|
האם אורח חייכם בריא?
|
|
|
|
|
אם אתם עושים כל יום פעילות גופנית, אז אורח חייכם בריא, אבל אם אתם שותים כל יום א... |
|
|
|
סלולרי וסרטן - האם אתם חושבים שיש קשר? |
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
| עקבו אחרינו
|
|
|
|
|
|
סרטן השד
סרטן השד היא המחלה הממארת השכיחה ביותר. כיצד מאבחנים סרטן השד? מהם גורמי סרטן השד? מהם תסמיני סרטן השד? מהם הטיפולים נגד סרטן השד? ועוד. הכל על סרטן השד.
סרטן השד הינה המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל בפרט ובעולם המערבי בכלל ונחשבת לסוג הסרטן השכיח ביותר. כ-4,000 נשים מאובחנות מדי שנה בישראל כחולות סרטן השד ו-954 חולות סרטן השד נפטרות מדי שנה בגלל המחלה. על פי רישום סרטן לאומי במשרד הבריאות, אחת מכל תשע נשים עלולה לחלות במהלך חייה במחלת סרטן השד.
סרטן השד הוא למעשה גידול ממאיר המתפתח מתוך תאי השד. גידול בשד הינו תופעה נפוצה למדי, כאשר אצל כ-80% מהנשים הגידול שפיר ולא מזיק (נקרא "ציסטה"), מכיל נוזל ומקורו בבלוטות המייצרות את החלב. ישנו סוג נוסף של גידול בשד הנקרא "פיברואדנומה" והוא מורכב מרקמה סיבית.
במקרה של גידול ממאיר בשד, לעומת זאת, הסוג הנפוץ ביותר הוא קרצינומה דוקטלית (תוך צינורית) פולשנית. בנוסף, ישנם סוגים נדירים יותר של סרטן השד, כגון קרצינומה דוקטלית לא פולשנית, פאג'ט של השד (מחלה טרום סרטנית המופיעה כנגע בפטמה), סרטן שד דלקתי ועוד.
אבחון עצמי של סרטן השד
האבחון הראשוני של סרטן השד נעשה, בדרך כלל, על ידי האישה עצמה. הכרת השד הינה חלק מהמודעות לגוף כולו והיא כוללת הכרת צורת השד, תחושתו ואת מגעו. הכרת השד נעשית על ידי התבוננות ומישוש עצמי. כאשר אישה מבחינה בשינוי כלשהוא עליה לפנות לרופא/ה בהקדם האפשרי.
בתקופת הפוריות משתנה התחושה הרגילה של השדיים. אצל חלק מהנשים השדיים הם גושיים ורגישים במיוחד קרוב לאזור בית השחי, לכן מומלץ לבצע בדיקה עצמית לאבחון שינויים בשד פעם בחודש, כמה ימים לאחר סיום הווסת.
אצל נשים לאחר גיל המעבר, כאשר המחזור החודשי הופסק, פעילות הרקמות בשד נפסקת והשדיים הופכים רכים ופחות מוצקים וגושיים.
אבחון מוקדם של סרטן השד
אבחון מוקדם של סרטן השד הינו הכרחי על מנת להציל את חייה של החולה. ככל שגילוי סרטן השד נעשה בשלב מוקדם יותר של המחלה, כך סיכויי ההחלמה גדלים. על מנת לאבחן סרטן השד ישנן שתי אופציות רפואיות מקובלות:
1. בדיקת שד אצל רופא
הרופא בודק את השדיים ואת בלוטות הלימפה בבית השחי ובצוואר. הבדיקה נעשית במצב שכיבה וישיבה של הנבדקת, כשבסופו הרופא יכול להמליץ על בדיקות נוספות שיש לערוך. בדיקה כזו מומלץ לערוך אחת לשנה.
2. בדיקת ממוגרפיה
אבחון מוקדם של סרטן השד על ידי בדיקת ממוגרפיה הינה למעשה בדיקת רנטגן מהירה של השדיים. ממוגרפיה הינה בדיקה המתאימה לנשים שאין להן תסמינים מוקדמים ומטרתה לגלות את סרטן השד כבר בשלבים המוקדמים שלו, בהם ישנם שינויים ממאירים התחלתיים בשד כמו גושים קטנים שאינם ניתנים למישוש.
ממוגרפיה היא בדיקה מהירה ופשוטה, המתבצעת באמצעות הנחת השד בין שני לוחות הלוחצים על השד ומשטיחים אותו. ישנה תחושת אי נוחות קלה בשל הלחץ, אך לחץ זה נמשך כמה שניות בלבד.
על פי ההמלצות, נשים אשר עברו את גיל 50 אמורות לעבור בדיקת ממוגרפיה לאבחון מוקדם של סרטן השד פעם בשנתיים, נשים אשר יש להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה חולת סרטן השד אמורות לעבור בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה וכמו כן נשים הנמצאות במעקב רפואי בשל קשר משפחתי למחלת סרטן המעי הגס, או כאלו הנמצאות במעקב עקב סרטן המעי הגס, סרטן השחלה או סרטן הרחם.
3. סריקת אולטראסאונד
בדיקת אולטראסאונד לגילוי סרטן השד נעשית על מנת לדעת האם הגידול הוא מוצק או נוזלי (ציסטה) על ידי שימוש בגלי קול.
4. בדיקת MRI
בדיקת MRI הינה למעשה הדמיית באמצעות מגנט. לצורך הבדיקה מוזרקים נוגדנים לווריד המשמש להדגמתם של כלי דם. הבדיקה רגישה ביותר לגילוי סרטן שד פולשני, אולם בשל הדיוק הרב ייתכן ואזורים בשד אשר אינם נגועים במחלה ייצבעו כאזורים הנגועים במחלת סרטן השד.
5. ביופסיית מחט עדינה (F.N.A)
זוהי בדיקה מהירה, פשוטה ולא מכאיבה. בעזרת מחט דקה במיוחד נשאבת דגימת תאים מתוך השד ונשלחת למעבדה לאבחון סוגם.
6. ביופסיית מחט עבה
בדיקה זו נעשית תחת הרדמה מקומית ומהלכה מוחדרת מחט חלולה לתוך השד. במידה והגוש או גבולותיו אינם וודאיים, נעשה שימוש באולטראסאונד. המחט מוציאה רקמה בצורת גליל צר הנשלחים לבדיקה פתולוגית.
7. ביופסיית מחט עבה בסיוע ואקום
זוהי בדיקה המיועדת לדגימת גושים קטנים והסתיידויות שונות שזוהו כבר בסריקת ממוגרפיה. דיוק האבחנה רב יותר מאחר והמכשיר דוגם את הרקמה באותו אזור באופן רציף.
8. ביופסיה ניתוחית
במקרים בהם אף אחת מהבדיקות שהוזכרו לעיל לא הצליחה לגלות בוודאות האם הגידול הוא ממאיר או לא, יש צורך לכרות דגימה מאותו גוש. בדיקה זו היא המכריעה האם יש צורך בניתוח. הביופסיה מתבצעת בנפרד מניתוח הכריתה, כשבמידה והביופסיה מצביעה על גידול ממאיר, לאחר כמה ימים מתבצעת הכריתה עצמה.
הגורמים להופעת סרטן השד
הגורמים למחלת סרטן השד אינם ידועים וברורים דיים, אך נראה כי הסיכון לחלות במחלת סרטן השד גבוה יותר אצל נשים מסוימות מאשר אצל נשים אחרות.
ככל שגיל האישה עולה, כך עולה הסיכון לחלות בסרטן השד - כ-75% מחולות סרטן השד מאובחנות מעל גיל 50. כמו כן, לגנטיקה מרכיב חשוב בידיעת הסיכון להופעת סרטן השד, כך שאישה שנשים במשפחתה אובחנו כחולות סרטן השד נמצאת בסיכון גבוה יותר לחלות בה.
גורמים נוספים המשוערים כוללים נשים אשר חלו במחלת סרטן השד בעבר, נשים שקיבלו מחזור ראשון בגיל צעיר (מתחת לגיל 11), נשים שילדו לראשונה בגיל מאוחר או כאלו שלא ילדו מעולם ונשים אשר סגנון חייהן כולל צריכת אלכוהול מופרזת, השמנת יתר, עישון ועוד.
סרטן השד ותורשה
הרוב המכריע של מקרי סרטו השד אינו קשור כלל לגורמים תורשתיים, אך במקרים בהם אישה מתחת לגיל 50 מאובחנת כחולת סרטן השד, הסיכויים שהגידול קשור לשינוי תורשתי גבוה יותר. בנוסף, כאמור, במידה וישנן קרובות משפחה שחלו בעבר במחלת סרטן השד, הסיכון גדל.
מחקרים גיל כי קיימים שני גנים - 1BRCA ו-2BRCA - אשר שינויים החלים בהם קשורים לשכיחות גבוהה יותר של סרטן השד וסרטן השחלות אצל נשים, בעיקר ממוצא אשכנזי. השינויים התורשתיים הינם מולדים ולכן ניתן לזהות אותם אצל נשים חולות סרטן השד כמו גם אצל נשים שאינן חולות סרטן השד. חשוב להדגיש כי שינוי תורשתי אינו מצביע בהכרח על התפתחות סרטן השד, כי אם על סיכון גדול יותר.
תסמיני סרטן השד
90% מהמקרים של סרטן השד, הסימן הראשון הינו גוש בשד. יחד עם זאת, ישנם סימנים נוספים שכדאי שכל אישה תדע, על מנת להקל על האבחון (במידה ואכן סרטן השד התפרץ):
סימני סרטן השד בשד:
1. ורידים מורחבים או בולטים
2. שינויים בגודל השד ו/או בצורתו
3. בליטה או שקע בעור
4. כאבים ותחושת אי נוחות
5. גירוד שאינו חולף לאחר זמן קצר
סימני סרטן השד בפיטמה:
1. פיטמה שקועה פנימה
2. פריחה על הפיטמה ו/או מסביב לה
3. הפרשות שקופות או דמיות מהפיטמה
4. גוש על הפיטמה
סימני סרטן השד בזרוע:
1. נפיחות או התקשות מתחת לבית השחי
2. נפיחות בזרוע העליונה
טיפולים כירורגיים נגד סרטן השד
ההחלטה על סוג הניתוח היא החלטה שיש לקבל טרם הניתוח: האם לבצע כריתת שד חלקית הנקראת גם "למפקטומי", שמשמעותה הוצאת הגוש הסרטני בשוליים נקיים מגידול בלבד, או כריתה מלאה של השד, הנקראת "מסטקטומי":
כריתת שד חלקית (למפקטומי). כאשר מדובר בגוש אחד קטן, ניתן להסתפק בכריתה חלקית בלבד, דהיינו הוצאת הגוש הסרטני מהשד. זהו הניתוח שרוב הנשים בוחרות לעבור כיום. הסיכוי להחלמה שווה בכריתה מלאה ובכריתה חלקית ולרוב הנשים קל יותר להתמודד עם כריתה חלקית. כמו כן, אם האישה משנה את דעתה, אפשר בשלב שני לעבור כריתה מלאה. את הצעד ההפוך, אם בוצעה כריתה מלאה, לא ניתן לעשות.
החזרה המקומית של הגידול בכריתה חלקית בלבד גדולה יותר ולכן כריתה חלקית מלווה בהקרנות לשד. אין קשר בין סוג הניתוח והצורך או אי הצורך בטיפולים כימותרפיים בהמשך וכמו כן אין קשר בין סוג הניתוח והסיכון לגרורות או תמותה בעתיד.
כריתת שד מלאה (מסטקטומי). ישנם מצבים בהם חייבים לבצע כריתת שד מלאה. בדרך כלל מדובר במצבים בהם התגלה יותר מגוש אחד או שהגוש מאוד גדול או שאי אפשר להקרין את השד מסיבות שונות.
ניתוח שחזור שד
שיחזור שד נעשה על ידי פעולה כירורגית לשם יצירת שד שידמה בצורתו, ככל האפשר, לשד הטבעי של האישה טרם כריתת הגידול. מדובר, בדרך כלל, בנשים שעברו כריתה מלאה של השד, אך לעיתים נדרש שיחזור גם אחרי כריתה חלקית.
התחושה בשד המשוחזר תהיה שונה. השחזור מתבצע בעזרת רקמות הגוף של האישה עצמה, או עם שתל סיליקון. שחזור השד מותאם לאופי כריתת השד, כאשר כיום קיימות כריתות שד חלקיות כמו LUMPECTOMY, כריתת רביע של השד, או כריתת שד משמרת עור (בשיטה זו החתכים מתוכננים מראש בשיתוף עם המנתח הפלסטי, חתכים כמו חתך סביב העטרה או חתך הדומה לחתך בהקטנת שדיים). כמו כן, ניתן לבצע כריתת שד תת-עורית, כלומר שימור עור השד תוך סילוק תוכן רקמת השד.
ניתוח בלוטות הלימפה
ההחלטה האם לכרות גם את בלוטות הלימפה מתקבלת, בדרך כלל, תוך כדי הניתוח. בדרך כלל ממליץ הכירורג לבדוק את בלוטת הזקיף תוך כדי ניתוח ואם יימצא שהבלוטה נגועה אז להמשיך לכריתת בלוטות נוספות בבית השחי.
סרטן השד אצל גברים
מכיוון שגם אצל גברים קיימת רקמת שד, סרטן השד עלולה לתקוף גם אותם, אך תדירותה נדירה יותר, כאשר לפי הסטטיסטיקה, על כל 100 חולות סרטן השד יש גבר אחד החולה במחלה, כשהממוצע בשנה בישראל הוא כ-50 גברים עם סרטן השד.
לא ברור מהם הגורמים להופעת סרטן השד אצל גברים, אך נראה כי גברים בני 60 ומעלה ו/או בעלי קירבה משפחתית לחולי/ות סרטן השד, מגבירים את הסיכון לחלות במחלה. בנוסף, חשיפה לקרינה בגיל צעיר מעלה את הסיכון לחלות במחלת סרטן השד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
טיפ בנושא
סרטן השד
|
|
|
על חשיבות הטיפול ההורמונלי לנשים בגיל המעבר |
|
|
טיפול הורמונלי חלופי הינו מאבני היסוד לטיפול מונע הזדקנות. גיל מעבר בנשים מוגדר כגיל הפסקת התפקוד השחלתי ומכאן נובעת ירידה בהפרשת אסטרוגן ופרוגסטרון. תפקיד הפרוגסטרון הוא להגן על הרחם מפני סרטן רירית הרחם, העשוי להתפתח בטיפול חלופי באסטרוגן בלבד. לאסטרוגן יש חשיבות במניעת אוסטיאופורוזיס, פרופיל שומנים חיובי ומניעה של מחלות לב וכלי דם
|
|
|
|
|
|
תרופות סבתא בנושא
סרטן השד
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|