הטיפולים במפרצת באבי העורקים

מפרצת היא התרחבות בעורק הנגרמת כתוצאה מתהליכים ניווניים בדופן העורק, הגורמים להיחלשותה ולירידה בכושר העמידה שלה בלחצים.

גילוי של מפרצת מסוג זה הוא לרוב אקראי: באמצעות אולטרה-סאונד בטן שנערך מסיבה אחרת, באמצעות צילום חזה שנעשה לאיבר אחר וכו'. מעטים המקרים בהן המטופל מגיע עם תלונה, וגם אז התלונות, שהן בדרך כלל כאבי בטן, גב או מותן דומות לתלונות על מחלות אחרות כמו בעיות בכליות, עמוד השדרה או כיס המרה.

הטיפול המקובל במפרצת באבי העורקים הוא באמצעות שתל-תומך (stent graft): צינור עשוי רשת גמישה מצופה בחומר סינתטי. צינור זה מהווה מעין חלופה לדופנות העורק המורחבות ומונע את הסכנה שייקרעו.

ללא טיפול, מפרצת עלולה לגרום בעיות שונות, ביניהן דליפה של העורק או קריעתו. מפרצת באבי העורקים עלולה להיות מסוכנת מאוד: במקרה של קרע ישנה סכנת מוות כתוצאה מאובדן דם רב.

אובדן הדם תלוי בגודל הקרע. אם מדובר בקרע קטן הדליפה תהיה איטית יחסית ולרופאים תהיה דרך כלל שהות מספקת לטפל בכך. במקרה של קרע גדול ישנה אף סכנה של מוות כמעט מיידי.

הטיפול המקובל בקרע באבי העורקים עקב מפרצת הוא ניתוחי. תוצאות הניתוחים שמטרתם איחוי אבי העורקים הקרוע עד כה היו עגומות למדי: מרבית המנותחים לא שרדו את הקרע.

הצלחת השתל-תומך

לאחרונה הוחל בבית החולים סורוקה לטפל גם באנשים שהעורק הראשי שלהם נקרע עקב מפרצת באמצעות שתל-תומך (stent graft) ולא באמצעות ניתוח. התוצאות מרשימות: מנהל המחלקה לכירורגיית כלי דם בסורוקה, פרופ' גבריאל סנדרו, שאחראי להטמעת הפרוטוקול הטיפולי החדש, מסר שמתוך 10 אנשים שסבלו מקרע במפרצת בעורק הראשי וטופלו באמצעות שתל-תומך 10 נשארו בחיים.

בעקבות ההצלחות הראשונות הוחלט כי שתל תומך הנו הפרוטוקול הטיפולי בסורוקה עבור אנשים הסובלים מקרע כזה. מחירו של שתל-תומך נע בין 10 אלפים ל-20 אלף דולר, בהתאם לאורך השתל ולמיקום המפרצת וגודלה. המרכז הרפואי סורוקה השקיע 160 אלף דולר בסדרת שתלים-תומכים בכל הגדלים, הממתינים "על המדף", למקרה שיגיע מטופל עם קרע במפרצת באבי העורקים.

סורוקה הוא המרכז הרפואי היחיד בארץ שזהו הפרוטוקול הטיפולי הראשוני עבור אנשים הסובלים מקרע מסוג זה באבי העורקים. כיום, כל צוות הרופאים הבכירים במחלקה מבצע פרוצדורה זו וכאמור – בהצלחה מרובה.

ואלברט איינשטיין? איינשטיין מת מקרע במפרצת לאחר ששכב במשך חמישה ימים בבית חולים בניו-יורק עם אבחנה מוטעית של דלקת בכיס המרה. עם כל הצער - רבים הסיכויים שלא ניתן היה להציל אותו גם אם היתה מתגלה הסיבה לכאביו: הפתרון הניתוחי הוביל לרוב למוות והשתל-התומך עדיין לא הומצא.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר