תרומת זרע מהווה פיתרון לנשים שהחליטו על הבאת ילד לבד או לזוגות נשים לסביות או לזוגות המתקשים להביא ילדים בשל בעיות פוריות שמקורן בגבר. תורם הזרע הוא לרוב אנונימי, ותרומות הזרע נשמרות בבנק זרע המכיל מאגר של תרומות זרע העוברות תהליך של הקפאת זרע בו הן מוקפאות בטמפ' של מינוס 195 מעלות צלזיוס.

בישראל קיים מחסור תמידי בתרומות זרע ולכן רבים פונים לקבלת תרומות זרע מחו"ל. מנגד, חלה עלייה במספר הנשים המבקשות תרומת זרע לצד עלייה בגיל של אותן נשים. כלומר יותר נשים מעל גיל 35 פונות לתרומת זרע. ממסמך שהכין משרד הבריאות עולה כי רק שלושה מתוך עשרה מתנדבים לתרומת זרע מקבלים אישור לתרום.

המחסור ייתכן ונובע מקריטריונים נוקשים במיוחד על התורמים. בראש ובראשונה עליהם להיות רווקים ובין הגילאים 20-35. בנוסף נבדקים הדברים הבאים:
מראה חיצוני סביר (רוב התורמות מבקשות תורם נאה)
היסטוריה רפואית ונפשית
רקע משפחתי, מחלות גנטיות
רקע סוציאלי
הצהרה על אי שימוש בסמים בעבר וכיום

התורם עובר סדרה של בדיקות לשלילת מחלות זיהומיות כמו צהבת B ו-C, מחלות מין, מחלות גנטיות כמו טיי זקס וכמובן איידס. כמו כן, נבדקות מחלות גנטיות השכיחות אצל אשכנזים או אצל ספרדים.

ניתן להשתמש בתרומת זרע בשתי דרכים: האחת, הזרקה של הזרע ישירות לתוך הרחם בהליך הנקרא הזרעה מלאכותית (IUI) והשנייה באמצעות הפריה חוץ גופית, כלומר הפריה מחוץ לרחם של הביצית והזרע ולאחר מכן השתלתן ברחם האישה.

משרד הבריאות לא מתיר גילוי פרטים מזהים על זהות התורם. המידע הן על התורם והן על הנתרמת נשמר בשני מסמכים נפרדים אצל הרופא המטפל. הרופא והמוסד בו נאספה התרומה אינם רשאים למסור מידע על זהותו של התורם. כמו כן, ועדה שעסקה בעניין מסירת מידע על זהות התורם לילד שנולד כתוצאה מהתרומה בהגיעו לגיל 18, המליצה שלא להתיר זאת. הועדה נימקה זאת בטענה כי מספר התורמים עלול לרדת בעקבות החלטה זו.

בנק הזרע

בישראל קיימים כ-15 בנקי זרע המפוקחים על ידי משרד הבריאות, חלקם שייכים ליחידות ההפריה החוץ גופית של בתי החולים השונים, חלקם מרפאות פרטיות. הליך ההזרעה המלאכותית בה מוחדר הזרע באמצעות מזרק לתוך הרחם או הליך ההפריה החוץ גופית חייבים להתבצע בבתי חולים ולא במרפאות פרטיות.

ישנה הנחיה כללית ממשרד הבריאות להימנע מלקיחת כמה תרומות מאותו תורם זרע, ישנם מנהלים המגבילים את התורמים לעשר פעמים. אך תורמים יכולים לתרום בבנקי זרע אחרים ולכן האכיפה על ההנחיה הזו היא כמעט שלא קיימת. בישראל לא קיים רישום מסונכרן של התרומות בבנקי הזרע השונים, ונשים רבות חוששות ממפגש אחים שנולדו מאותו הזרע או גילוי עריות.

בשל כך ובשל המחסור בתרומות זרע בארץ, בנקי זרע רבים בישראל מייבאים תרומות זרע מדנמרק, מספרד ומארה"ב. בנקי הזרע שומרים תרומות זרע המגיעות מחו"ל או מתורמים ישראלים בהקפאה ועורכים להן עשרות בדיקות גנטיות ובדיקות זרע לגילוי איכותו.

בנקי הזרע מחזיקים בקטלוגים של התורמים בהם המידע הרפואי והאישי על התורמים, והנתרמות יכולות לבחור מתוכם. כמו כן, ישנם בנקים המחזיקים בתמונה של התורם כאשר היה צעיר יותר, אך אלה בעיקר ממדינות זרות.

בדיקת זרע

בדיקת זרע וניתוחו מודדים את כמות הזרע שאדם מייצר וקובעים את מספר ואיכות הזרע במדגם. המדדים הנבדקים בבדיקת זרע:

נפח (ווליום) – כמה זרע נמצא בנוזל שפיכה אחד.
זמן הפיכת ג'ל הזרע לנוזל – נוזל הזרע בזמן השפיכה הוא מעין ג'ל סמיך שהופך לנוזל תוך 20 דקות לאחר השפיכה. מדד זה בודק כמה זמן לוקח לג'ל הזרע להפוך לנוזל.
ספירת זרע – ספירה של כמות תאי הזרע הנמצאים במיליליטר אחד של נוזל זרע בשפיכה אחת.
מורפולוגית הזרע – אחוז תאי הזרע בעלי צורה נורמלית.
תנועתיות הזרע – אחוז תאי הזרע שמסוגלים לנוע קדימה באופן נורמלי. בנוסף, מדד זה מציג את כמות תאי הזרע שמסוגלים לנוע בשפיכה אחת.
pH. מדד החומציות של נוזל השפיכה שנע בין חומצי (pH נמוך) לבסיסי (pH גבוה).
ספירת תאי דם לבנים בזרע- תאי דם לבנים לא אמורים להיות בנוזל הזרע והימצאותם מדליקה נורה אדומה.
רמת פרוקטוז – מדד של כמות הסוכר מסוג פרוקטוז הנמצא בזרמה. הפרוקטוז מספק לנוזל הזרע את האנרגיה שלו.

בדיקת הזרע נעשית בתוך חדר פרטי, התורם מוזמן לבקש מגזינים לעיון או עזרים טכניים אחרים ועליו לפלוט זרע על ידי אוננות לתוך כוס מדגמית. הגבר התורם צריך להימנע מלשפוך זרע בין יומיים לארבעה ימים לפני הבדיקה, על מנת שהזרע שלו יתחדש.

גם התורמת עוברת סדרת בדיקות גנטיות על מנת לראות האם יכולה להיות אינטראקציה גנטית שעלולה להביא למומים או מחלות אצל העובר. בנוסף, על התורמת לעבור בדיקה הבודקת האם גופה יפתח נוגדנית לתרומת הזרע.

השבחת זרע

לא כשמו כן הוא. לא מדובר בשיפור הגנים של תאי הזרע, אלא סינון ובדיקה של תאי הזרע ולקיחת רק את תאי הזרע המובחרים ביותר. בהליך השבחת הזרע ישנם שני שלבים. בשלב הראשון תאי הזרע נשטפים מנוזל הזרע, דבר המשפר את איכות תנועתם. בשלב השני, מופרדים תאי זרע לא איכותיים, בעלי צורה לא תקינה, או בעלי תנועתיות נמוכה מתאי זרע איכותיים. רק תאי הזרע האיכותיים ייבחרו להזרעה המלאכותית.

הקפאת זרע

כל תרומת זרע שנאספת מתורם מסוים עוברת תהליך של הקפאה על מנת לשלול חשש של וירוס HIV. וירוס HIV עלול להימצא אצל מי שנדבק בו גם לאחר שלושה עד שישה חודשים מאז ההידבקות. כמו כן, שמירה על תרומת זרע בטמפרטורת החדר תגרום לנוזל הזרע להיות בלתי שמיש לא לבדיקות ולא לתרומה. לפני הקפאת הזרע, תעבור הדגימה בדיקות לזיהוי מחלות ולאחר מכן תחולק לשני מיכלים לשם גיבוי.

בנקי הזרע בישראל מציעים את מחסני האחסון שלהם גם לגברים שמעוניינים בהקפאת זרע על מנת שיוכלו להביא ילדים בעוד מספר שנים, במידה וזרעם ייפגע מסיבות שונות. הסיבות בגינן גברים פונים לבנקי הזרע למטרת הקפאת זרע הן מגוונות אך בבסיסן עומדת הזכות הבסיסית להורות.

חלק מהגברים הפונים לשימור והקפאת זרע עומדים בפני טיפולים שייתכן ויסכנו את איכות הזרע שלהם או יגרמו להפסקת ייצורו. למשל, גברים לפני טיפול כימותרפי בדרך כלל פונים לבנק זרע, כמו גם גברים לפני ניתוח בערמונית. גברים אחרים פונים להקפאת זרע בשל עיסוקם שעלול לעלות בחייהם או באיכות זרעם. למשל, גברים המשרתים בצבא ביחידות קרביות או גברים העובדים בעבודה החושפת אותם לחומרים רעילים.


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר