יאוש

שלום רב,

אני פונה אליכם מתוך יאוש ותסכול גדולים.
אני בן 24 וסובל שנים ארוכות מבעיות יציבה, שאולי בעיני רבים לא נשמעת כמו בעיה רצינית מידיי אך היא מונעת ממני לנהל חיים נורמליים ואיכותיים.
אני מניח שמקור הליקויים התחיל באירועים טראגיים בילדותי ואחרי שנים של משבר והזנחה, קיבלו ביטויי גם ביציבה.
ההרגשה היא שאני במין מעגל של חוסר מודעות לגוף, כאב, בטחון עצמי ודימוי גוף ירודים, חוסר יכולת להרפות וכמובן שינויים פיזיים.
התסכול הוא גדול כי מצד אחד אני לא מסוגל לנוח באף רגע של היום, קשה לי לעבור את היום יום מבלי שיכאב לי ואצטרך לחפש כל מיני קירות להישען עליהם , קשה לי מאוד לשבת, מיד אני מרגיש כאבים ולא מצליח להירגע (במובן של נינוחות מינמלית), כמובן שזה גם נראה רע למי שמסתכל, השרירים נתפסים וכשזה לא נותן מנוחה זה פשוט מייצר הרגשה נוראית שהפכה כבר לנורמה.
למראית העין ביום יום אנשים שמים לב שיש במשהו בצורה שבה אני יושב, הולך ועומד אך קשה לשים את האצבע למי שלא יודע להסתכל על הגוף, אני בעצמי מרגיש ורואה הרבה דברים שהם "לא בסדר" אך איני יודע להגדירם או להגדיר איזה פעולות לא מודעות אני עושה שגורמות לזה לקרות.
כל שנה-שנתיים אני מנסה ללכת לאורטופדים שאומרים לי שהכל בסדר ואם יש כאבים אז אפשר לקחת תרופות או לעשות ניתוח אבל התחושה היא שהעיסוק הוא יותר מידי בענייני עצמות.
הלכתי לפיזיותרפיסט בתור נער צעיר מאוד ובמסגרת הצבא, אך שם קיבלתי נייר עם תרגילים ודמויות מצויירות לקחת הביתה ולעבוד על זה לבד ולא ממש הצלחתי להבין מה אני עושה ולמה.
לפני כשנתיים הלכתי לעשות פילאטיס התמדתי למשך שנה וזה קצת שיפר את ההרגשה הכללית אבל חוסר המודעות וההרגלים הגרועים חזקים ממני.
בשנה האחרונה ניסיתי את שיטת אלכסנדר, לא הצלחתי להתמיד יותר מכמה חודשים מנסיבות כלכליות. דווקא באלכסנדר המטפלת הכירה בבעיתי והראתה לי קצת על המתרחש בגופי, והיה דגש מסויים בלהכיר להכיר את הגוף וללמוד טיפה להרפות את השרירים אבל עדיין אין לי שום יכולת לצאת מהמעגל.

אני בדר"כ לא מצליח להסביר לגורם המטפל את מה שכתבתי כאן, וכשאני כן מצליח אז דברי זוכים להתעלמות מסויימת.
עקרונית אני בחור רזה, לא שרירי, יש לי עקמת קלה אך היא איננה המקור לבעייתי.
אני בקרוב הולך לחפש פתרון בטיפול פיזיוטרפיסטי בשלישית, אך מפחד שגם הפעם לא אקבל משוב רציני.
האם פיזיותרפיה היא צורת טיפול לגיטימית לבעייתי? אם לא האם יש גורם יותר רלוונטי?


אני מקווה שהסיפור לא היה ארוך מידיי.
כל משוב יתקבל בברכה.

תודה.