פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF - יש לך שאלה?

1.פגיעה באנדותל ובכלי הדם האימהיים משחקת תפקיד חשוב בפתוגנזה של המחלה. חלק מהחוקרים מציינים כי המנגנון הוא ירידה ביצור של פרוסטיצקילין, אשר מרחיב כלי דם ומעכב את טסיות הדם. כתוצאה מכך יש טריגר להפעלה של טסיות ולשחרור של תרומבוקסן (המשמש כמכווץ כלי דם), המביא בתורו לעלייה בלחץ הדם המאפיין את רעלת ההיריון. עלייה בלחץ הדם ופגיעה בגלומרולוס הכלייתי מביאים להופעת חלבון בשתן.
2.משארי קיומה של פגיעה בכליות-נדרש המשך מעקב רפואי.
3.בהחלט קיים סיכון מוגבר יותר בהיריון הבא
4.במחקר התברר שכבר בחודש השני להריון (בין השבוע השישי לשבוע העשירי) אפשר לגלות מי מהנשים נמצאת בסיכון גבוה לפתח רעלת הריון, שסימניה מתגלים רק חמישה ושישה חודשים לאחר מועד הבדיקה. אצל נשים הנמצאות בסיכון גבוה להתפתחות רעלת הריון, רמת החלבון PP13 בשליש הראשון של ההריון נמוכה מהנורמלי

ההגדרה של כישלון חוזר של טיפולי הפריה חוץ גופית לעיתים משתנה בין יחידה אחת לשנייה ,באופן כללי ניתן לומר שכשלון להרות לאחר 3-5 מחזורי טיפול של הפריה חוץ גופית למרות החזרה שלפחות עובר אחד בדרגה טובה יחשב ככישלון חוזר- . RIF ניתוח הסיבות לכישלון חוזר צריך לבחון את כל הגורמים האימהיים והעובריים המשפעים על הליך ההשתרשות. A.גורמים אימהיים 1.אנטומיה של הרחם-פגמים מולדים ברחם כמו-רחם מחיצתי או דו קרני או פגמים נרכשים העלולים להופיע ברבות השנים כמו שרירנים תת ריריים,ופוליפים,כמו כן היווצרותם של הידבקויות ברחם,או הצטברות נוזל בחצוצרה בעקבות חסימתה(הידרוסלפינגס) בעקבות פעולות ניתוחיות כירורגיות או דלקת ברחם עלולים לשבש את הליך ההשתרשות של העובר ברחם.זיהוי מצבים אלו נעשה באמצעות צילום רחם היסטרוסקופיה אולטרסאונד,לפרוסקופיה או אולטרסאונד תלת מימדי במרבית מצבים אלו ניתן לטפל באופן ניתוחי ולשפר את נתוני הרחם לקראת השתרשות בעתיד 2.קרישות יתר-שהינו מצב מולד עלול לגרום להפרעות בזרימת הדם לרירית הרחם ובכך להפריע להתפתחות תקינה של הרירית ולפגום בהליך ההשתרשות,מצב זה יכול להיות סיבה אפשרית גם להפלות חוזרות- זיהוי ההפרעה וטיפול הולם עם נוגדי קרישה (קליקסן low- molecular weight heparin (LMWH))עשוי להיטיב עם הליך ההשתרשות ולהסתיים בהיריון מצלח.לנשים עם תסמונת של נוגדנים כנגד פוספוליפידים (APLA) מתן סטרואידים ואספירין במינון נמוך עשוי להיות מועיל,תוספת של נוגדי קרישה החל ממועד ההחזרה נמצא יעיל אף הוא 3.בעיה במערכת החיסון –זהות אנטיגנית (במערכת ה-HLA)בין הבעל והאישה עלולה להוות בעיה הגורמת לכישלון השתרשות והפלות חוזרות-מתן אמיונלוגולובולינים תוך ורידי IVIG) ) במועד ההחזרה ומנה נוספת בעת זיהוי דופק עוברי עשוי לסייע במצב זה.מאחר וטיפול זה הינו יקר מאוד ומצוי עדיין במחלוקת יש לשקול את האופציה הזו כאופציה אפשרית לאחר שלילת כל האפשרויות האחרות. טיפול נוסף השנוי במחלוקת הינו מתן של תמיסה מרוכזת(20%) של שומנים תוך ורידית עשויה להקטין את הפעילות של ציטוקינים-גורמים המעורבים בהליך ההשתרשות,וכמו כן להקטין את הפעילות הציטו טוקסית של תאים הקרויים NK natural killer))העלולה לפגוע בהליך ההשתרשות של העובר. 4.זיהומים גורמים זיהומיים שקטים באברי הרבייה מסוג כלמידיה ,ומיקופלסמה יכולים להיות אחראיים לדלקת כרונית ברירית הרחם המצויה בשיעור של כ-30% והמקרים של כשלון חוזר בטיפולי הפריה-זיהום כזה עלול לשבש את הליך ההפריה ולמנוע אותו54.רירית 5.רירית הרחם במהלך המחזור ההורמונאלי רירית הרחם עוברת שינויים מורפולוגים וביולוגים המכשירים אותה לקליטת עובר והשתרשותו בזמן חלון ההשתרשות המשתרע למשך מספר ימים. השינויים המורפולוגים המתחוללים ברירית הרחם ניתנים לזיהוי באמצעות בדיקת אולטרסאונד הנעשית בשלב הפולי קולרי(לפני הביוץ)-לעובי רירית הרחם והמראה המורפולוגי שלה ישנה קורלציה טובה לניבוי פוטנציאל ההשתרשות-עובי רירית הרחם המינימאלית הרצויה הנה בין 6-8 מ"מ לעיתים במצבים של רירית דקה במיוחד לאחר פרוצדורות ניתוחיות נעשים ניסיונות של מתן ה אסטרוגן במינונים גבוהים(דרך הפה או דרך הוגינה),מתן אספירין,מתן ויאגרה,מרחיבי דם ,ויטמין E,ניסיונות נוספים לשיפור ההשתרשות נעשו במתן HCG לאחר החזרת עוברים במחזור מוקפאים,מתן חומר הקרוי LIF-ציטוקין הנוטל חלק בהליך ההשתרשות שנוי במחלוקת לגבי יכולתו לשפר את סיכויי השתרשות.ישנן ניסיונות לשפר את עיבוי רירית הרחם ויכולת ההשתרשות של הרירית באמצעות שטיפות חוזרות של הרחם עם חומר הקרוי