פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

הבן שלי בן 8 והוא ממש חסר טאקט, אומר לכולם בפנים מה הוא חושב, גם אם זה מאוד מעליב ולא במקום. לא משנה כמה אנחנו מסבירים לו שיש דברים שלא אומרים לאנשים או שיש דברים שלא מתאימים בסיטואציות מסוימות, הוא באמת ובתמים לא מבין מה הבעיה ולא מצליח לזהות שזה בעצם מה שהוא עושה, אלא רק בדיעבד...

בתי בת 9 נמצאת באחוזון 3 מבחינת הגובה. היא במעקב של אנדוקרינולוג ילדים מאז גיל 5 . לא חסר לה הורמון גדילה אך הצפי לגובה שלה בבגרותה הוא 150-153 ס"מ ללא סיבה מיוחדת. קיבלנו אישור לקבלת הורמון גדילה, הניתן בזריקה יומיומית, אבל הבעיה שהילדה מסרבת לקבל אותו. יכול להיות שזה נובע מפחד מהזריקות או מהעובדה שהצורך בהורמון היה גבולי לאורך השנים ולא אנחנו, ההורים, ולא האנדוקרינולוג, היינו בטוחים אם היא צריכה לקבל אותו או לא, ויכול להיות שחוסר ההחלטיות שלנו השפיע עליה. בכל מקרה, לדבריה, לא מפריע לה להיות נמוכה (והיא משמעותית נמוכה מכל חברותיה בכיתה). גם כשהצענו שנעשה תקופת ניסיון, לא השתנה הסירוב. לנו זה די ברור שבעוד שנים אחדות עניין הגובה יהפוך להיות בעיה גם מבחינתה. אשמח לשמוע אם יש לך עצה עבורנו.

הבת שלי, בת 7, נתקעה פעמיים במעלית של הבניין. מאז היא מפחד להיכנס למעליות, לא רק בבית אלא בכלל. אחרי הפעם הראשונה עוד הצלחנו לשכנע אותה להיכנס למעלית אבל אחרי הפעם השנייה כבר ממש אין עם מי לדבר... מה אפשר לעשות כדי שהיא תתגבר על זה?

הנכד שלי עוד מעט בן שנתיים והוא עדיין ישן עם ההורים שלו, הרבה פעמים באותה המיטה. הם עוד לא בילו לילה אחד בנפרד, לא מחוץ לחדר ובטח שלא מחוץ לבית. האם זה תקין? זה לא יכול להשפיע עליו בצורה שלילית כשהם כן יוציאו אותו מהחדר, כי כבר עכשיו הוא כבר מבין.

הבן שלי בן שנה וחצי ובגלל העבודה שלי בקושי יוצא לי לראות אותו. כשאני לא בבית אני יודע שהוא מחפש אותי וקורא לי אבל בסופ"שים שיש לי איתו זמן הוא בכלל לא רוצה להיות איתי וצורח כל פעם שאני מרים אותו. א' איך מתקיים הניגוד הזה? ב' מה אפשר לעשות כדי ליצור קשר עם הילד לאור הנסיבות הקיימות?

שלום
אנחנו בי 37 פלוס 2 ילדים ואני בהריון חודש 7
פרודים מספטמבר, גר אצל הוריו.
המצב אפור בנינו וקשה לקבל החלטה אך קשה לרצות לחזור.
מעורב בחייהם של הילדים שזה אומר מגיע אלינו הביתה יושב ומחכה שאארגן אותם ואז הולך לשחק איתם בגימבורי או להוריו ובכיף.
לפחות 3 פעמים בשבוע ובשישי או שבת לוקח ל5 6 שעות ללא שינה.
הילדים חשים טוב ושמחים אין התפרצויות. הצגתי את המצב שאבא עוזר לסבתא הרבה וציך להיות שם וגם הרבה בעבודה.
התרגלו שלא ישן איתנו ואין לטייל יחד.
אני רוצה כבר לקבל החלטה.
המצב הואא כזה שאמרתי לו שאתן לו הדמנות ושכל פעם יבוא קצת יותר אך ליבי לא רוצה באמת. עכשיו עוברת דירה והוא עוזר ורוצה להיות חלק.
אני רוצה לעשות איתו שיחה כי אני חוששת שיחזור ואינני רוצה בכלל והילדים יתבלבלו ,
צריכה ללדת אוטוטו גם והוא כל הזמן הזה היה פגוע ולא התעניין בי אז פתאום הכל בסדר?
עד עכשיו שיקרתי לילדים. האם ללכת לטיפול שנראה דריכנו לאן לפני שיכנס לבית והילדים ישמחו ?
אנני מפחדת להכניסו לבית ואז יגמר אחריי חודש ולילדים יהיה קושי רב יותר, וגם דירה חדשה וגם אח חדש. הכל ביחד

הבת שלי בת 14 התחילה לחרוק שיניים בלילה. הבנתי שחריקת שיניים יכולה להיות בעיה פסיכולוגית ובגלל מתחים שמצטברים. היא אומרת שהיא לא יודעת על מה אנחנו מדברים והכל בסדר, אך לא מן הנמנע שהיא משקרת לנו, בכל זאת בת 14. האם זה נכון? איך אפשר לעזור לה אם היא לא משתפת פעולה?

שלום
ילד בן 6 אומר ששומע קול בתוך הראש שלו שהוא של אמא שלו שאומרת לו שהוא טיפש אבל שהוא יודע שזה לא באמת וזה רק בתוך הראש שלו ושזה המוח שלו שאומג ולא יודענאיך להפסיק את זה. האם נשמע שיש צורך בטיפול ? על מה זה מצביע?

בס"ד
יש לי ילדה בת 4 שיש לי חשדות שאולי במידה מסויימת יש לה בעיה תחושתית כל דבר מציק לה השרוולים , הגרביונים , הלבנים . היא מאוד מאוד עקשנית בזמן האחרון אני מוצאת עצמי נלחמת איתה שעות על בחירת בגדים לגן יום אחד הגרביון יכול להיות בסדר ולמחרת הוא מציק לה כנ"ל כל חפץ לבוש אחר אני ממש צריכה לבחור מהחולצה ועד הנעליים כי אחרת הבוקר הלחוץ הופך לזירת קרב . אציין שגם השינה שלה בלילה מאוד לא טובה היא מפחדת להיות בחדר גם עם מנורת לילה וכל לילה באה לחדרנו היא בוכה בכי בלתי נבל שמעיר את אחיה הקטן ומרוב יאוש אנחנו כבר נכנעים לה . מה אפשר לעשות ??

שלום רב, הילד שלי בגן חובה ולא העליתי אותו לכיתה א עקב המלצת הגננת, אח שלו אמור להיות איתו באותו גן בשנה הבאה יש לציין שהם מאוד קשורים ואני מפחדת שלילד הגדול לא יהיה חברים והוא יהיה רק עם אח שלו בגן (נכון להיום יש לו חברים בגן אבל רובם עולים לכיתה א) יש לציין שהוא קצת חסר ביטחון. האם כדאי לרשום את האח הקטן לאותו גן כי אני מאוד אוהבת את הגננת שם או להפריד בינהם? אשמח לשמוע את דעתך

שלום

אני סבא לנכדה שלא רוצה ללכת לבית הספר לאחרונה לאחר מות אשתי הנכדה החליטה שהיא חוזרת בתשובה וביקשה לעבור לבית ספר דתי בבית הספר הילדות לא מקבלות אותה צועקת שהיא לא יהודייה ומחרימות אותה הנכדה לא מבתרת על חזרה בתשובה הגיע מצב שהרווחה נכנסה לתמונה הילדה נשלחה ליעוץ פסיכיאטרי ברצוני לצין שההורים גרושים ואנחנו לא משפחה דתית תודה סבא מודאג

הבן שלי בן 9, חכם מאוד ומחונן מאוד, הבעיה היא שהוא יודע את זה ודואג כל הזמן לתקן אנשים אחרים, להעמיד אותם על טעותם ולהוכיח שהם טועים. זה נכון גם לילדים וגם למבוגרים ומיותר לציין שהוא לא מצטיין בתחום החברתי. אני לא רוצה לדכא את החוכמה שלו אבל אני כן מנסה לחנך אותו לאמפתיה ולהבלגה וזה לא ממש עובד

אמא שלי הבטיחה לבת שלי שהן ילכו לעשות יום כיף ביחד, זה היה אמור אתמול ושתיהן מאוד חיכו לזה, אבל בתחילת השבוע אמא שלי נפלה והיא בקושי יכולה ללכת אז כמובן שיום הכיף המשותף ירד מהפרק. הבת שלי לקחה את זה מאוד קשה, היא מאוד חיכתה לזה וממש בכתה וצעקה כשהסברנו לה מה קרה. ניסינו לעורר אצלה אמפתיה ודאגה לסבתא שלה אבל זה ממש לא עניין אותה. מאז היא בפרצוף חמוץ, עושה ברוגז איתנו ולא מוכנה לדבר עם סבתא שלה...

הבת שלי בת 7 מקסימה ומתוקה עם לב רחב, תמיד נותנת לאחרים מה שהם רוצים אפילו אם זה בא על חשבונה, ילדים אחרים אולי שלא במזיד מנצלים את זה וממש דורכים עליה והיא ישר מתקפלת ולא מצליחה לעמוד על שלה. איך אפשר לחזק לה את הביטחון?

הי ילדה בת 6 שאני מאוד!מוטרדת ממצבה החברתי.בגדול היא לא לבד ומיסתדרת אבל בשיכבת הגיל שלה יש קבוצת בנות שמשחקות יחד (לא כולן באותה כיתה כולן באותה שיכבה.כאשר היא עם כל אחת מהן בניפרד זה די עובד.היום שמעתי אותה אומרת לאחת הבנות"שלא תיצחקי עלי כמו הקבוצת בנות המטופשת הזאת"מדובר על הקבוצה שהזכרתי קודם.לי מאוד כןאב לישמוע את זה.ואני לא ככ יודעת איך להגיב אז פשוט אמרתי הן כניראה באמת מטופשות כפי שאמרת.בגדול היא ילדה שמחה חריפה ודי "טיפוס"מצד אחד היא רוצה להיות איתן ומצד שני הן קצת קשות לה להיתמודדות והיא די צריכה להיתגמש כשהיא איתן(משהו שמאוד קשה לה כי היא עקשנית)בקיצור אני מאוד מודאגת .האם זה קושי חברתי רציני??הם יש מקום לדאב ואיך להגיב עאשר אני שומעת כזה דבר (או כל סיטוציה שבה הן (אפילו 2 מהן מולה)והיא חווה קושי תודה