.jpg)
.jpg)
.jpg)
ההליך האבחוני מבוצע בכ- 70% מהצינתורים ואילו רק ב- 30% מהמקרים מבוצעת פתיחה של ההיצרות בעורקים. מספרם של החולים הנזקקים לצינתור טיפולי לפתיחת עורקים חסומים בישראל מוערך בכ-20,000 איש בשנה. כמו כן מבוצעים כל שנה בכ- 30,000 חולים צינתורים אבחוניים בלב או צינתורים אבחוניים וטיפוליים בעורקים נוספים המובילים דם למוח, לכליות, לבטן ולגפיים התחתונות.
לראשונה בישראל, בוצעו במכון הצינתורים בבית החולים בילינסון צינתורי לב בטכנולוגיה מהפכנית של סטנטים נמסים. מדובר בסטנט חדש הנקרא ABSORB, הפותח את החסימה בעורק הלב ומשחרר תרופה בשם "אברולימוס" לדופן כלי הדם, על מנת להבטיח שהעורק יישאר פתוח לאורך זמן. החידוש בסטנט ABSORB הוא בכך שלאחר כשנה ממועד השתלתו הוא מתחיל להתפרק בהדרגה מעצמו ולהתמוסס בדופן כלי הדם למרכיבים אורגניים. כעבור כשנתיים לא נותר זכר לקיומו בגוף האדם, למרות שהעורק אמור להישאר פתוח תוך שימור תכונותיו הטבעיות של כלי הדם. הסטנט עשוי מפולימר מיוחד (PLA), פרי עבודת פיתוח אינטנסיבית של מדענים בארה"ב שהתבצעה במהלך העשור האחרון.
למידע נוסף בנושא צינתור לב היכנסו לפורומים:
פורום הפרעות קצב הלב, הפרעות לב
פורום ניתוחי לב, השתלות לב, ניתוח מעקפים, התקף לב
פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים
פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
פורום שומנים בדם, מחלות לב
צינתור מהפכני זה נעשה במסגרת מחקר קליני, במהלכו טופלו עד כה שישה חולים בבילינסון שסבלו מחסימות חמורות בכלי הדם הכליליים המספקים את שריר הלב. צוות הקרדיולוגים המצנתרים שביצע את ההשתלות הראשונות כולל את פרופ' רן קורנובסקי, האחראי על המחקר ומנהל מכון הצנתורים במערך הקרדיולוגי, פרופ' עבד עסלי וד"ר חנה וקנין-אסא. מדובר בהשתלות ראשונות מסוגן שבוצעו בישראל ובין המרכזים הרפואיים הבודדים בעולם בהם נעשה שימוש בטכנולוגיה. הטכנולוגיה מיוצרת על ידי החברה האמריקאית ABBOTT VASCULAR והיא נמצאת בשלבי מחקר מתקדמים במספר מרכזים קרדיולוגים מובילים ברחבי העולם ובבית החולים בילינסון.
לדברי פרופ' רן קורנובסקי, מנהל מכון צנתורי הלב במרכז הרפואי רבין ויו"ר חוג המצנתרים הישראלי באיגוד הקרדיולוג, מדובר במהפכה טכנולוגית משמעותית בתחום צנתורי הלב. ייעודם של התומכנים הנמסים הוא קודם כל לפתוח את החסימות בכלי הדם, אך לאחר שביצעו את תפקידם הם מתוכנתים להתפרק בגוף האדם ולהיעלם באופן עצמוני תוך כדי הליך התמוססות הדרגתי. לטכנולוגיה זו חשיבות מרובה כיוון שכך עשויים להימנע סיבוכים ארוכי טווח כתוצאה מנוכחות התומכן בגוף, כמו הווצרות קרישי דם וחסימות חוזרות. התומכן הנמס מאפשר שימור מלא של התכונות הטבעיות של העורק ואת יעילות הטיפול לאורך זמן. "כעבור שנה עד מקסימום שנתיים לאחר הטיפול, אנו מצפים שהעורק יחזור לתפקד ולהגיב לגירויים פיזיולוגים באופן נורמאלי ללא תותב מתכתי הכלוא בתוכו" אמר קורנובסקי.
למאמרים נוספים בנושא צינתור לב:
כאבים בחזה? נסו צינתור וירטואלי
סל הבריאות: החלפת מסתם בשיטות חדשות
ניתוח מעקפים מסורתי עדיף על השיטה החדשה
נוגדי קרישה - אנגיומקס יעיל בזמן צינתור
צינתור וירטואלי מונע אשפוז מיותר
בעיני קרדיולוגים רבים, מדובר בטכנולוגיה שעשויה להחליף בבוא היום ובחלק מהמקרים את השימוש בסטנטים הקיימים שנשארים בגוף האדם לכל החיים.
טרשת עורקים חוסמת בעורקי הלב, עיבוי דופן העורק והתקשחותו בשל משקעים שומניים וכדוריות דם לבנות, הינה סיבת התחלואה והתמותה העיקרית בעולם המערבי ובמדינת ישראל. גורמי סיכון העלולים להשפיע על התפתחותה של טרשת עורקים:
תזונה עתירת שומנים רוויים
עישון
השמנה. עודף משקל מהווה גורם סיכון
חוסר פעילות גופנית, שהרי מעכבת את התפתחות טרשת העורקים. גם זה נחשב גורם סיכון "חזק"
סוכרת וסוכרת סמויה
יתר לחץ דם
רגישות גנטית למחלה
עודף סידן
אי ספיקת כליות כרונית
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
