון להעבירו? מוקדם ככל האפשר, או אולי בכיתה א' כאשר ממילא המסגרת משתנה משמעותית וכבר ניתן להסביר לו יותר טוב?
אני רוצה כמובן להקל עליו ככל האפשר את הפרידה מהילדים והצוות שהוא כבר מכיר...

אחייניתי בת 5 נבונה ועדינה.הוריה גרושים שנתיים.יש לה 2 אחיות למחצה בגיל ההתבגרות.היא גרה במרחק שעה מהאבא אחי.לאחרונה , בוכה כאשר האבא מחזיר אותה לביתה.היו מקרים לאחרונה שהיתה אצל האב ובכתה שרוצה את אמא.אחי נאלץ לפעמים לנסוע אליה רק על מנת שתרגע.אף פעם לא נפגש בתוך ביתה(של האמא).
היא מאוד אוהבת את האבא ומחפשת חום מימנו.לפעמים מתלוננת שאמא שלה לא משחקת איתה.או שמתלוננת שאמא לא נותנת לה אוכל בריא.כל מיני תלונות קטנות כאלה. האם זה נכון כל פעם שבוכה לנסוע את המרחק הזה? איך מתנהלים?

אחרי כמעט 10 שנים בעלי לשעבר רוצה לחזור לקשר עם הילדים. הם לא ראו אותם מאז שהיו ילדים קטנים, הקטן היה תינוק כשעזב ולא זוכר אותו בכלל.
זכותם להכיר את אבא שלהם אבל אני מאוד מפחדת שהם יפגעו... מה עושים?

שלום לך.
יש לי בעיה במערכת היחסים עם הבן שלי.הוא בן 12, מקלל אותי,לא מוכן לעשות איתי שום דבר,וכל יומיים מבקש שאתגרש מאשתי( זה מה שהוא ספג ממנה במשך הרבה זמן). אני מבין שזה קשור למערכת הזוגית שלי,אבל למרות הכל,אני אשמח לעצה כיצד לשפר את המערכת איתו. עם אשתי הוא מוכן לעשות הכל, מכבד אותה,ומקשיב לה ברב הפעמים.
יש לו בעיה של עודף משקל( אכילה רגשית) ואיננו יודעים כיצד לטפל בזה. נשמח לכל עיצה.אב מתוסכל.

האם גיל 7 לא גדול מדי בשביל להמשיך לפחד מהחושך? לא מוכן לישון עם מנורת לילה, רק עם אור מלא

ילד בן 10, עד עכשיו היה תלמיד די טוב, לא מצוין אבל אין תלונות. בזמן האחרון הוא אומר שהוא לא מצליח לעקוב אחר מה שקורה בכיתה, הדעת שלו מוסחת והוא לא מצליח במשימות ובשיעורים. אין לו ליקויי למידה מאובחנים, חשבנו שאולי זה רגשי אבל נראה שהכל בסדר מבחינה חברתית. איך מוצאים את המקור לבעיה?

שלום,

בני בן 7, זרק צעצועים מהחלון חדרו בקומה השביעית בבניין מגורים. מדובר בכמות נכבדת מאוד ורק במקרה לא נפגע איש. בדיעבד, גילה כי לא רצה יותר בצעצועים אלו ולכן השליכם מהחלון במשך ימים אחדים. למעט שיחת הבהרה/הסבר איני יודעת מה לעשות וחוששת מהישנות המקרה. אשמח לתגובה/עצה/הפנייה. תודה!

מקניטים את הילד שלי בבית הספר על המראה החיצוני שלו, הוא לוקח את זה מאוד קשה ולא רוצה ללכת לבית הספר, איך אפשר לעזור לו ולעודד אותו?

שלום
בתי בת שנה ו10 חוד' מרבה לעצום עיניים ולסובב את הראש שמתקרבים אליה על מנת לדבר איתה (אנשים שהיא לא רואה הרבה ביום יום)או ילדים בני גילה בגן. או אפילו אנחנו ההורים אם היא עושה מעשה שובבי בבית. התופעה בהתחלה שיעשעה אותנו אבל זה מתחיל להתחזק ומלחיץ אותנו נורא. האם יש מקום לדאגה ? מפחדת שיש בעיה והרבה יותר מפחדת ללכת לאיבחון