חוקרים מאוניברסיטת UBC בקנדה בחנו את השפעתם של שני סוגים של אנטיביוטיקה; streptomycin ונקומיצין על מושבות החיידקים במערכות העיכול של עכברי מעבדה. במחקר נמצא כי האנטיביוטיקה ונקומיצין משנה באופן משמעותי את הרכב החיידקים במעיים, וכתוצאה מכך מגבירה את חומרת האסתמה בקרב הנבדקים.
למידע נוסף על אנטיביוטיקה ותרופות הכנסו לפורומים:
פורום מחלות ריאה אסטמה
פורום נטורופתיה
פורום צמחי מרפא
פורום תרופות ייעוץ תרופתי
פורום תרופות סבתא
כיון שלא נצפו תוצאות דומות בקרב עכברים בוגרים וממצאים אלה ייחודיים לעכברים הצעירים בלבד, ניתן להסיק כי תקופת הילדות היא תקופה קריטית להתפתחותה של מערכת חיסונית בריאה וחזקה בגוף.
החוקרים מסיקים כי בדומה לתוצאות במעבדה, גם האלרגיות והאסתמה של ילדים מושפעות מרמת חשיפתם לאנטיביוטיקה. עורך המחקר – ד"ר ברט פינאלי, מיקרוביולוג מאוניברסיטת UBC אומר: "מזה שנים קיים חשד שחשיפה מוגברת של ילדים לאנטיביוטיקה, כפי שקורה במדינות מפותחות, מעלה את הסיכון שלהם לאסתמה. המחקר שלנו הוא הראשון שמוכיח זאת באופן מובהק".

אסתמה היא תופעה אלרגית המשפיעה על למעלה מ- 100 מיליון בני אדם ברחבי העולם, וצפויה להתפשט בממוצע עוד כ-50% בכל עשור. למרות שהיום יש דרכי טיפול באסתמה ואלרגיות, שכיחות המחלה עולה בקביעות, בייחדו בקרב ילדים במדינות מתועשות. ד"ר עמיאל פייגנבאום, מנהל מרכזי בריאות ע.ש.ר, מסביר: "בשנים האחרונות מספר הילדים החולים באסתמה ואלרגיה גדל ואנו רואים זאת בפעילות היומיומית במרפאות. סטטיסטיקות מראות כי כ-80% ממקרי האלרגיה החדשים שמתגלים הם בקרב ילדים מתחת לגיל 18 ואין ספק כי לאורח החיים המודרני יש יד בדבר".
מחקרים שונים כבר הראו בעבר כי קיים סיכון גדול יותר לפתח אסתמה במדינות מערב המפותחות לעומת מדינות לא מפותחות. עוד נמצא בעבר כי ילדים שגדלים בסביבה עירונית סבלו יותר מאסתמה מאשר עמיתיהם מהכפר.
ממצאים אלו הם שהביאו להתפתחות "תיאורית ההיגיינה" שטוענת כי דווקא התנאים ההיגייניים הקיימים בעולם המערבי הם הגורמים לעלייה של שכיחות מחלת האסתמה, אלרגיות ומחלות נוספות. "אורח החיים המודרני, הכולל ניקיון מוגבר ושימוש נרחב באנטיביוטיקה, גורם לחיסולם של חיידקים שונים במערכת העיכול, מהם כאלה שיכולים להיות מהותיים לתקינותה של מערכת החיסון" אמר עורך המחקר פינאלי.
ד"ר פייגנבאום מוסיף: "הצעד הראשון לטיפול באלרגיה הוא זיהוי הגורם שבגינו נפגעת המערכת החיסונית וניסיון להימנע ממנו אך לעיתים הדבר לא ניתן לביצוע ויש צורך בטיפול תרופתי". ניתן להתנחם בעובדה שבמקביל לעלייה בתחלואה ברחבי העולם, גם הטיפולים המוצעים התפתחו והתקדמו בשנים האחרונות.
"התרופות האנטי-היסטמיניות מהדור הראשון, שאופיינו בתסמינים ותופעות לוואי רבות, פינו את מקומן לתרופות מהדור החדש, דוגמת טלפסט, אשר יעילותן דומה אך הן אינן גורמות לתופעות לוואי רבות כבעבר". אומר ד"ר פייגנבאום.
מאמרים נוספים בנושא אנטיביוטיקה, תרופות וטיפולים:
הכל על אנטיביוטיקה לילדים
החורף מגיע: הכל על אנטיביוטיקה לילדים
מחלות ילדים: הומאופתיה נגד אנטיביוטיקה
זעתר: כמו אנטיביוטיקה, רק בלי החסרונות
הומאופתיה: תשובה לפגעי אנטיביוטיקה
מארק אולט, המנהל המדעי של המרכז הקנדי למחקרי בריאות: "מחקרו של פרופסור פינאלי וצוותו מאששים את הטענה כי מתן אנטיביוטיקה לילדים, שמשפיעה על התפתחות החיידקים הנורמאלית במערכת העיכול, איננה עניין של מה בכך".
החיים המודרניים והשימוש הגובר באנטיביוטיקה נתפסים על פי רוב כגורם חיובי ששומר על בריאותנו ובריאות ילדינו, אך ראוי לזכור כי הלכלוך ממנו אנו חוששים כל כך יכול לחשוף את המערכת החיסונית שלנו לזיהומים שונים באופן שיסייע לה להגיע לבשלות הנחוצה לה, ודווקא האנטיביוטיקה שנועדה לשמור על בריאותינו עלולה לגרום לפעולה ההפוכה ויש להשתמש בה באופן מבוקר ומדוד.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)


