פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

אחר הצהריים טובים, יש לי ילד בן 5 שעד עכשיו היה במסגרת של בית,השנה הכנסתי אותו לגן וההתאקלמות קשה לו,הילד שלי הוא חברותי מאוד ומסתדר אבל הפרידה קשה לו הוא צועק ובוכה ולא מוכן ללכת, בשיחה עם הגננת שאמרה שהיא בקשר עם הפסיכולוגית אמרה שזה בסדר להשאיר אותן כך, היום הילד שלי צעק שלא אלך והגננת סגרה את השער הילד שלי פיספס במכנסיים ונשאר כך עד שבאתי לקחת אותו,אציין שהילד שלי לא פיספס מאז שגמלתי אותו.
אני בתור אמא יודעת שההתנהלות הזאת לא תקינה. ילד צריך להתאקלם למקום חדש לאט לאט ולא בסגירת שערים בכוח ובמיוחד שההתאקלמות קשה בתקופת החגים.
אשמח לשמוע דעה מקצועית האם זה הגיוני שזה נהליםאחר הצהריים טובים, יש לי ילד בן 5 שעד עכשיו היה במסגרת של בית,השנה הכנסתי אותו לגן וההתאקלמות קשה לו,הילד שלי הוא חברותי מאוד ומסתדר אבל הפרידה קשה לו הוא צועק ובוכה ולא מוכן ללכת, בשיחה עם הגננת שאמרה שהיא בקשר עם הפסיכולוגית אמרה שזה בסדר להשאיר אותן כך, היום הילד שלי צעק שלא אלך והגננת סגרה את השער הילד שלי פיספס במכנסיים ונשאר כך עד שבאתי לקחת אותו,אציין שהילד שלי לא פיספס מאז שגמלתי אותו.
אני בתור אמא יודעת שההתנהלות הזאת לא תקינה. ילד צריך להתאקלם למקום חדש לאט לאט ולא בסגירת שערים בכוח ובמיוחד שההתאקלמות קשה בתקופת החגים.
אשמח לשמוע דעה מקצועית האם זה הגיוני שזה נהלים לילדים בגיל הרך?? מה עושים במצב כזה שהמערכת לא מאפשרת לאם לתת זמן לילד להתרגל . לילדים בגיל הרך?

הבת שלי בת ה-9 מאוד רגישה וכל הזמן נעלבת ובוכה, בבית עוד ניחא אבל ממש קשה לה בבית הספר ובכי גורר הערות מילדים אחרים שגורר עוד בכי וכן הלאה. מה אפשר לעשות איתה?

ילדה בת 5, כשהיא לא מרוצה ממשהו, היא אומרת לאמא שלה שהיא תהרוג אותה... זה כבר נהייה ממש מטריד.

שלום, בני הבכור ( אח קטן נוסף) בכיתה א'.
מדובר בילד שרמת התסכול שלו מאד נמוכה, רוצה להתחבר לילדים אך גם עם חבריו ( האחדים) כמעט תמיד יש ריב/ וויכוח. אם לא מקבל מה שרוצה 'שובר את הכלים'. נמנע מפעילויות בקבוצה- להערכתי מביטחון עצמי נמוך.
היינו בהמון אבחונים מגיל 3.5 ונשללו כל מיני פתולוגיות שונות.
אני חושבת שהוא ( ואנחנו) זקוקים נואשות לעזרה עבורו בפן הריגשי/ פסיכולוגי. אשמח להמלצות על מטפל/ת רגשית/ פסיכולוג ילדים, רצוי שעובד עם הכללית באזור חיפה וחוף הכרמל ואם יש עצה נוספת כמובן אשמח לקבל.
כרגע מחפשת

שלום, אני אם יחידנית ליחדה בת שנתיים וחצי. ילדה מקסימה, בגן פעילה ומשתתפת. אנחנו גרות שתינו לבד ובמרוחק מ 2 אחיי. בשוטף אין לה מפגש עם גברים כמעט ובכלל.
בימי החג יצא שהתארחו אצלנו אחי ומשפחתו ושמתי לב כי ברגע שיש בסביבה גברים היא ממש נצמדת אליי, מתכנסת ואף מאוד מאוד מתביישת. עם הילדים / נשים היא בסדר רק בנוכחות גבר היא משתנה לחלוטין. לא מדברת, רוצה רק על הידיים ממש משתנה, ילדה אחרת! (לא מפחדת אלא מתביישת) כך במשך 3 ימי החג ברצף. לא נפתחה, לא הסכימה שירים אותה וישחק איתה.
מה ניתן לעשות? האם זה המקום לשתף קלינאית מהתפתחות הילד? יש דרך לטפל?
אציין כי הדבר חוזר על עצמו וזאת לא פעם ראשונה שיש סיטואציה כזאת.
תודה

נולד לי עכשיו ילד שלישי, הגדול דווקא מאוד התחבר לאחות שנולדה אחריו, כבר מהרגע הראשון, אבל מהקטן הוא פשוט מתעלם... ברור שזה יעבור אבל מה אפשר לעשות בינתיים?

אנחנו זוג הורים גרושים והבן שלנו בן ה 8 מכור לטלפון, מחשב וטלויזיה.
קשה לאכוף את זה כי אז הוא מתחיל ב"אני רוצה ללכת לאבא, אמא, סבתא" איפה שנותנים לו להיות במסך.
עדיין אין לו טלפון משלו ואני לא רוצה לתת לו.
אני יכול פשוט לקחת לו את הכל ולא לתת לו אבל זה גורר תגובה קשה ממנו, עצב, סבל ו"קדיחות" בלתי פוסקות.
האם יש דרך חכמה אחרת לעשות זאת?

שלום וברכה,
רציתי להתיעץ בקשר לילד בן 9 שכבר כמה פעמים התעסק באיפור, מריחת לק, קרמים, תכשיטים.
האם צריך לדאוג בקשר לנטיות שלו? או שזה יכול לבטא משהו אחר? מה מומלץ לעשות?
(אגב מדובר בילד היפראקיטבי עם סיפור חים מורכב, איבד אמא בגיל צעיר-תאונת דרכים)

בברכה ותודה !

הי

ביתי בת 3 התחילה גן עיריה השנה בספטמבר.
לאחר מספר ימים חלה רגרסיה בגמילה, היא הולכת לשירותים רק כשכבר טיפה מאוחר ונרטבה קצת. בעיקר בבית.
בימים הראשונים הלכה ברצון לשירותים בגן אך לאחר מספר ימים הביעה חוסר רצון ללכת "כי היו שם ילדים שלא מכירה". נמצאת בצהרון עם ילדים גם גדולים יותר מגן סמוך.
כמ כן מסרבת להיכנס למקלחת. כל ערב ממש צורחת ומסרבת בהתקף בכי. מספר פעמים ויתרתי וכית נכנסת עי שכנועים ומשחקים. מרגע שנכנסת למים שמחה ומשחקת ולא בוכה.
במשך 3 לילות התעוררה בטענה שכואב לה הפיפי. ןאחכ עבר. (ייתכן בגלל שהיתה עם תחתון רטוב?)

אני מוטרדת - האם כל זה יכול לנבוע ממעבר לגן חדש? כמה זמן לחכות כדי לראות אם התופעה חולפת?

הילד בן 5 במשך כבר חודשיים מלקק את הפה רוב היום עם הלשון כמו מחוגה סביב הפה. זה התחיל בגן הוא ניסה לנקות את הפה אחרי כל ארוחה עם הלשון זה הגיע למצב שהוא בבית בחוץ ובעיקר אחרה"צ מנקה את הפה סביב השפתים גם שהוא נקי. מה עושים?

בתי בת ה-10 שמנה. זה מפריע לה והיא אף אומרת שהיא מעוניינת לרזות, אבל לא מצליחה להמנע מממתקים או להתמיד בספורט. כשהנושא עולה, אני מדברת איתה על תזונה בריאה ואורך חיים בריא, ונמנעת מדיבור על משקל או מבנה גוף (רזה/שמנה).
חברותיה של בתי רזות וחלקן הולכות חשוף (מכנס נמוך - מתחת לבטן, או חולצת בטן). לאחרונה גם היא התחילה לחשוף את הבטן. אני חוששת מתגובות של החברות אליה (היו בעבר). איך להתמודד ? מה לומר לה ? לאפשר ? לאסור ?

שלום,
בתי בת שנה ו-10 חודשים. מגיל 8 חודשים לערך נוטה להתנדנדות בישיבה (פיסוק רחב, ידיים מונחות לפנים ונענוע האגן). הנחנו כי כאשר תחל לעמוד וללכת הדבר יפסק, אך לא כך קרה. היום נוטה להתנדנדות יותר בישיבה על כסא מאשר על הרצפה.
לפני מס' חודשים רופא התפתחותי וכן נוירולוגית ילדים ראו סרטונים של התנדנדות הילדה וטענו כי עלינו להתעלם מכך והדבר יעבור, לטענתם מדובר בסוג של הנאה מינית. ההתנהגות לא עוברת ולא פוחתת עם הזמן. כאשר היא מתנדנדת - למעשה אינה עושה דבר אחר מלבד זאת, אינה משחקת, אוכלת או מתקשרת (למעט קשר עין). לרוב זה קורה כאשר ממתינה למשהו שיביאו לה או כאשר מפסיקה להתעסק במשהו שעניין אותה ובדרך כלל ממש קשה להוציא אותה מהמצב הזה, והיא "מתעקשת" להמשיך בו.
אנו חוששים שההתנהגות תמשך ואף תתקבע. קשה לנו לקבל את עמדת הרופאים שבדקו אותה.
נציין כי מבחינה התפתחותית - התפתחותה תקינה למעט עיכוב בדיבור. בדיקה נוירולוגית תקינה.
נשמח לשמוע חוות דעתך וכן המלצתך לאן עלינו לפנות - האם לפסיכולוג ילדים? האם לגורם אחר?
בתודה מראש.

שלום רב,
בתי(5בקרוב) חזרה לאותו גן עירייה מזה שנה שלישית.
היא מסרבת לאכול בגן ולהשתתף במפגשים. מדברת עם הגננת והסייעת ומשתפת בחוויות אך ביתר הדברים מעדיפה להתרחק ולשבת בצד. שנה שעברה הייתה משתתפת בתפילה בהתלהבות וכן במפגשים אך השנה לא. אני כבר שנה בבית עם הולדת ילד נוסף. יש לה גן אחות בביה"ס. איך אפשר להתחיל להבין ממה נובע הקושי? נדמה שהיא מתרחקת כסוג של הדחקה של החזרה לגן. ממנו אנו מאוד מרוצים.

שלום לכם
הבן שלי בן 4 וחודשיים שמנו לב שהוא אוהב להכניס דברים לפה
כמו פלסטלינה דבר ואפילו מגבונים הוא ילד מאוד חכם מדבר והולך מגיל קטן.
הוא שובב אבל בשליטה.
אשמח לדעת מה לעשות עם העניין הזה.
תודה מירב

ביתי בת שנה ו 11 חודשים. השנה עברנו ליישוב חדש ולכן היא התחילה גן חדש. קיבלתי המלצות רבות על הגן. לצערי הרב ביתי כל בוקר בוכה עוד לפני שניכנסים לאוטו ואומרת "לא דורית, לא דורית" (הגננת) ו"רוצה להישאר במיטה". זה שובר לי את הלב כל בוקר מחדש ואני לא יודעת האם יש בעיה או שמדובר בחבלי קליטה היות ואלו הימים הראשונים שלה בגן החדש. כאשר אנו מגיעים לאסוף אותה היא נינוחה ורגועה, וגם אוכלת ושותה בגן בצורה תקינה. מה עלי לעשות?