פורום רשלנות רפואית - יש לך שאלה?

צביקה שלום,
מנסיוני, הריני להשיבך כי אם אכן מדובר בניתוח רשלני ומיותר, גם אם נעשה ע"י מנהל מחלקה מוכר ומפורסם, הרי שאין לחשוש מהגשת תביעה והתביעה תתברר לגופה בבית המשפט. אם יתברר בסופו של יום כי אכן היתה רשלנות - תהיה זכאי לפיצוי.
יש לזכור כי כאשר מדובר בניתוח שבוצע במוסד רפואי לרופא יש ביטוח מטעם המוסד, והנתבע באותו מקרה יהיה המוסד הרפואי ולאו דווקא הרופא באופן אישי. המוסדות הרפואיים מבוטחים בד"כ בחברת ביטוח, והיא הנושאת בתשלום במידה והם נמצאים אחראיים.
אל לך לחשוש להגיש תביעה רק משום שמדובר במנהל מחלקה בעל שם. עם זאת, יש לברר האם מדובר אכן ברשלנות, ולצורך זה אני ממליצה לך לפנות לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית על מנת להעריך את סיכויי התביעה.
אינני מסכימה כי בית משפט נותן "הנחות" לצד הנתבע דווקא - כל מקרה נבדק לגופו של עניין. מתוך התביעות המוגשות ברשלנות רפואית רבות הן כנגד רופאים בעלי שם ו/או מנהלי מחלקות, ואחוז גבוה מהן מסתיים בקבלת התביעה.

בהצלחה,

עורכת דין ד"ר (לרפואה) שלהב קמחי
מתמחה בתביעות בגין רשלנות רפואית ונזקי גוף
טל' 03-9229404, 054-2233098

מבחינה משפטית, ניתן לחלק את עילות התביעה שלך לשניים. האחת חוזית והשנייה נזיקית.

כל עילה שונה באופן מהותי מהשנייה.

אם המכון לא עמד בהתחייבויותיו החוזיות, הינך זכאית לתבוע אותם עפ"י עילות חוזיות.
אם המכון התרשל בטיפול וגרם לך נזקים רפואים ונזקים אחרים, הינך זכאית לתבוע בגין עילה זו.

יחד עם זאת יש לבדוק, על אילו מסמכים חתמת לפני הניתוח, מה הוסבר לך והאם ידעת כי קיימים סיכויים שהניתוח לא יצליח.

בדיקה מקיפה שכזו צריכה להיעשות בעזרת עו"ד.

חתמתי על חוזה שאומר שיכול להיות מצב שבו יצטרכו לחזור על הטיפול שנית אז כרגע אני פשוט עושה מה שכתוב בחוזה כדיי לא להפר אותו..למרות שאני כמעט בטוחה שהטיפול השני לא ישנה הרבה.. בכל אופן אם יתברר שהטיפול החוזר לא עזר הרבה אז עדיין יש מקום לתביעה? אני פשוט חושבת שבשביל 8000 שקל אני לא צריכה לעבור את כל הגהנום הזה..

אוכל לומר לך אם יהיה מקום להגשת תביעה, רק לאחר בחינת החומר הרלבנטי.

למומחה הפסיכיאטרי של הביטוח הלאומי יש סמכות להפנות אותך לבדיקות נוספות על מנת שיוכל לאמוד את הבעיה הרפואית המדויקת ממנה אתה סובל וזו הסיבה שהופנתה לבדיקה.
העובדה שהגשת חוות דעת, לא הופכת בהכרח את האמור בה, לכזה המקובל על הביטוח לאומי.

שלום לפני מספר שבועות היתי נוכח בוועדה רפואית בהרכב אורטופד תלונותי היו על מוגבלות בצוואר וכאבים בו בעקבות חבלת ראש קשה האורטופד פסק כי אין נכות אורטופדית על אף שציין שיש כאבים בצוואר ורגישות בסוף הסיבובים דבר שסותר את פסיקתו האם יש מקום לעירעור?יש לציין שאורטופד שבדק אותי ציין כי יש מוגבלות בסיבובי הצוואר..

יש מקום לערעור. יתכן והינך זקוק לעזרתו של עו"ד.

התשובה טמונה במצב הרפואי בו הינך מצויה. יש דרגות שונות של המחלה ובהתאם לדרגה, ניתן לקבוע אם הינך זכאית לפיצוי.

לצורך הדוגמא אם המחלה שלך חמורה אז הינך זכאית להגיש תביעה לביטוח לאומי (נכות כללית) וזאת בתנאי שהנכות הרפואית שלך עולה על 40% ושיש פגיעה בכושר ההשתכרות.

אינני יודע מה דרגת החומרה של מחלתך ולכן לא אוכל ליתן תשובה מדויקת אבל אני מקווה כי קיבלת הסבר מספק.

שירי שלום,

הייתי מציעה כי תפני את השאלה לסניף המוסד לביטוח לאומי.

בברכה,

ד"ר שלהב קמחי, עורכת דין

ליאת שלום,

התפתחות זיהום או אבצס בבית השחי, ובמיוחד לאחר שימוש בדיאודורנט הינו סיבוך מוכר שבדרך כלל לא מלמד על רשלנות. אם עורך פיתח תגובה אלרגית לדיאודורנט אין בכך עילה לתביעה.

על מנת להיות שקטה שלא "פספסת" הגשת תביעה לשווא, הייתי ממליצה לך לפנות אם כל הנתונים, לרבות תיקך הרפואי, לעורך דין העוסק בתביעות בגין נזקי גוף על מנת להעריך את סיכויי התביעה.

בהצלחה,

עורכת דין ד"ר שלהב קמחי,
מתמחה בתביעות בגין רשלנות רפואית ונזקי גוף

יניב שלום,

כעיקרון לתביעה שהוגשה בעילה של רשלנות רפואית יש לצרף חוות דעת רפואית. יש לעשות זאת כבר עם הגשת התביעה, דהיינו בערכאה הראשונה. כאשר התביעה מתנהלת, בערכאה הראשונה, ניתן לפעמים לצרף חוות דעת נוספות.
כאשר מוגש ערעור בית משפט של ערעור דן בו על בסיס העובדות הקיימות בתיק כפי שהערכאה הראשונה קבעה אותן. בדרך כלל בית משפט של ערעור לא יתערב בממצאים עובדתיים של ערכאות קודמות. לכן אי אפשר לצרף חוות דעת נוספות ובן טענות שונות או חדשות מאלו שהועלו בערכאה הראשונה.
בכל אופן, כאשר מדובר בהגשת ערעור רצוי מאוד לעשות זאת באמצעות עורך דין. הייתי מציעה לך, אם טרם עשית זאת, לפנות לעורך דין לצורך הגשת הערעור, לרבות הערכת סיכוייו.

בהצלחה,

עורכת דין ד"ר שלהב קמחי
מתמחה בתביעות בגין רשלנות רפואית

בית משפט מחוזי קבע כי על ק"ת לבדוק את הקשר בן חום גבוה בפנימיה הצבאית לאפילפסיה. תיק הרפואי של הפנימיה הלך לאיבוד, מכאן שק"ת לא יכול ולא עמד בהחלטת בית המשפט. ק"ת בהחלטה לדחית תביעתי, טוען טענה חדשה שהאפילפסיה שפרצה בפנימיה היא תוצאה של פגם מולד, ושעלי להגיש ערעור לבית משפט השלום בראשל"צ. (טענתו הקודמת היתה שסבלתי מהתקפי אפילפסיה לפני כניסתי לפנימיה). האם במקרה כזה אני יכול לפנות לבית המשפט המחוזי פ"ת בטענה שק"ת לא עמד בהחלטת בית המשפט?. ובנוסף לטעון שק"ת בהחלטתו החדשה חרג מההחלטה ולכן חוות דעת זו פסולה?. או שאני חייב להגיש ערעור לבית משפט השלום בראשל"צ כמו שטוען ק"ת?.

אם קצין התגמולים בדק את הקשר הסביתי בהסתמך על מסמכים אחרים וחוות דעת, הרי שלכאורה הוא קיים את החלטות בית המשפט.

לפנות לבית המשפט אתה תמיד יכול, אך לא בטוח מה תהיה התוצאה... ואנינני יכול להשיב לך על שאלתך המעניינת, מבלי לבחון את החומר הרפואי ואת התיעוד המצוי בתיק.

בהצלחה.

אבל נראה שהשאלה עוסקת כל כולה במהותה בסדר דין האזרחי. והפרטים הרפואיים והשתלשלות הדברים, הם כרגע לא מן העניין. ולכן אני שואל האם על פי סדר הדין האזרחי, במקרה שפורט צריך לפנות למחוזי או לבית משפט שלום?. תודה.

אם ההחלטה הייתה של בית המשפט המחוזי ובאם קצין התגמולים לא עמד בהחלטה, באפשרותך לחזור לשופט שנתן את ההחלטה.

אני חוזר על תשובתי הקודמת כי האמור לעיל הינו בגדר המלצה והיא איננה תשובה מחייבת, כל עוד אני לא בוחן את כל החומר (לרבות החומר המשפטי!!!).

שלום. קיבלתי תשובה מפורום משפטי אחר, שאני יעשה את שני הדברים גם יפנה לביהמ"ש פ"ת בטענה של אי ביצוע פס"ד, וכן בערעור לשלום ולציין שזה נעשה למען הזהירות כדי לא להפסיד את זמן הערעור. שאלתי שאלה נוספת הנ"ל, יתכן מאוד ויהיה עיקוב בתשובה מצידם לכן אני פונה אלכם, אודה על תשובתכם המהירה. תודה. "האם בפניה לביהמ"ש מחוזי, או בערעור לביהמ"ש השלום (על סמך ת"א 3092/01 עמרם קינן נ' מדינת ישראל) אני יכול לבקש פיצוי?. לדוגמא: על עינוי דין במשך 30 שנה עקב כך שהתביעות שלי נידחו בגלל שק"ת השתמש במסמכים מזויפים?. שהמדינה לא דאגה לנסח בחוק את מעמדו המשפטי של שוחר בפנימיה, ועקב כך ניהלתי מאבקים משפטיים ארוכים בבתי המשפט, עד שביהמ"ש הכריע כי זכותו של שוחר לתבוע את קצין התגמולים?. יש לציין בפנייה לביהמ"ש יופיעו מדינת ישראל,משרד הביטחון,קצין התגמולים. זמן הערעור הולך ונגמר, אם אפשר תשובה מהירה."

יניב שלום,
נראה לי כי עניינך מורכב ואני שבה וממליצה לך לפנות בהקדם עם כל התיק לעורך דין על מנת שינחה אותך בקשר להמשך.

בברכה,

ד"ר (לרפואה) שלהב קמחי, עורכת דין

התשובה הקצרה היא "כן".

התשובה המורכבת יותר היא כי יש לבחון את החומר הרפואי בצורה מעמיקה יותר כדי ללמוד על פרטי המקרה ולהסיק מסקנות לגבי הרשלנות והנזק.

מדובר בניתוח כריתת רחם+ TVT

כאשר אנו עורכי הדין באים לבדוק מקרה של רשלנות רפואית כדוגמת המקרה שלך, אנו בוחנים מספר נתונים חשובים ורלבנטים, בכדי לבסס עילת תביעה טובה.

בשלב הראשון אנ ומבקשים לזהות את הרשלנות, בהתאם למסמכים הרפואיים העומדים לרשותנו (ובעזרתו של מומחה רפואי מתאים) ובשלב השני אנו בודקים קיומו של נזק כלשהו.

גם נזק זמני ( 6 שנים) הינו בבחינת נזק משמעותי, אם זה אכן נגרם לך.

בכדי להוכיח את תביעתך יש להוכיח את העובדות הנטענות על ידך וכן להוכיח כי הרופא המנתח והצוות הרפואי התרשל במתן הטיפול.

שלום רב,

ראשית הרשי לי להשתתף בצערך על מותו של אביך.

אכן, כאשר שוקלים להגיש תביעה ברשלנות רפואית מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית באופן ספציפי. כדאי מאוד להיפגש עם עורך הדין לפני שמחליטים על העברת התיק לטיפולו ולהתרשם ממנו. רוב עורכי הדין בתחום אינם גובים תשלום עבור הפגישה הראשונה. הכימיה והאימון בין הלקוח לעורך הדין מאוד חשובים שכן מדובר בהתקשרות לזמן ארוך.

אין להתרשם דווקא מהמשרדים הגדולים וה"נוצצים" - בהם לרוב, הפגישה הראשונה תהיה עם בעל המשרד אך כפי שכתבת, מאוד יתכן כי בהמשך יועבר התיק לטיפולו של עו"ד זוטר או מתמחה.
אמנם אין הנחתום מעיד על עיסתו, אך בעיני ידע ברפואה מהווה יתרון משמעותי בטיפול בתביעות ברשלנות רפואית.

בהצלחה,

ד"ר (לרפואה) שלהב קמחי, עורכת דין
מתמחה בתביעות בגין רשלנות רפואית
טל' 03-9229404, 054-2233098

הינך זכאית לקבל את החומר מיד !
גם אם עברה שנה הינך יכולה לפנות למרכז הרפואי בו טופלת ולקבל את החומר.

סלביה שלום רב,

אם הרופאים המטפלים ו/או הצוות הרפואי המנתח לא פעלו בהתאם לפרקטיקה רפואית מקובלת, יש מקום להגשת תביעה, במיוחד עם הרגל הבריאה הפכה להיות משותקת חלקית.

לפני שאנו רצים לבית המשפט יש לאסוף את כל החומר הרפואי אודותייך ולבחון את שיקול הדעת של הצוות הרפואי כמו גם את מהלך הניתוח, בכדי לקבוע את אותה הרשלנות. זאת נעשה ע"י מומחה רפואי מתאים.

אני מאחל לך רפואה שלמה.

תשומת ליבך כי הינך מחפש משרד עורכי דין העוסק בתחום הנזיקין ולא כפי שנכתב על ידך.
מאחר ואין הנחתום מעיד על עיסתו... אתה יכול למצוא באינטרנט משרדי עורכי דין רבים וללמוד על עיסוקיהם .

אורי שלום,
כעיקרון מכוח חק זכויות החולה והפסיקה לרופא חובה לדווח לחולה על המחלה ממנה הוא סובל, דרכי טיפול אפשריות בה לרבות הסיכויים והסיכונים בכל אחת מהן.

הרופא רושם את ממצאי הבדיקה, ההערכה והטיפולו בגליון הרפואי של החולה בצורה ידנית או ממוחשבת בתום הביקור אצלו. אם חולה חפץ לקבל העתק מרישומיו של הרופא הוא יכול, לגבי ביקור ספציפי ובזמן אמת, לבקש העתק מהרופא. אם מדובר בצילום כל הרשומה הרפואית (לפני הגשת תביעה למשל) על החולה לפנות למחלקת רשומות רפואיות במוסד הרפואי, אשר תמורת תשלום מצלמת לו העתק מתיקו הרפואי.

בברכה,

ד"ר שלהב קמחי, עורכת דין
מתמחה בתביעות בגין רשלנות רפואית ונזקי גוף אחרים
טל' 03-9229404

יאיר שלום,

לצערי אינני יכולה להשיב לשאלותיך באתר זה, בו נענות שאלות בנושא של רשלנות רפואית.
הייתי מציעה שתפנה לנוירולוג לבירור מענה לתשובותיך.

בברכה,

ד"ר שלהב קמחי, עורכת דין