בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
האם אתם נוטלים משככי כאבים?
כן, בכל פעם כשכואב משהו
כן, אבל רק כשממש כואב
כן, רק אם הרופא אומר לקחת
לא, עדיף משהו טבעי
אני לא נוטל/ת כלום לעולם
 שלח
מילון רפואי
 | עקבו אחרינו
 

דלקת פרקים

כל מה שרציתם לדעת על דלקת פרקים. מה ההבדל בין דלקת פרקים שגרונית לדלקת פרקים ניוונית, מה הסיבות להתפרצות דלקת פרקים, אלו סימפטומים מאפיינים דלקת פרקים ועוד
דלקת פרקים (או דלקת מפרקים) היא שם כולל המתייחס ליותר ממאה מחלות שמשפיעות על המפרקים – החיבור בין שתי עצמות או יותר. חיבור זה הוא שמאפשר לגופנו תנועה. הסוגים הנפוצים ביותר של דלקת פרקים הם דלקת פרקים שגרונית (ראומטואיד ארטריטיס Rheumatoid Arthritis) ודלקת פרקים ניוונית (אוסטאורטריטיס Osteoarthritis).

דלקת פרקים שגרונית (ראומטואיד ארטריטיס)


דלקת פרקים שגרונית, הידועה גם כ-RA, היא מחלה אוטואימונית שהסיבות להתפתחותה אינן ברורות לחלוטין. מערכת החיסון, שאמורה להגן על הגוף מפני חיידקים ובקטריות, תוקפת את הרקמות של הגוף עצמו ובעיקר את נוזל הסיכה הנמצא במפרקים (synovium), קרום דק שמרפד את המפרקים. התוצאה היא הצטברות נוזלים במפרקים שגורמת לכאב במפרקים ולדלקתיות. התופעה עלולה לקרות בכל מפרקי הגוף.

דלקת פרקים שגרונית (או: דלקת מפרקים שגרונית) היא מחלה כרונית שלא ניתן לרפאה. רוב האנשים עם דלקת פרקים שגרונית חווים תקופות בהן המחלה פעילה יותר והסימפטומים מתחזקים. אצל חלק מהאנשים המחלה פעילה באופן מתמשך ומחמירה עם הזמן. אצל אחרים יתכנו תקופות של הפוגה, בהן לא יחושו החולים בסימפטומים והמחלה תהיה רדומה. מחקרים מראים שאבחון מוקדם וטיפול אגרסיבי עוזרים להבאת המחלה למצב רדום וכך מפחיתים את הרס המפרקים, הנזק לאיברים ואת הסיכוי לנכות.

דלקת פרקים שגרונית נפוצה יותר אצל נשים, שמהוות 70% מהחולים. אצל נשים המחלה בדרך כלל מתחילה בגילאי 30-60, בעוד אצל גברים היא מתפרצת בממוצע בגילאים מאוחרים יותר. אולם גם ילדים, מתבגרים או צעירים יכולים לחלות בדלקת פרקים שגרונית.


דלקת פרקים שגרונית: סימפטומים


הסימפטומים בדלקת פרקים שגרונית משתנים מאדם לאדם ויכולים להשתנות עם הזמן. בין הסימפטומים:
 תחושת חום במפרקים
 צמצום טווח התנועה ונוקשות בעיקר בבקרים.
 כאבי פרקים, דלקתיות ונפיחות סביב מפרקים פגועים. דלקת פרקים שגרונית היא סימטרית, כך שאם מפרק בצד אחד של הגוף נפגע, המפרק המקביל בצד השני של הגוף גם עלול להיפגע.
 תשישות
 אנמיה ואובדן תאבון

השפעות לטווח הארוך


דלקת מפרקים שגרונית יכולה לגרום נזק לסחוס, לגידים ולרצועות סביב המפרק ולעתים להביא לשחיקת קצה העצמות ואף לעיוות (דפורמציה) של המפרק ונכות. אצל חלק מהחולים בדלקת פרקים שגרונית מתפתחים קשרירים (nodules), מעין גושים ברקמות שנוצרים מתחת לעור. לעתים רבות באזורי עצמות שנחשפות ללחץ. הקשרירים מתפתחים לרוב באזור המרפק, אך עשויים להתפתח גם במקומות אחרים בגוף, כגון באצבעות, עבמוד השדרה או בעקב. עם הזמן, הדלקתיות הנובעת מהמחלה עלולה להשפיע על איברים בגוף ומערכות פנימיות.

דלקת פרקים שגרונית: מה הגורמים?


הגורמים למחלה לא ידועים, אולם מרבית החוקרים סבורים כי השילוב בין גורמים תורשתיים לגורמים סביבתיים הוא האחראי למחלה. במחקרים זוהו גנים שגורמים לסיכוי פי עשרה להתפתחות דלקת פרקים שגרונית, אך לא אצל כל אחד שנושא גנים אלו מתפתחת דלקת פרקים שגרונית.

יש חוקרים שבוחנים האם מקדמי דלקתיות (כמו וירוסים או בקטריות) עשויים להגביר את הסיכוי להיווצרות דלקת פרקים שגרונית אצל אנשים עם נטיה גנטית למחלה. אחרים סוברים כי הורמונים נשיים אחראיים למחלה וכן טראומות נפשיות או פיזיות. עישון מגביר את הסיכוי להתפתחות דלקת פרקים שגרונית ואף עלול להגביר את חומרת המחלה ולהפחית את יעילות הטיפול.

אבחון דלקת פרקים שגרונית


על מנת לאבחן דלקת פרקים שגרונית הרופא יבחן את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ויבצע מספר בדיקות פיזיות. במסגרת הבדיקות הרופא יבחן סימפטומים כגון נפיחות, חום ותנועה מוגבלת במפרקים. כמו כן, יתכן שהרופא ישאל אם המטופל חווה עייפות או תחושת נוקשות. המטופל יתבקש לעבור בדיקות דם על מנת לבדוק את רמות הנוגדנים והדלקתיות וסימנים אחרים שיוכלו לעזור באבחנה. בנוסף תתבצע בדיקת רנטגן על מנת לבדוק אם יש שחיקת עצם בקצות המפרקים ואובדן סחוס.

טיפול בדלקת פרקים שגרונית


 טיפול תרופתי - למרות שאין מרפא לדלקת פרקים שגרונית קיימים טיפולים אפקטיביים, בעיקר ככל שמטפלים בשלב מוקדם יותר. קיימות שתי קבוצות עיקריות של תרופות הניתנות במצב של דלקת פרקים שגרונית: תרופות העוזרות בהקלה על הסימפטומים ובהפחתת הדלקתיות (תרופות ללא סטרואידים וקורטיקוסטרואידים) ותרופות העוזרות לגרום למחלה להגיע למצב רדום (תרופות אנטי-ראומטולוגיות ותרופות ביולוגיות). יתכן שהרופא ימליץ להשתמש בשני סוגי התרופות יחד.

 שינוי אורח חיים - ביצוע פעילות גופנית על בסיס קבוע עוזר להפחתת תחושת התשישות, מחזק את השרירים והעצמות ומגביר את הגמישות. מומלץ ליצור באמצעות מומחה תוכנית אימונים הכוללת מתיחות להגברת טווח התנועה והגמישות, אימון כוח ופעילות אירובית.

 תזונה נכונה- מחקרים מצאו שמאכלים מסויימים כגון תותים, זיתים ודגים יכולים להפחית את הדלקתיות הנוצרת מדלקת פרקים שגרונית, אך עדיין לא הוכח שתזונה ספציפית יכולה להקל או לגרום לסימפטומים.


דלקת פרקים ניוונית (אוסטאוארטריטיס)


דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis) היא מחלה כרונית המאופיינת על ידי התמוטטות הסחוס – החלק שמרפד את קצוות העצמות ומאפשר תנועה חלקה. ככל שאובדן הסחוס מתגבר העצמות מתחככות זו בזו. התופעה גורמת לנוקשות ולכאבים ולעתים לקושי בתנועת המפרק. דלקת פרקים ניוונית יכולה גם לפגוע ברצועות וברקמות השרירים. לעתים עקב נזקי המחלה יש צורך בהחלפת מפרק.


קיימים שני סוגים של דלקת פרקים ניוונית:

 דלקת פרקים ניוונית ראשונית - בדרך כלל מגיעה בגילאים מתקדמים. ככל שהאדם מבוגר יותר יש יותר סיכוי שיסבול מרמה מסויימת של דלקת פרקים ניוונית, אם כי לא כולם סובלים מהמחלה כיוון שדלקת פרקים ניוונית ראשונית אינה חלק בלתי נפרד מתהליך ההזדקנות.

 דלקת פרקים ניוונית שניונית – מחלה זו מתפתחת גם בגילאים מוקדמים יותר, בדרך כלל עשר שנים או יותר לאחר ארוע המשפיע על הבריאות כגון פציעה או השמנת יתר.

דלקת פרקים ניוונית פוגעת בדרך כלל בברכיים, בירכיים ובידיים, לעתים גם בכתפיים. המחלה משפיעה לעתים נדירות על מפרקים אחרים, בדרך כלל במקרה של פציעה או לחץ פיזי רב על אזור מסויים. הכאבים והנוקשות הנלווים לדלקת פרקים ניוונית ראשונית (אוסטאוארטיריטיס) עשויים לפגוע בתפקוד היומיומי כגון בעבודה, במאמץ ולעתים בביצוע פעולות פשוטות.

קריסת הסחוס עשויה לגרום לכך שרסיסים מהעצם או מהסחוס יגיעו אל נוזל השריר, מה שמביא לגירוד ולכאב. בליטות קטנות כתוצאה מצמיחה לא תקינה של העצם יכולות להיווצר בקצות העצמות, והן עשויות לפגוע ברקמת השריר סביב המפרק ולגרום לכאב. על אף שדלקתיות אינה גורם מרכזי בדלקת פרקים ניוונית, היא יכולה להיווצר באמתחת המפרק האחראית לריפוד המפרק, עקב אובדן הסחוס.

דלקת פרקים ניוונית: סימפטומים


הסימפטומים במצב של דלקת פרקים ניוונית משתנים בהתאם למפרקים הפגועים ולחומרת הפגיעה.
 כאבי פרקים ונוקשות במפרקים הפגועים, בעיקר בשעות הבוקר או לאחר מאמץ.
 נוקשות לאחר תקופות של חוסר פעילות במפרקים הפגועים.
 אזורי מפרקים שנוטים להיפגע: גב תחתון, ירכיים, מותניים וכפות הרגליים.
 מפרקים נוספים הם: צוואר, אצבעות, כולל בסיס האגודל, מה שעשוי לגרום לפגיעה ביכולת להחזיק חפצים, לכתוב או לבצע פעולות עדינות כמו רקמה.

ממה נוצרת דלקת פרקים ניוונית?


לא ידוע מה בדיוק גורם להתפתחות דלקת פרקים ניוונית. קיימים מספר גורמים משפיעים כגון תורשה ואורח חיים:
 גורמים גנטיים – על פי מחקרים, יתכן שבקרב אנשים מסוימים הגנים האחראיים לייצור קולגן, האחראי לייצור הסחוס, פגועים. הפגם הגנטי יכול להביא לסחוס חלש שקורס לאחר כמה עשורים של פעילות של המפרק, לעתים אף בגיל 20. מאפיינים גנטיים אחרים יכולים להביא לכך שעקב מבנה המפרקים יש אובדן סחוס מהיר מהרגיל. אך גם אם אדם הוא בעל נטיה גנטית לדלקת פרקים ניוונית, לא הכרחי שיחלה בה. הדבר תלוי באורח החיים שלו המתבטא בתזונה, פעילות גופנית, שינה והימנעות מהרגלים לא בריאים כגון עישון.
 משקל עודף – הירכיים והברכיים נושאות את משקל הגוף, ומשקל עודף מפעיל לחץ על מפרקים אלו. שנים של נשיאת משקל עודף יכולות לגרום לאובדן סחוס. השמנת יתר שמשולבת עם נטיה גנטית עלולה להגביר את הסיכוי להיווצרות דלקת פרקים ניוונית ולהחמיר את הסימפטומים.
 פציעות ושימוש חוזר במפרק – לעתים תנועה חוזרת או פציעות במפרקים (כגון שברים או ניתוח) עשויות להביא לדלקת פרקים ניוונית. ספורטאים עשויים לחזור על אותה תנועה פעמים רבות ובכך לגרום נזק למפרקים, לגידים ולרצועות ולהאיץ את אובדן הסחוס.
 גורמים נוספים – דלקת פרקים שגרונית עשויה להגביר את הסיכוי לדלקת פרקים ניוונית. כך גם מספר תסמונות מטבוליות כגון אקרומגליה, כאשר הגוף מייצר יותר מדי הורמון גדילה והמוכרומטוזיס, מצב בו הגוף סופג יותר מדי ברזל.


אבחון דלקת פרקים ניוונית


כדי לאבחן דלקת פרקים ניוונית יש לשלול סוגים אחרים של דלקות פרקים וכן לבדוק האם מדובר בדלקת פרקים ניוונית מסוג ראשוני או שניוני. אבחון מוקדם חשוב על מנת לטפל במחלה כמה שיותר מהר. הרופא יבחן את ההיסטוריה הרפואית וישאל את המטופל לגבי הסימפטומים שהוא חש ולגבי תדירות הופעתם. בבדיקה פיזית הרופא יבדוק את נפיחות ורגישות המפרקים, טווח התנועה ונזק נראה למפרק.

בדיקות רנטגן משמשות על מנת לאשר את האבחנה של דלקת פרקים ניוונית, שכן ניתן לראות בהן את הבליטות הנוצרות בקצה העצם. בבדיקת MRI יהיה אפשר לראות גם את מצב הסחוס, העצמות והרצועות. בנוסף נערכות בדרך כלל בדיקות מעבדה, בעיקר על מנת לשלול סוגים אחרים של דלקת פרקים. לעתים ייבדק גם נוזל הסיכה במפרקים (synovium).

טיפול בדלקת פרקים ניוונית


המטרות בטיפול בדלקת פרקים ניוונית הן הפחתת הכאב והסימפטומים, שימור תפקוד המפרק והפחתת הנכות הפיזית.

טיפולים לא תרופתיים:
 פיזיותרפיה והתעמלות להרחבת טווח התנועה וחיזוק השירים
 חבישת המפרקים הפגועים ברצועות תומכות
 שימוש במדרסים
 תזונה נכונה ושמירה על משקל תקין

תרופות לטיפול בדלקת פרקים ניוונית:
 תרופות NSAID (מדכאי דלקת שאינם סטרואידים) כגון אספירין ואדוויל שעוזרות בשיכוך הכאב ובהפחתת הדלקתיות.
 תרופות הניתנות כזריקות באזור האיברים הפגועים – קורטיקוסטרואידים ו/או זריקה של חומצה היאלרונית, המסייעת כחומר סיכה למפרק.
 קרמים להרגעה כטיפול מקומי.

ניתוח - נהוג לבצע התערבות כירורגית רק אם טיפולים אחרים לא עזרו. ניתוח יכול לעזור בהקלה על הכאבים, שיפור מערך המפרק והחזרתו לתפקוד. הניתוחים הנפוצים הם ניתוח החלפת המפרק, ניתוח החזרת העצמות למקומן וניתוח להחלקת העצם.

טיפולים אלטרנטיביים – מטופלים לעתים מדווחים שכירופרטיקה הקלה על כאביהם. כמו כן ויטמינים, בעיקר נוגדי חמצון, ככל הנראה עוזרים במניעת המחלה ומניעת ההתקדמות שלה. ויטמין C ככל הנראה עוזר להפחתת הכאב. עדויות חיוביות נרשמו גם לאחר טיפול בדיקור.
 טיפ בנושא דלקת פרקים

התעמלות להגדלת טווח התנועה

להתעמלות יש תפקיד חיוני בשיפור גמישות המפרק ומצב רוח, היא חשובה לשמירה או להפחתה במשקל אשר מורידה מהעומס על המפרקים. ניתן לשלב תרגילי חיזוק ומתיחה אשר מגדילים את טווח התנועה וגמישות המפרק. חשוב לוודא שעושים תרגילים המותאמים באופן אישי ולהקשיב היטב לגוף על מנת לדעת מתי הגזמתם או מתי לא עשיתם מספיק. בגילאים מבוגרים, הפעילות צריכה להיות תחת פיקוח אנשי מקצוע.

 תרופות סבתא