הקיבוצניקים מוציאים פחות כסף על בריאות

המשבר הכלכלי שבו נתונים חלק גדול מהקיבוצים מונע מהם לקחת על עצמם אחריות מלאה על בריאותם של חבריהם. מחקר חדש שנערך ע"י ד"ר גילה אדר,פרופ' אוריאל לויתן וגב' חנה גולדמברג מהמכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה מגלה שההוצאה הציבורית על הבריאות ברוב הקיבוצים הולכת וקטנה. הקיבוצים מסירים מעצמם את האחריות הכוללת לבריאות חבריהם ומעבירים אחריות זו אל היחידים ואל המשפחות.

החוקרים פרסמו דו"ח ראשון ובו ממצאי סקר שבדק את השינויים שעברו על שירותי הבריאות בקיבוצים בשנים 2000-2004. הסקר, בו השתתפו 78 קיבוצים מציג את תמונת המצב של שירותי הבריאות בקיבוצים בשנים האחרונות, את הארגון מחדש של מערכת הבריאות והשימוש בשירותי בריאות - כל זאת בעקבות השינויים המבניים בקיבוצים והרצון להתאים את המערכת לשירותים הניתנים לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

לדברי החוקרים, חלה ירידה בכל הנוגע להיקף כח האדם בתחום הבריאות בקיבוץ, לדוגמא: בשנת 2000 היה בכ-90אחוזים מהקיבוצים בעל תפקיד בניהול מגזר בריאות וב-2004 ירד השיעור לשני שליש מהקיבוצים. בשנת 2000 גר ברבע מהקיבוצים רופא מטפל ואילו ב-2004 ירד השיעור ל-16 אחוזים מהקיבוצים.

ירידה נרשמה גם בשיעור האחיות המספקות שירותי בריאות בקיבוץ ובהיקף המשרה הממוצעת של מזכירות רפואיות. החוקרים מצביעים על ירידה בשירותי החרום הניתנים ע"י הקיבוץ ובאחריותו. "נמצאה תופעה בולטת וחדשה שלא הייתה קיימת בשנת 2004 והיא פתרונות לשירותי חרום ע"י אנשים מחוץ לקיבוץ, בעיקר חברות המספקות שירותים למנויים. ב-50 אחוזים מהקיבוצים קיים שירות כזה", אומרים החוקרים. "גם מספר האמבולנסים העומדים מוכנים בחצרות הקיבוצים ירד".

עורכי המחקר מצביעים על שינוי נוסף שחל בשנים 2000-2004, בהן ירד מספר הקיבוצים שנושאים ברוב או בכל ההוצאות בתחום הבריאות.למשל, בשנת 2004 כיסו את כל הוצאות הביטוח המשלים רק 31 אחוזים מהקיבוצים בעוד ב-69 אחוזים מן הקיבוצים המשפחות נשאו בהוצאה זו. לעומת זאת בשנת 2000 כיסו את הוצאות הביטוח המשלים 87 אחוזים מהקיבוצים. בנוסף, בשנת 2004 שילמו 58 אחוזים מהקיבוצים עבור צרכי בריאות מיוחדים לילדים לעומת91 אחוזים בשנת 2000.

ירידה נמצאה גם במימון תרופות ללא מרשם (88 אחוזים ב-2000 לעומת 54 אחוזים ב-2000), בבדיקות גנטיות (81 אחוזים לעומת 38 אחוזים), חיסונים שאינם בסל בריאות (77 אחוזים לעומת 30 אחוזים) ותרופות רפואה משלימה (67 אחוזים לעומת 12 אחוזים).

"הנטייה הכללית ברוב הקיבוצים היא להיצמד לסל הבריאות הניתן על פי חוק בריאות ממלכתי ולתחום את התקציב הציבורי בהתאם לסל זה ואילו את ההוצאות הנוספות להטיל על תקציב החברים", אומרת ד"ר אדר.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר