ד"ר, איזה מחלה מפחידה אותך?

כולנו, האנשים הפשוטים, מפחדים ממחלות. אנחנו חוששים מאובדן השליטה, מהכאב, הייסורים והמוות, אנחנו לא מכירים אותן, לא יודעים איך להתמודד עימן ואיזה טיפול נקבל.

אבל מה עם רופאים? איך מתייחסים למחלות אותם אלו שבאים במגע כל יום עם חולים? מאיזו מחלה הם הכי מפחדים? האם בקרב מי שמתמודד יום יום עם כשלי הגוף יש פרספקטיבה שונה על התמודדות עם מחלות?

החלטנו לפנות לרופאים ולהציב אותם, ולו לרגע אחד, על כסא הפציינט. אתם מוזמנים לערוך היכרות עם הפחדים של רופאינו:

"ALS - אתה צלול, אבל משותק לחלוטין"

ד"ר חרותי, מומחה ברפואת שיקום, רופא בכיר ומנהל המרפאה לשיקום מיני במרכז רפואי "רעות" בתל אביב:

"אני הכי מפחד ממחלת ALS. זו מחלה שגורמת לניוון עצבים בחוט השדרה. היא הולכת ומתפשטת בחוט השדרה לכל אורכו, וגורמת לשיתוק שהולך ומחריף בגוף.

יש לכם שאלות? היכנסו לפורומים:
פורום הפרעות זיכרון הפרעות קוגניטיביות
פורום סרטן ילדים (המטו-אונקולוגיה ילדים)
פורום סרטן (אונקולוגיה)
פורום נכויות, מחלות כרוניות
פורום שבץ מוחי (נוירולוגיה)

"בהתחלה האדם משתתק בידיים וברגליים, אחר כך השיתוק מתפשט ומגיע למרכזים חשובים שאחראים על שרירי הנשימה והבליעה, והחולים מתים מחנק.

"כשהחולה כבר במצב סופני הוא צלול, אבל משותק ותלותי לחלוטין ומונשם על ידי מכונה. בדרך כלל הוא מתקשר על ידי מצמוץ. זו מחלה שהסוף שלה ידוע מראש.

"המחלה מגיעה לידיעת הציבור מדי פעם כשאנשים שחולים בה מבקשים שינתקו אותם מהמכונה ויניחו להם למות. נכון להיום אין לה מרפא. אני ניתקל בחולים במחלת ALS בבית החולים בו אני עובד ויצא לי לטפל במעט חולים כאלו שהיו בתחילת המחלה".

"אלצהיימר - לאבד קשר עם הסביבה"

ד"ר הדר ירדני - רופאת ילדים ורופאה מנהלית בקופת חולים לאומית:

מחלת האלצהיימר הכי מפחידה אותי. זאת מחלה קשה של קשישים שמתבטאת במחיקת תאי עצב של המוח. היא גורמת לירידה בתפקוד הקוגניטיבי והמעשי.

"בתחילה נפגעות התנהגויות מורכבות יחסית ונוצרים קשיים בזיכרון לטווח קצר. אחר כך החולה מאבד את יכולתו לבצע פעולות פשוטת כמו דיבור ואכילה.

"אלצהיימר ספציפית הכי מפחידה אותי כי בה מאבדים את הקשר עם הסביבה. אתה מפסיק לדעת מי אתה, ולא מכיר יותר את הסובבים אותך.

"מה שהכי גרוע זה שבתחילת המחלה אתה גם מודע לזה שיש לך רגעים שבהם אתה שוכח ולא מכיר את הקרובים אליך. לצערי, המחלה הזו פוגעת באנשים רבים סביבי - קולגות, חברים ובני משפחה".

ד"ר נחום זילבר, אורולוג-מנתח, גם הוא כמו ד"ר ירדני, סבור כי אלצהיימר היא המחלה הנוראית ביותר:

"מחלה זו היא המפחידה ביותר והיא זו שמעוררת הכי הרבה אמוציות אצלי. אלצהיימר היא מחלה מקבוצת מחלות הדמנציה (הפרעות בזיכרון), והיא הכי גרועה בקבוצה זו. היא פוגעת בדעת האדם, אישיותו נפגעת וכבודו נרמס.

מה שניפגע זה ה'עצמי' של הבן אדם. וזה, לדעתי, הדבר הכי גרוע בשביל בן אדם - לאבד את הדעת, את ההבנה למצב, את ההתמצאות.

אפילו תפילת שמונה-עשרה, שהיא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות חול, מכילה את ברכת "חונן הדעת", בה אנו מבקשים מאלוהים שייתן לנו דעת וישמור לנו עליה.

אלצהיימר לא פגעה במשפחה שלי, אבל פגעה באנשים שקרובים אלי - אני מכיר אנשים כאלה ואני נתקל בהם בהיותי בבית החולים".

"סרטן - נמשך ונמשך, ובסוף ברוב המקרים הורג"

ד"ר יורם זנדהאוז, מנהל תחום התפתחות הילד בקופת חולים מכבי ומנהל המכון לרפואה משולבת בבית חולים אסף הרופא:

"המחלה הכי נוראית בעיני היא סרטן. איני נתקל בה ביום יום, אך מספר קרובי משפחה שלי סבלו ממנה קשות וחלקם נפטרו ממנה. אלו שחולים בה וחיים, נתונים בחרדה מתמידה.

"זו מחלה שיכולה להיווצר באיברים שונים ובה תאים הופכים ל"פרזיטים" ומשתלטים על הגוף, במקרים רבים עד למות האדם. זו מחלה שברוב המקרים חשוכת מרפא ממשי, זולת הפוגות.

"הנורא בעיני הוא משך המחלה. זה לא זבנג וגמרנו, לפעמים היא נמשכת ונמשכת, והחולה בודד עם מחשבותיו וחרדותיו בלילות הארוכים ונטולי השינה.

"זו מחלה שהחולים בה קוראים לה - 'המחלה', מתוך רתיעה להגות את השם הקיבוצי האמיתי, המפחיד והגורם לחולה להרגיש כל כך קטן וחסר אונים מול הלא נודע שסופו, במקרים רבים, כמעט ודאי.

"גידולים ממאירים במוח - פוגעים ביכולות הקוגניטיביות"

ד"ר שמואל אביטל, סגן מנהל מחלקה כירורגית א' במרכז הרפואי ת"א (איכילוב) ומומחה לניתוחים לפרוסקופים ולניתוחי המעי הגס והרקטום:

"אותי הכי מפחידים גידולים ממאירים בראש. אלו גידולים שלא דומים לאף גידול אחר. מצד אחד הם לא שולחים גרורות, אבל מצד שני הם פוגעים במוח, ביכולות הקוגניטיביות, וביכולת של החולה להתמודד עם מצבו הקשה.

"אם מתפתחת מחלה בחלק אחר בגוף, האישיות והכלים של החולה מבחינה פסיכולוגית עדיין תקינים ומאפשרים להתמודד בצורה טובה יותר עם המחלה. אבל הגידול הממאיר במוח, מעבר למחלה המסוכנת עצמה, פוגע ביכולות הקוגניטיביות-פסיכולוגיות".

"סרטן ילדים - סבל רב לילד ולמשפחה"

ד"ר מוטי חיימי, מומחה ברפואת ילדים ובהמטולוגיה ואונקולוגיה פדיאטרית, עובד במרכז לבריאות הילד "ארמון" של קופת חולים כללית בחיפה:

"המחלה הכי נוראית בעיני, שאליה נחשפתי בעבודתי בשנים האחרונות, היא מחלת סרטן ילדים.

"למרות השיפור הגדול שחל בשנים האחרונות בסיכויי הריפוי של מחלת הסרטן בילדים, עדין ישנם מקרים רבים שאינם ניתנים לריפוי, או שתהליך הריפוי כרוך בסבל ארוך וממושך, הן של הילד והן של המשפחה.

"לעתים מדובר בצורך בהשתלת מוח עצם - שהינו תהליך קשה עם סיבוכים רבים. לעתים הילדים נפגעים מסיבוכי הטיפול הכימותרפי או הקרינתי, ומסיבוכי השתלת מוח העצם.

כתבות נוספות על מחלות:
מחלות מקצוע: זו העבודה שלכם!
זהירות! 7 דברים שגורמים סרטן
סרטן שלפוחית השתן - זה ממאיר!
חצבת - עובדות חשובות
יום המודעות למחלת סיסטיק פיברוזיס

"הסיבוכים עלולים אפילו לגרום לתמותה (כמו זיהומים ותופעות נוספות), ויתכן מצב שבו הילד החלים מהמחלה, אך נפטר מסיבוכי הטיפול.

"מחלת הסרטן קשה בכל גיל, אך בגיל הילדות הקושי הינו גם לילד וגם למשפחתו. מעבר לקושי הפיזי, הרי מדובר בקושי נפשי רב המצריך תעצומות נפש להתמודד עם הבשורה המרה הנוחתת על הילד ומשפחתו, לרוב באופן פתאומי וללא סימנים מקדימים".

"טרשת נפוצה - לא יודעים מתי יבוא ההתקף"

ד"ר שרה רפפורט, פסיכולוגית שיקומית ונוירו-פסיכולוגית קלינית, עובדת בבית חולים שיבא ובמרכז רפואי רעות. מנהלת מכון להערכה נוירו-פסיכולוגית - קוגני-טיב:

"מחלות ניווניות הן החמורות ביותר והמפחידות ביותר בעיני. אקח לדוגמה את טרשת נפוצה, זוהי מחלה נוראית שפוגעת במוח. אין לה טיפול שמרפא, יש רק טיפול שמעכב אותה.

"ההתקפים של המחלה פוגעים במערכת העצבים וגורמים לשיתוק, חולשה מוטורית בגפיים ועוד. בכל התקף יש פגיעה שמתבטאת בליקויים מוטוריים וקוגניטיביים".

"אבל הקושי זה לא לדעת איך המחלה תתנהג וכמה זמן נשאר לך לחיות. החולה לא יודע מתי יבוא ההתקף הבא. זהו קושי נפשי-פסיכולוגי המלווה בחרדה מתמשכת.

"אין למחלה הליך קבוע, כל חולה יכול להתדרדר בצורה אחרת. גם הרופאים לא יכולים להגיד מהו תהליך המחלה בדיוק. היא יכולה להשתפר ואחרי כמה שנים לפתע להחמיר על ידי התקפים.

"לצערי, אני מכירה את הטרשת הנפוצה מקרוב: בעבר עשיתי מחקר שבו בדקתי את התפקוד הקוגניטיבי של חולים בטרשת נפוצה. כמו כן, אני נתקלת באנשים כאלו בבית חולים בו אני עובדת. הם מגיעים לשיקום אחרי התקפים".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר