סרטן וחשיבה חיובית: יש קשר?

חולי סרטן שומעים לעיתים קרובות שעליהם לחשוב חיובי כדי להילחם במחלה ומאשימים את עצמם כאשר אינם מסוגלים לעשות זאת. למרות זאת, מחקרים הוכיחו כי לא קיים קשר בין חשיבה חיובית לריפוי ממחלת סרטן.
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 08/06/2010 |
צפיות: 10,199
"למרות שנמנעתי ממחשבות מעיקות ורעילות, סלחתי לכולם ועשיתי מדיטציה, הסרטן חזר. האם החסרתי משהו?", שואל חולה סרטן במסגרת מחקר שהתפרסם בכתב העת היוקרתי

Cancer

. חולה זה אינו לבד ושאלתו הקשה מתברר מעסיקה חולים רבים בעידן של ניו אייג' והטפה למחשבות חיוביות. זאת, למרות שמחקרים מקיפים רבים שנערכו בשנים האחרונות, לא מצאו הבדלים בשיעורי ההישרדות או הישנות המחלה, בין חולים שהתמקדו ב"מחשבות חיוביות" לבין קבוצות הביקורת.

אז מהי המסקנה? האם מחשבות חיוביות עוזרות להירפא ממחלת סרטן? החוקרים מסכמים ומזהירים כי הטענה שחולי סרטן יכולים "לנצח" את מחלתם כאשר הם מאמצים גישות חיוביות ומתמקדים בתוצאות החיוביות של מצבם, מרמזת שחולים שמחלתם מתקדמת או חזרה נכשלו כביכול במאבק שלהם, כתוצאה מכך שלא נקטו בגישות אלו, או לא עשו זאת 'טוב' מספיק, מה שיכול לגרום לתחושות קשות בקרב אותם חולים שיראו את עצמם כאחראים למצבם הבריאותי. בהקשר זה יש להזכיר כי עזרה פסיכולוגית או סוציאלית מטיבה עם איכות חייהם של חולי סרטן אך לא נמצא קשר בין עזרה כזו להארכת חיי החולים.

למידע נוסף בנושא סרטן, היכנסו לפורומים:
פורום סרטן העור, מלנומה, נקודות חן
פורום סרטן (אונקולוגיה)
פורום קרינה סלולרית, סרטן
פורום סרטן ריאות, סרטן ריאה
פורום סרטן הערמונית, סרטן האשכים, סרטן שלפוחית השתן

פרופסור ג'יימס קויאן מאוניברסיטת פנסילבניה ומהמרכז הרפואי באוניברסיטת גרונינגן שבהולנד הרצה לאחרונה בכינוס של האגודה לפסיכו אונקולוגיה. בהרצאתו הדגיש פרופסור קויאן מיתוסים, אמונות וגישות תרבותיות ביחס לחשיבותם של הרוח והרגש ביחס למחלות הסרטן ופירט את הנזק שעלול להיגרם לחולה הסרטן כתוצאה מגישות אלו. כך לדוגמה, כבר ב-1979 פרופסור גריר במחקרו שפורסם בכתב העת

Lancet

מצא כי הישנות של מחלת הסרטן היתה שכיחה יותר בקרב חולים שהכחישו את מצבם, או בקרב כאלו ש"לחמו במחלה" בכול כוחם, לעומת חולים שהגיבו בהשלמה עם מחלתם, או שחשו תחושות של חוסר-אונים.

ב-2002 פורסמה סקירה של מחקרים שבחנו את השפעת ההתמודדות הפסיכולוגית על הישרדות והישנות של מחלת סרטן. ברוב המחקרים לא נמצא קשר בין רוח לחימה, או תחושת חוסר אונים, לבין הישרדות או הישנות המחלה. מסקנת מחקר זה הייתה שאנשים שחולים במחלת סרטן, לא צריכים להרגיש לחץ לאמץ דפוס התמודדות מסוים כדי לשפר את סיכויי ההישרדות, או להפחית את הסיכון להישנות המחלה.

פרופסור קויאן עצמו פרסם מחקר בכתב העת

Cancer

ב-2007 שבמסגרתו נחקרו 1,100 חולים אשר מתוכם נפטרו 650. במחקר לא נמצא קשר סטטיסטי משמעותי בין סוגי התחושות הרגשיות של החולים לתוצאות מחלתם. במחקרו מ-2007 שפורסם ב-

Psychological Bulletin

קבע קויאן, כי אף מחקר לא מצא שטיפול פסיכו-תרפי שיפר את סיכויי ההישרדות של חולי סרטן.

חוקר בשם אנדרסן הדגיש גם הוא ב-2008 כי צריך להימנע מלהעביר את האשמה על החולה או ליצור אצלו תחושה שלא חשב חיובי מספיק, לא צחק מספיק, או לא לחם מספיק. זאת מאחר שהלחץ המופעל עליו לבטא חשיבה וגישה חיובית, אינו מאפשר לו לבטא את המצוקה האמוציונאלית שהוא חווה ורק מוביל אותו לחוות קושי רגשי ורגשות חרדה ודיכאון.

פרופסור אן הרינגטון טוענת כי "זה מלחיץ לשמור חזות חיובית, לא פחות מאשר להיות במצב רוח לא טוב. זה מאד מלחיץ לשחק כל הזמן את תפקיד הלוחם האופטימי". פרופסור וורטמן שאלה ב-2004: "האם מטילים 'אשמה' כזאת על נפגעי טראומה ומצפים שיחושו בושה כאשר אינם מצליחים למצוא משהו טוב במה שקרה להם"?. חוקרים אחרים אף הגדירו את החתירה למחשבות חיוביות כ"טרור של החשיבה החיובית".

רבים מצטטים ושואבים כוח מהספורטאי לאנס ארמסטרונג, אך זוכה אולימפי הולנדי שרואיין לאחר שאובחן לפני כשנתיים כחולה סרטן, התנגד לגישתו של ארמסטרונג. לטענתו, המסר שלאנס העביר, מצביע על כך שזו אשמת החולה כאשר הוא לא מתגבר על מחלתו ועל פי גישה זו "החולה לא נלחם מספיק טוב". לדעתו, כאשר אתה מאובחן, אתה צריך להתמודד עם הרגשות המציפים אותך ולהתרכז בטיפול בעזרת הצוות הרפואי. "הלחץ לחשוב חיובי ולהלחם כדי להחלים, עלול להיות נטל כבד על החולים", אמר הספורטאי "מעולם לא הוכח שאתה יכול להחלים כתוצאה מחשיבה חיובית או רוח לחימה".

פרופסור קויאן טוען כי יש להגן על החולים מטיעונים פסאודו-מדעיים שמגזימים באחריות של החולים למצבים ולמנוע מהם תחושה של אשמה שלא ניצחו את הסרטן בגלל שלא היו חיוביים ולוחמים מספיק.

לקריאתו זו הצטרפה פרופ' לאה ביידר, נשיאת האיגוד הישראלי לפסיכו אונקולוגיה: "אסטרטגיות התמודדות שונות, מתאימות לחולים שונים. דפוסי ההתמודדות הינם תהליך, המשתנה במהלך המחלה. עידוד החולים להאמין שלחשיבה שלהם או ל"רוח הלחימה" שלהם יש יכולת שליטה על מחלתם, מוליכה לתחושת אשמה של החולים, כאשר מחלתם מתקדמת. כאנשי מקצוע בתחום עלינו לאפשר לחולים ולבני משפחתם להתמודד עם המציאות, לקבוע את היעדים המתאימים להם, לאפשר להם לבטא את התחושות המציקות להם ולסייע להם להתמודד עם ההווה, תוך כדי הכנת הצרכים לעתיד".

למאמרים נוספים בנושא סרטן:
מחקרים בנושא סרטן מלנומה: תגליות חשובות
סרטן הפה: מניעה, אבחון ושאלות נפוצות
השמנה בילדים: סכנת סרטן בהמשך החיים
מחקר מצא: סרטן יכול להירפא מעצמו
רפואה משלימה, סרטן - מחקרים אחרונים

ד"ר שמעון ויין, מנהל היחידה הפליאטיבית במרכז "דווידוף" שבבילינסון, מוסיף: "להכריח את החולה לחשוב חיובי זהו צעד שעלול באופן פרדוקסלי לפגוע במנגנוני ההתמודדות של החולה, שלעיתים טבעי שירגיש עצוב. צעד כזה עלול אף לגרום לחולים לחוש תחושות אשמה אם מחלתו חזרה, למרות שניסו 'כנראה ללא הצלחה' לחשוב חיובית".

כל זה לא אומר שיש להחליף חשיבה חיובית בחשיבה שלילית, אך המומחים ממליצים לנקוט בגישה של חשיבה ריאלית. חשיבה ריאלית המתייחסת לסיכונים, לצרכים ולדרכים להתמודד איתם.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר