פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום.
הילד שלי עוד חודש בן שנתיים.
לפני כשבועיים הוא התחיל להתנהג ממש לא טוב. בגן הוא מרביץ לילדים. אפילו אם הם סתם עוברים לידו וזה לא נראה לו. לא מדברת אפילו על סיטואציות שבהן מנסים לקחת ו משהו.... הוא לא מקשיב לגננת. בבית הוא גם לא מקשיב ומנסה לעשות מה שהוא רוצה. לאחרונה הוא גם מתעצבן מאוד אם משהו לא מצליח לו. איך אפשר להבין מה עובר עליו ולעזור לו?
תודה מראש
נלי

הבת שלי בת 11 לומדת בחינוך מיוחד אובחנה עם odd הפרעת קשה מגיל שלוש המליצו על גן שפתי מגיל 4 יש לילדה קשיים מכתה א הוצלץ כתה קטנה הילדה עברה 4 בתי ספר וגם בחינוך המיוחד לא השתלבה יש לה קשיים חברתיים לא מבינה סטואציות חברתיות לא מבינה קודים חברתיים הילדה מאד חוצפנית עקשנית רציתי לדעת אם צריך לאבחן את הילדה

שלום רב,
מכשילדיי נולדו הם ישנים איתי יחד במיטה. עד גיל 5 ו-3 אבא היה בבית, אך ישן בחדר אחר כי לי ולו לא היה נוח לישון יחד ולאחר מכן אבא עזב את הבית. הילדים ואני עדיין ישנים יחד במיטה מרווחת ולשלושתינו נעים.
מה לדעתך ההשלכות של לינה משותפת כזו ? האם יש חשש לבעייה בעתיד אצל הילדים ?
בתודה רבה מראש,
נטע

שלום רב,
אשמח להתייעץ לגבי ביתי בת השנה ושמונה.
אציין שיש לי שני בנים גדולים ממנה בני 5 ו- 8 ואף פעם לא התמודדתי אם התנהגות כזאת.
ההתנהגות באה לידי ביטוי שכל דבר קטן שאינו נראה לה , או שהיא לא מקבלת , או שלא מתאים לה היא מיד פורצת בבכי, נזרקת על הרצפה ובוכה בלי הפסקה!!! ממש ככה, זה יכול להיות שעה, שעתיים ואפילו יותר.
העניין שהיא נכנסת בתוך עצמה, לא מקשיבה לשום דבר שאומרים לה או פונים אליה.
היא נסערת מאוד , צווחת , וצורחת ונראה כאילו היא בקריז מתמשך שלא נגמר., כלומר היא לא נרגעת!!!!
וגם כשהיא מחליטה סוף סוף להפסיק, היא מתנשמת מאוד , ונראה על פניו שממש קשה לה.
אני ממש מודאגת, כי איני מכירה תופעה שכזאת ואיני יודעת מה לעשות איתה, אני גם לא יודעת איך לעזור לה ואיך ללמד אותה להירגע ואיך לדחות סיפוקים.
אני מוצאת את עצמי, בשבועיים האחרונים מתעלמת, אבל זה רק מחמיר.
אציין עוד כי היא מדברת בהתאם לגילה (מילים בודדות) , מידי פעם מחברת משפטים , אך עדיין לא הוגה מילים בצורה נכונה, אני מניחה שיש לה גם תסכול מחוסר היכולת לדבר.
דבר אחרון- בגן מדווחים שהיא הכי מקסימה ואין כאלה התנהגויות בכלל. הם לא יודעים על מה מדובר.
בבקשה עזרה

שלום,
אבקש להתייעץ לגבי בני בן השנתיים וחצי:
היה תינוק נוח יחסית, ישן לילה שלם עד גיל 7-8 ח' בערך. מתמודד עם אלרגיה לחלב המתבטאת בהקאות (תבחיני עור שליליים) + אטופיק דרמטיטיס שמוחש מאד בתקופות מסוימות.
מאז שפסק לישון ברציפות הלילות הפכו לסיוט. נהג להתעורר כ4 פעמים בלילה לעיתים לקבלת בקבוק (סירב בעקשנות לקחת מוצץ ולא היה לו חפץ מעבר או "שמיכי" שירגיע אותו).
ספגנו את העניין בשקט תוך מחשבה שהזמן יעשה את שלו.
רק לפני 3 ח' לערך הצלחנו להפסיק את בקבוקי הנוטרימיגן (בשל האלרגיה) בלילה והם הוחלפו במים. זה עדיין אותה משמעות של קימה אך לפחות ללא אוכל.
פנינו ליועצת שינה בהיותו בן 2 ו-3 חודשים. זו הציעה לנו לרכוש שער בטיחות ולהתקין אותו בפתח חדרו ולמנוע ממנו פיסית לצאת מהחדר (ישן במיטת מעבר). לא הייתי מסוגלת לעשות זאת ולהפוך את חדרו ל"אורוות סוסים סגורה". פחדתי מאד שזה יגרום לו נזק קשה. לכן לא יישמנו דבר לאור הגישה הנוקשה מאד לטעמנו.
עם זאת, מאז שהיינו אצלה כנראה משהו בגישה ובהחלטיות שלנו כלפיו נהיה אסרטיבי יותר והוא הבין שהחגיגה תיפסק. אכן היו לילות ספורים של שינה רציפה אך מהר מאד זה נגמר.
יש לציין כי ילד זה הוא הקטן במשפחתנו ויש לנו עוד 2 ילדים בני ארבע וחצי ושש וחצי.
בקיצור, הלילות שלנו הם לא לילות, אנחנו סובלים והוא סובל. הוא לא יודע אפילו מה הוא רוצה כשהוא מתעורר, לפעמים בוכה שרוצה מים ולפעמים פשוט מגיע לחדרנו. כמובן שמוחזר בחזרה למיטתו וכך קורה מס' פעמים בלילה, כמעט כל לילה. הוא קם סופית בין 5-6 בבוקר, מגיע לחדרנו, ואנו כמובן מותשים אחרי לילה של שינה טרופה, בלי כוחות ובלי אנרגיות לקום ולהתארגן לעבודה. עושים הכל על אוטומט.
בעיה נוספת טמונה בטמפרמנט שלו: יש לו אובססיה מטורפת לפלאפונים. כאשר הוא מגיע לחדרנו לפנות בוקר ולפעמים גם באמצע הלילה, הוא ישר בא לניידים שלנו שנמצאים בהטענה. העלנו אותם גבוה, אז הוא פתר את הבעיה והביא שרפרף כדי לקחת אותם. אם לוקחים לו את הנייד אז מתחילות צרחות שלא נגמרות. בנוסף, הוא ילד שהורס פיסית משחקים, קורע דפים מספרים, עומד על קופסאות של משחקי קופסא שנהרסים. הרס לבעלי לא אחת את הנייד. מסוגל לאכול ואז פתאום להעיף את הכפית או המזלג עם האוכל על הקיר... צייר מס' פעמים על הקיר ועל הריצפה.
השיא היה- כשנתתי לו לראות במחשב שירים ועזבתי אותו לכמה דקות- הוא בא אלי עם מקשים מהמקלדת שתלש!!! הוא עושה לנו דברים שאף ילד לא עשה לנו ואנו לא יודעים איך "לאכול" אותם.
כאשר אני מנסה לקרוא לו סיפור, מהר מאד הוא מתחיל לזוז, לקחת במקביל ספר אחר ולדפדף בו או לקום. קשה לקרוא לו סיפור שלם אך זה אפשרי אם אני מתעקשת שלא יקום. הוא אוהב פאזלים (אך מתקשה בהרכבתם באופן עצמאי, גם כאלה עם 6 חלקים), משחקי קוביות, לצייר ולגזור.
לשבת מול הטלויזיה או המחשב- דבר שאני מציעה כאשר נגמר לי כבר הכח- כמעט ולא קורה כי אין לו סבלנות.
אם דקה או שתיים אני משאירה אותו לבד בחדר כלשהו, ישר אני נלחצת כי אני יודעת שהוא יעשה משהו שאסור / יהרוס משהו.
בשורה התחתונה, הוא מפעיל אותנו ביום ובלילה. כל הזמן.
במעון דווקא מספרים שהוא קשוב מאד לפעילויות, משתתף, יושב יפה במפגשים. אלים לעיתים. קשיי הריכוז והישיבה הם בעיקר בבית.
איך ממשיכים מכאן? האם יש איש מקצוע שיוכל לעזור לו ולנו? אם צריך בכלל... ממש חשוב לי שיעלה בספטמבר לגן עירייה ראשון כשהוא רגוע יותר, ביום ובלילה..
תודה רבה,
יעל

ד"ר שלום,

בתי בת 3, בשבוע האחרון חוותה מספר התקפי זעם לראשונה בחייה, אציין כי היא אינה ילדה רגועה ותמיד הייתה עקשנית ודעתנית אך בשבוע האחרון בשונה מבדרך כלל היא חוותה ממש התקפים. ביום שבת לדוגמא מהבוקר לא הפסיקה לבכות מסיבות שונות - נשפכו מים על השמלה, רוצה ממתק וכו' ובכל פעם נכנסה לסבב של בכי ממושך, צרחות, רוק מהפה וכולי.
ניסינו להרגיע בדרכים שונות אך אנחנו מאוד מודאגים ולא מבינים מה הסיבה להתנהגות הזאת ומה עלינו לעשות כדי לעזור לה, לא קרה משהו מיוחד בשבוע האחרון שעשוי היה לעורר התנהגות כזו (מלבד חגיגות יומולדת שלוו בהתרגשות)

נשמח לעצתך.
תודה,

שלום, בני בן ה 5 פיתח לאחרונה סוג של אגרנות. הוא מבקש לשמור עטיפות של חטיפים, מבקש לאסוף מהרחוב ענפים ופסולת כמו כפיות פלסטיק. כשמבקשים ממנו לזרוק הוא מראה מצוקה ממש, עצוב ובוכה. אומר שזורק והולך ומחביא את זה בחדר שלו. בגן אוסף דברים למגירה שלו, כולל דפים ריקים ומדבקות, ביסקוויט אכול, וגומיות שמוצא על הרצפה. ברקע, נולד אח קטן לפני 10 חודשים. הוא אהוד מאוד בגן וחברותי, לא התרשמתי שיש בעיה חברתית. תמיד אהב לשמור חפצים אבל לאחרונה זה ממש החמיר ומראה מצוקה כשצריך לזרוק, בנוסף לזה שאוסף פסולת ממש. נא עצתכם.

שלום רב, אני אם ל 4 ילדים, בן 8 בת 6 בת 3 ובת בגיל כמעט שניים.
תופעה שהחלה לפני יותר מחצי שנה וחוזרת על עצמה בתדירות הרבה יותר גבוהה ( לפעמים פעמים ביום )
בתי השלישית בת ה 3 חווה התקפי זעם בכל מיני סיבות שונות ומגוונות ( אחיה אכל לה מהשוקולד שלה וכו )
בוכה במשך המון זמן, אני מנסה להרגיע להרים לחבק
( אך היא בשלה ) או לחילופין מתעלמת ממנה ...
באיזשהוא שלב היא מטיחה את ראשה בעוצמה רבה פעם אחרי פעם ברצפה מבלי לפחד על עצמה.
בשלב זה אני או בעלי כן נלחצים מהתוצאה ( בליטה כחולה ונפוחה על מצחה כבר באופן די תמידי ) אך אין זה אפשרי להישאר שאננים ורגועים לאור הנסיבות.
( ברור לי כי זהו כנראה הנשק שבו היא משתמשת )
הסיבה להתנהגות זו לדעתי קשורה בעיקר באחותה התינוקת שבה היא מקנאה מאד, אציין כי ילדה זו שואבת את רוב תשומת הלב ומקבלת המון אהבה בבית.
אודה לעצה נכונה עבורי.
תודה מראש.
לימור

שלום,
אבקש להתייעץ לגבי בני בן השנתיים וחצי:
היה תינוק נוח יחסית, ישן לילה שלם עד גיל 7-8 ח' בערך. מתמודד עם אלרגיה לחלב המתבטאת בהקאות (תבחיני עור שליליים) + אטופיק דרמטיטיס שמוחש מאד בתקופות מסוימות.
מאז שפסק לישון ברציפות הלילות הפכו לסיוט. נהג להתעורר כ4 פעמים בלילה לעיתים לקבלת בקבוק (סירב בעקשנות לקחת מוצץ ולא היה לו חפץ מעבר או "שמיכי" שירגיע אותו).
ספגנו את העניין בשקט תוך מחשבה שהזמן יעשה את שלו.
רק לפני חודשיים לערך הצלחנו להפסיק את עניין בקבוקי הנוטרימיגן (בשל האלרגיה) בלילה והם הוחלפו במים. זה עדיין אותה משמעות של קימה אך לפחות ללא אוכל.
פנינו ליועצת שינה בהיותו בן 2 ו-3 חודשים. זו הציעה לנו לרכוש שער בטיחות ולהתקין אותו בפתח חדרו ולמנוע ממנו פיסית לצאת מהחדר (ישן במיטת מעבר). לא הייתי מסוגלת לעשות זאת ולהפוך את חדרו ל"אורוות סוסים סגורה". פחדתי מאד שזה יגרום לו נזק קשה. קיבלנו גם הנחיות איך לבוא אליו בזמני הבכי ומתי אך לא יישמנו דבר לאור הגישה הנוקשה מאד לטעמנו.
מאז שהיינו אצלה כנראה משהו בגישה ובהחלטיות שלנו בעניין נהיה אסרטיבי יותר, הוא הבין שהחגיגה תיפסק ואכן היו לילות ספורים של שינה רציפה. מהר מאד זה נגמר.
יש לציין כי ילד זה הוא הקטן במשפחתנו ויש לנו עוד 2 ילדים בני ארבע וחצי ושש וחצי.
בקיצור, הלילות שלנו הם לא לילות, אנחנו סובלים והוא סובל. הוא לא יודע אפילו מה הוא רוצה כשהוא מתעורר, לפעמים בוכה שרוצה מים ולפעמים פשוט מגיע לחדרנו. כמובן שמוחזר בחזרה למיטתו וכך קורה מס' פעמים בלילה, כמעט כל לילה. הוא קם סופית בין 5-6 בבוקר, מגיע לחדרנו, ואנו כמובן נמצאים אחרי לילה של שינה טרופה, בלי כוחות ובלי אנרגיות לקום ולהתארגן לעבודה. עושים הכל על אוטומט.
השינה שלי כ"כ קלה גם ככה, אני מתעוררת מכל דבר וההתנהלות מולו פשוט מתישה וממוטטת אותי.
בעיה נוספת טמונה בטמפרמנט שלו: יש לו אובססיה מטורפת לפלאפונים. כאשר הוא מגיע לחדרנו לפנות בוקר ולפעמים גם באמצע הלילה, הוא ישר בא לניידים שלנו שנמצאים בהטענה. העלנו אותם גבוה, אז הוא פתר את הבעיה והביא שרפרף כדי לקחת אותם. אם לוקחים לו את הנייד אז מתחילות צרחות שלא נגמרות. בנוסף, הוא ילד שהורס פיסית משחקים, ספרים וכל מה שעשוי להגיע לידיו. קורע דפים מספרים, עומד על קופסות של משחקי קופסא שנהרסים, הרס לבעלי לא אחת את הנייד. מסוגל לאכול ואז פתאום להעיף את הכפית או המזלג עם האוכל שעף על הקיר... צייר מס' פעמים על הקיר ועל הריצפה.
והשיא היה- כשנתתי לו לראות במחשב שירים ועזבתי אותו לכמה דקות- הוא בא אלי עם מקשים מהמקלדת שתלש!!! הוא עושה לנו דברים שאף ילד לא עשה לנו והם חדשים לנו ואנו לא יודעים איך "לאכול" אותם.
כאשר אני מנסה לקרוא לו סיפור, מהר מאד הוא מתחיל לזוז, לקחת במקביל ספר אחר ולדפדף בו ולעיתים אף לקום. קשה לקרוא לו סיפור שלם אך זה אפשרי אם אני מתעקשת שלא יקום. הוא אוהב פאזלים (אך מתקשה בהרכבתם באופן עצמאי, גם כאלה עם 6 חלקים) , משחקי קוביות, לצייר ולגזור.
לשבת מול הטלויזיה או המחשב- דבר שאני מציעה כאשר נגמר לי כבר הכח- כמעט ולא קורה כי אין לו סבלנות.
אם דקה או שתיים אני משאירה אותו לבד בחדר כלשהו, ישר אני נלחצת כי אני יודעת שהוא יעשה משהו שאסור / יהרוס משהו.
בשורה התחתונה, הוא מפעיל אותנו ביום ובלילה. כל הזמן.
במעון מספרים שהוא קשוב מאד לפעילויות, משתתף, יושב יפה במפגשים. אלים לעיתים. קשיי הריכוז והישיבה הם בעיקר בבית. כאשר האחים שלו משחקים במשחק קופסא / קלפים /' כל דבר אחר, האינסטינקט הר

יש לי ילדה יפה חכמה ומקסימה בת 6 שנים.. ילדה בכורה בבית אך לא מבינה למה קשה לה להיות מוקפת עם חברות ..מספרת לי שלפעמים בחצר הבית ספר לא מצליחה לשחק עם אחרים ויוצא שיושבת לבד .... איך לכוון אותה ? דיברתי עם המורה היא טוענת שכן יש לה חברות אך אני מאמינה לילדה יותר ...בבקשה הדרכה או הכוונה

שלום יש לי ילד בן חמש וחצי תאום לילדה ואין עוד ילדים בבית. הוא מגיל 3 אוהב ללבוש שמלות של אחותו ובשנה האחרונה ביקש להאריך את השיער ורוצה להיות כמו בת. אני לא יודעת איך להתנהג איתו ולא רוצה שיצחקו עליו כי הוא נוהג אחרת.

שלום טובי,יש לי בעיה עם ביתי בת 13, היא עברה כיתה לחטיבת בניים לכיתה ז' , ואחרי חודשיים שלוש התחילה לעשות לנו בעיות,היא לא מוכנה ללכת לבית ספר בבוקר, היא הבכורה שלנו והיו פעמים משנה שעברה שלא הלכה ללימודים אבל לא בתדירות כמו השנה, היא גם רוצה לצאת מהכיתה מוקדם תמיד , רושמת לי בוטספ שהשיעורים משעממים אותה, היו לה חברות מאוד טובות שהגיעו אלי הביתה והם לפעמים למדו , ורב הזמן שיחקו בסליים אם אתה מכיר הבצק המטריד הזה שמימנו היא מתעסקת וגומרת לי המון חומרים בבית בשביל לייצר את הסליים הזה. היא גם התחילה לקלל אותנו במילים ממש לא יפות שאני פשוט בשוק ממנה, התחלנו טיפול דרך בית ספר עם עובדת סוצילת שמדברת איתי עם בעלי עליה , וגם עם הבת פעם בשבוע, בהתחלה היא שיתפה פעולה אחר כך כבר לא שיתפה, הביאו לנו לשוחח עם קבסית וקצינת זמן,שתתחיל טיפול לגביה, הציונים שלה ירדו ממש, היו לה ציונים גבוהים , סך הכל היא כן ילדה חכמה שאם היא לומדת היא מצליחה, אבל השנה הכל פשוט ירד אצלה, אני מישתדלת לדבר אליה בעדינות ובהרגשה טובה וגם בעלי, אבל לא הולך כלום איתה , היא כל הזמן עצבנית ואני ממש מיואשת ולא יודעת איך להמשיך, אם תוכל ליעץ לנו אודה לך וחג שמח ,

היי,
בני ,4 וחצי, נמצא בגן עירייה ושיתף אותנו שישנם שני ילדים שמציקים מעליבים ומרביצים לו . שוחחתי ים הגננת בעבר שאמרה שהוא מגזים וזה לכ ממש כך .אתמול שוב חזר ובכה נורא ואמר שהוא לא מספר לגננת כי היא רק מושיבה את הילדים לידה וזה לא עוזר .
הגננת דוגלת רק בחיבוקים ואהבה שזה מקסים אבל הילד שלי מקשיב לה ומסרב להגן על עצמו.
חשוב לי לציין שעד גיל 3 היה מטופל בבתי חולים עקב מחלה מה שגרם לו לדעתי להיות בנוסף על אופיו העדין עוד יותר רגיש עדין.
בעלי דואג מה יהיה בהמשך ושהוא הקורבן בגן בגלל הפחב שלו להחזיר והעדינות שלו .
איך אני יטולה לחזק אותו ולתת לו ביטחון?
ניסינו חוגים כמו גודו או התעמלות והוא מסרב שיגעו בו.
אני לא מעודדת לאלימות כלל אבל מפחיד אותי שיהפוך לקורבן הקל של הילדים השובבים יותר.

שלום,
הנני אם חד הורית. יש לי בת בגיל שנתיים וחצי, בבית אצלי מדברת רגיל, משפטים מלאים, צוחקת, משתוללת עם אחיה, הכל רגיל ושמח. כאשר אביה בא לקחת אותה, פעם בשבועיים, הוא טוען שהיא אינה מדברת כלל, לא ידע שיודעת לדבר, צבעים וכו', גם אחיה מהצד שלו אמרו שהיא לא מדברת לידם.
הסקתי כי זה בגלל שהיא לא מכירה אותם, לא מדברת איתם ביום יום , לא עם האחים ולא עם אביה, אלא רק פעם בשבועיים, לעיתים פעם בשבוע לשעה אחת רק את האבא.
בגלל שאינה מדברת, הוא לא מאכיל אותה כי טוען שלא אומרת שרעבה, לא אומרת מה כואב או מה רוצה, כלום. שותקת.
השאלה שלי, האם זה יפגע בה בהתפתחות ריגשית / נפשית בגלל שהיא אינה מכירה אותו ואת משפחתו ושותקת יום שלם כשהיא איתם? האם לא לתת אותה עד לגיל מאוחר יותר שתבין יותר ותרגיש חופשייה לדבר לידו? אני פוחדת שהיא תיפגע בעתיד .
יודגש כי אין רצון מצד האבא להרחיב את הזמן לראותה או בכלל לדבר איתה ביום יום.

תודה רבה.

הי,
בתי בת 6 , עולה לכיתה א'. ילדה רגילה, מאוד יצירתית וקצת רגישה מהרגיל.
מזה כחודשיים מושיטה את הזרת לפה מלקקת אותה ומכניסה לנחיר אחד של האף ולאחר מכן לנחיר שני ושוב מלקקת את האצבע. חוזרת על זה כל כמה דקות. אם אני מעירה לה כמובן שחוזרת על הפעולה.
לדבריה יש לה יובש באף ולא מסוגלת להפסיק.
אודה לעזרה. מה עליי לעשות , איך להגיב.
תודה