טרשת עורקים - הזיהוי המוקדם אפשרי

מחקר חדש, שנערך בבית החולים 'שיבא-תל השומר', עשוי לבסס שיטה פשוטה לזהות חולים בשלב הסמוי של התפתחות טרשת עורקים - מגורמי התמותה העיקריים במערב.

המחקר אף מצא כי הלוקים במחלות אוטו-אימוניות, כגון זאבת (לופוס) חשופים יותר למחלות לב וכלי דם.

החוקר, ד"ר יניב שרר, שפועל בהדרכת פרופ' יהודה שיינפלד, יקבל את פרס החוקר הצעיר מטעם ארגון הראומטולוגיה האירופי בכנס שייערך בברצלונה בעוד חודש

תרומתו של ד"ר שרר מתבטאת במחקר ענף, שהדגים שכיחות יתר של טרשת עורקים (התהליך הפתולוגי שמוביל למחלות לב וכלי-דם) מואצת במחלות אוטואימוניות שונות, וזאת בעזרת שיטות לא פולשניות כגון אולטרה-סאונד של עורקי הצוואר.

חשיבות מחקר זה היא בשימת דגש על חולים אלו כקבוצת סיכון לתמותה ותחלואה ממחלות לב וכלי-דם (בדומה לגורמי הסיכון המוכרים כגון סוכרת, עישון, יתר לחץ-דם ויתר כולסטרול), ולכן קבוצה זו דורשת טיפול למניעת הופעת מחלות אלו.

ד"ר שרר חוקר זה כעשור ביטויים קליניים ומחקריים של מחלות אוטואימוניות כגון זאבת (לופוס), תסמונת הנוגדנים לפוספוליפידים ודלקת מפרקים, כאשר הוא מתרכז בנושא התחלואה והתמותה ממחלות לב בחולים במחלות אלה.

מחקרם של דר' שרר ופרופ' שינפלד הדגים כי נוגדן מסוים (אנטי-קרדיוליפין) קשור באופן ישיר לטרשת עורקים באוכלוסיות שונות, גם בחולים במחלות אוטואימוניות וגם באוכלוסיית חולי הלב הכללית.

ממצא זה עשוי לבסס שיטה פשוטה בה יזוהו נבדקים בשלב הסמוי של מחלת הלב ויקבלו טיפול מונע.

ד"ר שרר, מהמחלקה הפנימית והמרכז למחלות אוטואימוניות, בהנהלתו של פרופ' יהודה שיינפלד, הוא חתן פרס ה- ELUAR (ארגון הראומטולוגיה האירופי) לחוקר צעיר.

הפרס היוקרתי יינתן לד"ר שרר על "תרומה משמעותית לראומטולוגיה על-ידי חוקר צעיר" בטקס פתיחת הקונגרס השנתי של הארגון, שיתקיים בברצלונה בעוד כחודש.

לאתר המרכז הרפואי שיבא-תל השומר

מהן מחלות אוטו-אימוניות?

המדובר במחלות בהן מערכת החיסון של הגוף תוקפת את הגוף במקום להגן עליו. היקף הפגיעה של מחלות אלו באוכלוסייה רחב כאמור - מחלות אוטו-אימוניות פוגעות בכ-5% מקרב האוכלוסייה.

פרופ' משה טישלר, מנהל מחלקה פנימית בביה"ח אסף הרופא ומזכיר האיגוד הראומטולוגי, מסביר כי "מספר המחלות האוטו-אימוניות הינו רב ומגיע עד ל-50 ויותר.

סיבת הופעת המחלות האלה אינה ברורה והיא בעלת פקטורים רבים. אין ספק שמשחקים כאן גורמים הורמונלים, סביבתיים, גנטיים, תעסוקתיים ועוד.

מחלות אלה, ברובן, שכיחות יותר אצל נשים ומופיעות בצורה מפוזרת במשפחות, כך שלמעשה לא ניתן למונען, בהיעדר גורם אחד מוביל לפריצתן".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר