הציבור בעד תרופות להפרעת קשב וריכוז

לתרופות פסיכיאטריות אולי יש חסרונות, אבל את הציבור הישראלי זה לא כל כך מעניין.

50% מהציבור תומך במתן טיפול תרופתי לטיפול ב הפרעות קשב וריכוז בילדים ובני נוער, כך עולה מסקר חדש.

כ-10% מכלל הילדים ובני הנוער בישראל כיום סובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD), הפוגעת בתפקודם היומיומי, משפיעה באופן ישיר על כושר הריכוז שלהם, על היכולת לייצר קשרים חברתיים ועל רמת הביטחון העצמי שלהם.

עם זאת, מתן טיפול תרופתי לאותם ילדים היה מאז ומתמיד נושא שנוי במחלוקת שקמו לו לא מעט מתנגדים.

מסקר חדש שערך מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה עבור חברת התרופות "יאנסן סילג", עולה כי הנכונות לטפל בילדים ובני נוער עם הפרעת קשב באמצעות תרופות, נמצאת במגמת עליה. הסקר נערך בקרב 500 נשאלים בני 18 ומעלה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

מממצאי הסקר עולה, כי כ-50% מכלל האוכלוסייה תומכים במתן טיפול תרופתי לילדים ובני נוער עם הפרעות קשב וריכוז.
כ-50% מהם, מאמינים כי טיפול תרופתי לאורך כל שעות היום (הנקרא גם טיפול ארוך טווח), גם בשעות בית הספר וגם בשעות הפנאי, הוא אמצעי הטיפול היעיל.

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום הפרעות קשב וריכוז
פורום הפרעות קשב וריכוז, רפואה משלימה
פורום קואצ'ינג, אימון אישי
פורום תמיכה נפשית
פורום יעוץ תרופתי
פורום רפואת משפחה

עוד נמצא, כי מתוך התומכים במתן טיפול תרופתי, מרבית הצעירים בגילאי 18-34 גילו העדפה לטיפול ארוך טווח לכל אורך שעות היום, בעוד מבוגרים יותר, בני 35-55, גילו העדפה למתן טיפול תרופתי רק בשעות בית הספר.

לדברי פרופ' טלי שגיא, נוירולוגית ילדים ומנהלת המרפאה למחלות מטבוליות-גנטיות-נוירולוגיות בבית החולים וולפסון, האחוז הגבוה של תומכים בטיפול תרופתי להפרעת קשב וריכוז, וכן האחוז הגבוה של תומכים בטיפול ארוך טווח, נובע מהפתיחות הרבה שיש כיום לטיפול בהפרעת הקשב והריכוז, ובכלל זה ליכולותיו של הטיפול התרופתי לסייע למטופל במימוש עצמי.

"אנו חיים בעידן של מצוינות והישגיות. הורים מבינים כי טיפול תרופתי כמו גם אבחון מקצועי ושיעורים באסטרטגיות למידה, הן הדרכים לסייע לילדם להתמודד עם דרישות בית הספר והסביבה החברתית ביתר קלות ולמצות את יכולותיו.

"הנתונים מראים שקיימת מודעות לטיפול ארוך טווח, שכן גם בשעות אחר הצהריים מתמודד הילד עם פונקציות הדורשות קשב וריכוז כגון: הכנת שיעורים, לימוד למבחנים, משחק עם חברים, התארגנות בבית ותפקוד מלא בחוגים ובפעילויות שעות הפנאי.

"כמבוגרים-צעירים מתווספות לפעולות אלה גם צורך בקשב וריכוז במהלך נהיגה ובגיבוש מערכת יחסים בן זוגית המבוססת על סבלנות והתייחסות הדדית".

את העובדה כי יותר צעירים (בני 18-34) ממבוגרים (בני 35 עד 55) תמכו בטיפול ארוך טווח, מייחסת פרופ' שגיא לעובדה כי הצעירים נחשפו בעצמם או דרך חבריהם לנושא הפרעות קשב וריכוז והטיפול התרופתי כדרך יעילה לטפל בהפרעה.

"חלק גדול מהמבקשים אבחון הם מי שאמורים להתמודד עם בגרויות או לימוד באוניברסיטה, ומעוניינים בטיפול תרופתי על מנת להגיע ליעילות מקסימלית בלמידה, ובמקביל להיות מסוגלים ללמוד במשך כל שעות היום", אומרת פרופ' שגיא.

בתוך כך, נמצא הבדל משמעותי בין המשיבים לפי קטגוריה של אזור המגורים: מרבית התומכים בטיפול ארוך טווח לאורך כל שעות היום הינם תושבי תל-אביב והסביבה (26.3%), לעומת תושבי חיפה והצפון (17.6%), השרון (15.7%) וירושלים והדרום (19.5%), שאחוז הבחירה בטיפול ארוך טווח היה נמוך יותר בקרבם.

לכתבות נוספות בנושא הפרעות קשב וריכוז:
הפרעות קשב וריכוז בגיל ההתבגרות
דיון בכנסת: "ריטלין, סם מסוכן"
הפרעות קשב וריכוז? עשו אימון למוח
דוחים הכל למחר? אולי זו הפרעת קשב
בעיות פסיכולוגיות בילדים - מדריך

ניתן לייחס ממצא זה לרמת המודעות הגבוהה להפרעת הקשב והריכוז אצל צעירים ומבוגרים באזור המרכז, המידע הזמין עבור ההורים והריכוז הגבוה של מטפלים ומומחים באזור.

נתון מעניין נוסף שעלה מהסקר מראה כי מרבית העולים החדשים (כ-65%) אינם תומכים כלל במתן טיפול תרופתי.

לדברי פרופ' שגיא, "מספר הפונים מאוכלוסיית העולים מחבר העמים נמוך יחסית, בשל הבדלי מנטליות. עם זאת, עם עליית המודעות בקרב כלל הציבור אנו רואים עליה במודעות לפוטנציאל של הטיפול התרופתי ודרכי השימוש בו גם בקרב אוכלוסייה זו".

שאלה נוספת שנשאלו הנסקרים בדקה מהם הסימפטומים העיקריים המזוהים עם הפרעת הקשב. מהממצאים עולה, כי לדברי 21% מהנשאלים הסימפטום העיקרי הוא קושי להתרכז במשימה או במשחק לאורך זמן.

כ-18% מהנשאלים ענו כי כל הסימפטומים מזוהים עם הפרעת קשב באותה מידה, וכ-11% מהנשאלים ענו כי הסימפטום העיקרי לדעתם הוא הפרעות בכיתה בתדירות גבוהה. כ-16% מהנשאלים ענו כי אינם יודעים מהו הסימפטום המזוהה עם ההפרעה.

לדברי פרופ' שגיא, "ממצא זה מעיד על כך שאחוז נמוך מהנשאלים עדיין אינו מודע למשמעות הפרעות קשב למרות החשיפה התקשורתית הרבה בשנים האחרונות. על כן יש מקום להגברת המודעות בקרב כלל האוכלוסייה".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר