פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

הבת שלי בטיפול אצל פסיכולוג ילדים שכל הזמן אומר לה שהיא יפה, בהתחלה זה היה חמוד אבל עכשיו זה כבר ממש טו מאצ' ונראה מטריד, מה לו לומר לה כל הזמן היא יפה? מה זה קשור לטיפול? האם זה משהו שכדאי לדווח עליו?

שלום,
הבן שלי בן 3 ו-4 חודשים. אפשר להגדיר אותו כילד מאד חכם אבל רגיש. השבוע התחיל גן חדש אחרי שנתיים במשפחתון.
ביום הראשון אשתי נשארה איתו את כל השעתיים ולקחה אותו ומהיום השני אנחנו משאירים אותו לחצי יום.
כשמוסרים אותו לגן הוא בוכה, אבל בגן עצמו יש שיפור קל מיום ליום.
הבעיה היא בבקר לפני הגן - איך שהוא מתעורר הוא חוזר בהיסטריה על אותו הדבר כל הבוקר: ״בבקשה תקחו אותי מוקדם״ ודברים מהסוג הזה ודורש לדעת בדיוק ״באיזה שעה״ יקחו אותו. לא משנה כמה פעמים אנחנו אומרים לו שכך יהיה (באמת אבפנו אותו באמצע היון כל השבוע) הוא בוכה וצועק ומבקש. אחרי כמה ימים בגן הוא כבר התחיל לבכות בערבים ולבקש שיקחו אותו מהגן מוקדם למחרת.
בנוסף הוא התחיל להתעורר יותר בלילה ולעיתים גם שעה קודם בבקר (כנראה בגלל לחץ?)
האם זה בגדר הסביר מבחינת ההסתגלות לגן או שיש פה משהו שדורש טיפול?
תודה רבה,
משה

טובי פלד היקר, לאבא שלי יש תסמונת אספרגר וזה מתבטא אצלו, בין היתר, בקושי משמעותי בפן החברתי. מסיבות כאלה ואחרות, הסכמנו שהוא יגור איתנו וכעת אנחנו - בעלי, בני אבי (סבא) ואני - תחת אותה קורת גג כבר שנה וקצת.

מאז שהבן שלנו נהיה בן שנה, והחל להיות יותר מודע לסביבה, לחקות אנשים, ליצור אינטראקציות וכדומה, בעלי ואני התחלנו לחשוש שמא ההתנהגות האנטי-חברתית של הסבא, לאורך זמן, יכולה להשפיע לרעה על בנינו בכל מיני רבדים. על כך רצינו להתייעץ איתך ולדעת האם באמת הדבר יכול ליצור אצלו מטענים רגשים שליליים או שמא לא צפויה לכך השפעה שלילית על הילד.

בקצרה, ניתן לומר שהסבא מתעלם מהילד כל עוד הוא יכול, לא עונה לו כשילד ניגש אליו וקורא לו ״סבא״, עובר לידו מבלי להסתכל עליו, סוגר עליו דלתות כשהוא מנסה להיכנס לחדר כי הוא לא רוצה שהוא יכנס וכו׳.. גם כשאני מבקשת מסבא להקדיש זמן ספציפית לילד - במקום להיות איתו באינטראקציה הוא מתחיל לשיר לעצמו ולגמרי לא שם לב לילד.. הילד יכול ממש לצאת מהחדר שהם נמצאים בו ביחד מבלי שסבא ישים לב כי הוא עסוק בלסדר צעצועים או בלשיר לעצמו במקום לשחק/להשגיח על הפעוט..

עשיתי איתו כמה שיחות על זה וממש הסברתי לו הכי מפורט שאני יכולה מה אני מצפה שיעשה ואיך צריך להתנהג עם הילד, אבל זה לא עוזר. אפילו פעם אחת לדוגמא - אמרתי לו שאני מצפה שכאשר הילד פונה אליו ואומר ״סבא״ - אני מבקשת שיעצור את מה שהוא עושה (למשל מכין לעצמו אוכל), יסתכל לו בעיינים, ויגיד משהו חזרה - כמו ״כן״, ״היי״, נפנוף לשלום, משהו.. ושאם הוא עסוק מידי בשביל זה (זה התירוץ שלו רוב הזמן) אז שיעבוד מחוץ לבית באותו יום (הוא עובד מהמחשב). אבל גם זה לא עזר, ואחרי פעם אחת שאמר לילד ״שלום״ כשהילד פנה אליו, הוא לא עשה זאת שוב כשפנה אליו שוב כמה דקות מאוחר יותר, בטענה שהוא כבר ענה לו קודם לכן ולכן לא צריך לענות לו שוב.

לסיכום, אחרי התקרית הזו ואחרי ניסיונות חוזרים ונשנים למצוא פתרון ללא הצלחה, ומתוך הנחה שלא ניתן לשנות את סבא. אנחנו נשמח להבין האם באמת התעלמות כזו של דמות אהובה עבור ילד יכולה להשפיע לרעה לאורך זמן והאם כדאי, למרות הקושי, למצוא סידורי מגורים אחרים. הערה: הסבא נמצא בבית 6 ימים בשבוע ועובד מהבית, הילד עוד לא בגן וגם הוא בבית מרבית השבוע. תודה רבה!!

שלום,

לפני בערך חודש בתנו בת 4 החלה להריח את כפות הידיים שלה באופן די אובססיבי, ברמה שזה מאוד בולט. בשבוע וחצי האחרונים זה החמיר כך שבחלק מהזמן כפות הידיים שלה מקופלות (חצי אגרוף), כאילו כדי להימנע ממגע עם דברים. היו כמה פעמים חמורות במיוחד שבהן היא החזיקה מבקשת שיניים עם גב כף היד. אני די בטוח מה מקור הבעיה. מאז ומתמיד אני ואשתי היינו חלוקים לגבי מידת ההגיינה הרצויה. אשתי שוטפת ידיים יותר מדי פעמים ביום ועודדה אותה לשטוף ידיים אחרי כל פעולה שמערבת קצת לכלוך. מאז שהבנו את הבעיה שחררנו עם נושא ההגיינה והפסקנו לבקש ממנה לשטוף ידיים. בלי קשר, אציין שבדיוק בתקופה שבה התחילה הבעיה עברנו למדינה אחרת, כך שיכול להיות שיש איזשהו קשר לעומס הרגשי שנלווה למעבר.

האם מומלץ לראות איש מקצוע כבר עכשיו או להמתין שבועיים כדי לראות אם המצב משתפר? תודה רבה!

שלום!
זקוקה לעזרא מיידית!!!
הילד שלי בן 11 מתנהג בצורה נוראית בזמן האחרון. אנחנו עברנו דירה ובחצי שנה האחרונה לא השקעתי בו יותר מדי מבחינת הלימודים ולא הקדשתי הרבה זמן כפי שאני נוהגת. הוא היה בחוץ עם עם חברים, קייטנה בחופשת הקיץ, טיול ועברנו דירה לפני שבוע וחצי.
הוא עבר עם חברים שלו מבית ספר הישן, אפשר להגיד שמיד התאקלם עם חברים בכיתה, אך עדיין נמשכים בדירה שיפוצים.
כעת הוא אמור לחזור לשגרה, ללכת לישון בשעה נורמלית, לבדוק שיעורים, להגיע הביתה אחרי בית ספר, והוא מורד בכל דבר.
הוא נכנס למצב ממש פסיכוטי ברגע שאני רוצה לבדוק לו משהו בתיק, לא מוכן ללכת לישון - אומר את לא מחליטה עלי, מאחל לי למות ומאיים שיתאבד.
הוא ילד רגיש, טוב, אני אוהבת אותו, אך הוא מאוד מניפולטיבי. הוא רואה שאני מאוד מפחדת מזה שהוא אומר את זה, וחוזר על זה בכוונה.
בכל מקרה, אני מאוד עצובה מהמצב, מדברת איתו על בית ספר, אולי זה בגלל השינוי, אבל הוא פותח חלון וצועק החוצה שאני מרביצה לו וכו' וכו'.
אני פשוט לא משתלטת עליו ומאוד מפחדת על האמירות שלו.
בבקשה תעזרו לי. מוכנה לפנות לכל עזרא שצריך.
ליאת

השנה התחילה קשה ואני מפחדת שעם החגים זה לא ישתפר. הילד לא רוצה ללכת לבית הספר, אומר שאין לו חברים ושצוחקים עליו.

מה הדרך הטובה ביותר לחנך ילדים להתנהגות כלכלית נכונה?

שלום רב,
ביתי, בת חמש, ילדה רגישה מאוד ועדינה מאוד. שני דברים מדאיגים אותי: ראשית, בזמן האחרון מספרת לי שלעתים מרגישה דחף לנהוג באלימות, כלפיי וכלפי אביה וסבא וסבתא שלה. היא "התוודתה" על כך בבכי ומתוך מצוקה איומה, וסיפרה שמידי פעם, מרגישה צורך להכות אותנו. (היא מעולם לא עשתה את זה,וציינה את זה ב"וידוי"- אמרה שמרגישה כך אך לא מממשת את זה. שאלתי אותה האם זה קורה כשאנחנו אוסרים עליה לעשות משהו, או בזמן שיש איזשהו חיכוך, אך אמרה שלאו דווקא. יש לציין שבמהלך החופש הגדול שהתה כמה ימים בקייטנה עם ילד אלים, שהפחיד אותה מאוד.
שנית, היא מתארת חלומות בהם אנשים מתים בזמן האחרון. תיארה אפילו פעם סצנה של מוות המוני, מין מגיפה.
רציתי לשאול האם תופעות כאלה נורמליות לגילה, או שיש פה משהו מעורר דאגה?
תודה

שלום , אחותי מאד לא מסודרת ולא נקיה. אסור להעיר לה ולדבר איתה כי היא מתעצבנת ואומרת שמתערבים לה. ואח"כ היא מרחיקה מאיתנו את הילדים. אחת מהילדים בת ה 4 יושבת על הרצפה מקפלת כביסה כפי גילה ודוחסת למגירה בארון המבולגן ומחפשת לסדר את הבית ואני רואה שהיא סובלת מזה שהבית במצב של הזנחה. אחותי עובדת ולא מסדרת את המיטות בבוקר וכך גם הילדים. החדרים של הילדים ללא תמונות ללא כל צבע תחושה של דלות. ולא מבחינה כספית. המשפחה מאד כואבת על כך. האם זה תקין שילדה בת 4 צריכה למלא תפקיד בגיל כזה? זה לא מרצון זה מחוסר ברירה. ואיך אפשר כן לדבר אל אחותי שהיא כבר בת 40 שתבין שזה לטובת הילדים?

הידל שלי בן ה-9 כל הזמן גונב, לא שחסר לו משהו הוא פשוט לוקח (בחשאי) מה שהוא רוצה. לא מצליחים לגרום לו להפסיק...

אשתי הבחינה שביתנו הבכורה בת ה 9 מתכתבת עם בן כתתה בווטבאפ וברקע לבבות ונשיקות.אשתי חושבת שזה לא תקין.אני חושב שזו תמימות של ילדה.לא הבחנתי במשהו חריג בהתנהגותו.נכון,יש לה נייד חכם ייתכן שהילדה גם נחשפה מסוג זה.מתי הנושא צריך להדליק לנו כהורים נורה אדומה?

איך מסבירים לילד בן 7 שאבא שלו חולה...?

שלום,
הילדה שלי בת שש, בריאה וחכמה, מפותחת היטב. יש לה בעיה שנמשכת כבר קרוב לשנתיים- זה התחיל בהתאפקות קשה כשהיא היתה מחזיקה צואה בבטן למשך שבוע והתפתח לכדי כך שהיא לא מצליחה להתאפק אפילו דקה- כשיש לה והיא מנסה לעצור פשוט יוצאות חתיכות קטנות. היא לא יכולה ללכת לבריכה (אחרי שקרה מקרה), הרבה פעמים חוזרת מבית הספר עם תחתונים מלוכלכים. אנחנו ממלאים טבלת התנהגות כבר כ4 חודשים במקביל עם נורמלקס לעצירות ואכן רואים שיפור אבל זה בכל זאת לא מגיע למצב שהיא נקיה יותר משבוע. אודה מאד לכל עצה היא ואנחנו סובלים מאד ולא יודעים מה לעשות.

שלום,
לפני כחודש בני בן ה-6 כמעט התחיל להגיד שהוא אוהב טוסיק וציצי. הוא בלי הרף נוגע לי בטוסיק ובחזה. אני מסבירה לו שזה לא יפה ולא נעים לי אבל הוא ממשיך ולא עוזב אותי לרגע בבית. זה מציק לי מאוד ומדאיג. האם יש לי ממה לדאוג? מה ניתן לעשות?

שלום,
לפני כחודש בני בן ה-6 כמעט התחיל להגיד שהוא אוהב טוסיק וציצי. הוא בלי הרף נוגע לי בטוסיק ובחזה. אני מסבירה לו שזה לא יפה ולא נעים לי אבל הוא ממשיך ולא עוזב אותי לרגע בבית. זה מציק לי מאוד ומדאיג. האם יש לי ממה לדאוג? מה ניתן לעשות?