במחקר חדש שבוצע לאחרונה בארה"ב, החוקרים פיתחו ננו-חלקיקים (חלקיקים קטנים מאוד, מתחום הננוטכנולוגיה) ממוקדי מטרה, אשר יכולים להידבק לדפנות העורקים ולשחרר באיטיות תרופה. פיתוח חשוב זה יכול להוות אלטרנטיבה לתומכנים (stents), אשר מושתלים בעורקים חסומים של חולים במחלות לב וכלי דם. התומכנים מושתלים כאשר הם מצופים בתרופה אשר מונעת את שגשוגם של תאי דלקת למיניהם, שעלולים לחסום את כלי הדם.
עד כה, היוו התומכנים טיפול חשוב במקרים של טרשת עורקים – כאשר העורק נחסם על ידי חומר שומני וכן על ידי פלאק המורכב מכולסטרול LDL (הכולסטרול הרע) ומתאי דם לבנים, הנוצרים בעקבות תהליך דלקתי. חסימת העורק פוגעת באיברי מטרה שונים, שלא מקבלים את אספקת הדם הדרושה להם. כיום, טרשת עורקים מהווה אחד מגורמי המוות המובילים בעולם המערבי.
למידע נוסף בנושא טרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם, היכנסו לפורומים:
פורום שומנים בדם, מחלות לב
פורום ניתוחי לב, השתלות לב, ניתוח מעקפים, התקף לב
פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
פורום שיקום לב
פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים
החלקיקים, שמכונים "nanoburrs", מצופים בשברי חלבונים זעירים, אשר מאפשרים להם להידבק לחלבוני מטרה ולשחרר את מטען התרופה שעליהם לאורך כמה ימים. שניים מבין צוות חוקרי המחקר, עומיד פרוקצ'ד, פרופסור בבית ספר לרפואה של הרווארד ועמיתו - פרופסור רוברט לנגר מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס שבארה"ב, כבר שיתפו פעולה בעבר במחקר שעסק בננו-חלקיקים משמידי גידולים בגוף. פרוקצ'ד אומר כי חלקיק הננובר הינו החלקיק הראשון מבין קבוצת חלקיקים שיוכלו לנקות רקמות כלי דם שנפגעו.
חלקיקי הננובר הינם כאמור חלקיקים ממוקדי מטרה, האמורים להיצמד אך ורק לקרום הבסיס של עורק, אשר נחשף רק במקרים בהם דפנות העורק נפגעו. חלקיקי הננובר יכולים לספק טיפול תרופתי במקרים של טרשת עורקים ובמקרים של מחלות לב וכלי דם דלקתיות אחרות.
במחקר הנוכחי, החוקרים השתמשו בפקליטקסל, תרופה אשר מעכבת את התחלקות התאים ועוזרת למנוע את היווצרותה של רקמת צלקתית שעלולה לסתום את העורק. "מדובר בדוגמה מאוד חשובה לפעילותם של ננוטכנולוגיה ושל תאים ממוקדי מטרה, ואני מקווה שיהיו לכך השלכות מרחיקות לכת" אומר לנגר.
החוקרים מקווים כי השימוש בננו-חלקיקים מסוג ננובר יהפוך במהרה לשיטת טיפול שמשלימה את השימוש בתומכנים, שהינה שיטת הטיפול המובילה כיום. בנוסף, שימוש בננו-חלקיקים יכול להוות טיפול אלטרנטיבי לשיטת התמוכנים, במקומות בהם לא ניתן להשתמש בהם, כגון ליד מזלג בעורק.
חלקיקי ננובר הינם בעלי קוטר של 60 ננו-מטר ומורכבים משלוש שכבות: שכבת ליבה פנימית, אשר מכילה את התרופה ושרשרת פולימרים שמכונה PLA, שכבה אמצעית של לציטין סויה (מולקולה שומנית) ושכבה חיצונית של פולימר PEG, אשר מגינה על החלקיקים במהלך מסעם במחזור הדם.
ננו-חלקיקים משחררים את התרופה רק לאחר שזו משתחררת מאחיזתה בשרשרת הפולימרים, דבר הקורה בהדרגה בתהליך המכונה "הידרוליזת אסתר". ככל ששרשרת הפולימרים ארוכה יותר, כך ארוך יותר תהליך שחרור התרופה. הווה אומר, שהחוקרים יכולים לשלוט בתזמון שחרור התרופה על ידי אורך שרשרת הפולימרים. עד כה, הצליחו החוקרים לגרום לשחרור התרופה לאורך 12 ימים בתאים שגודלו במעבדה.
למאמרים נוספים בנושא טרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם:
טיפול בחומר חדש נגד טרשת עורקים וסרטן
נטילת סטטינים בגיל צעיר תמנע טרשת עורקים
ישיבה גורמת פקקת ורידים. כך תינצלו
מחקר: טכניקה חדשנית לאיתור זיהום כלי דם
החלפת מסתם אאורטלי, עכשיו בטכניקה חדשה
בניסוי המשך שבוצע בקרב חולדות מעבדה, הראו החוקרים כי חלקיקי ננובר שהוזרקו לתוך ווריד הזנב, הצליחו להגיע ליעדם – דופן פגוע של עורק שמאלי ראשי. חלקיקי ננובר התחברו לדופן העורק שנפגע בשיעור גבוה פי שניים בהשוואה לננו-חלקיקים לא ממוקדי מטרה.
"היות והחלקיקים יכולים לשחרר תרופה בגוף לאורך תקופות זמן ארוכות, בנוסף לכך שניתן להזריקם דרך הווריד, החולים לא יצטרכו יותר לסבול זריקות כירורגיות פולשניות וחוזרות לאזור הפגוע", אומרת ג'וליאנה צ'ן, החוקרת הראשי של המחקר.
בנוסף ליתרונות הללו, מתוצאות המחקר נובע כי ניתן גם להיעזר בחלקיקי ננובר על מנת להביא טיפול תרופתי לאזורים של גידולים במקומות שונים בגוף. "טכנולוגיה זו הינה בעלת יישום בקרב חולים במחלות נוספות" אומר פרוקצ'ד, "כולל מחלות סרטן ומחלות דלקתיות, בהן ניתן להבחין בפגיעה בכלי דם".
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)







