כתוצאה מוויתורים אלה חלה החמרה במצב המחלות מהן סבלו, הן נמשכו תקופה ארוכה יותר ואף הביאו לאשפוזים בבתי חולים. כך עולה מסקר ההסתדרות הרפואית לשנת 2005 שנעשה באמצעות חברת גיאוקרטוגרפיה. הסקר בודק בשלוש השנים האחרונות את השפעת הנטל הכלכלי על צריכת שירותי בריאות בידי הציבור.
הסקר מעלה כי לא חלה הטבה ביכולתן של השכבות החלשות לקבל שירותי בריאות בשום פרמטר. 19 אחוזים עדיין מתקשה ברכישת תרופות בשל מצבו הכלכלי ונאלץ לוותר עליהן; 28 אחוז מהציבור בישראל נאלץ לוותר על טיפול רפואי כלשהו, אם בעבור עצמו או בעבור ילדיו או הוריו. ציבור זה הוא מקרב השכבות החלשות, בעלי השכלה והכנסה נמוכה וממוצא מזרחי.
גם השנה לא חל שיפור בשיעור האוכלוסייה הנאלצת לוותר על ביקור אצל הרופא: 13 אחוזים מהציבור הצהירו שנאלצו לוותר על ביקור אצל הרופא בשל ההוצאה הכספית הכרוכה בכך.
גם הילדים נאלצים לוותר על טיפול רפואי. תשעה אחוזים מההורים נאלצו לוותר על שירותי בריאות לילדיהם, בכללם ביקור אצל רופא, תרופות ורופאי שיניים. מצבם של הקשישים אינו טוב יותר. ל-14 אחוזים מהציבור יש הורים מבוגרים הנאלצים לוותר על ביקור אצל רופא. שמונה אחוז אף נאלצו לוותר על רכישת תרופות.

הנטל הגובר של שירותי הבריאות
63 אחוזים מהציבור חשים שהנטל הכספי המוטל עליהם בעבור שירותים רפואיים גבוה מדי. 43 אחוזים מהציבור טוענים שהם משלמים היום על שירותים רפואיים יותר מבעבר.
הסקר מעלה כי 85 אחוזים מהציבור מחזיקים בביטוח בריאות משודרג. 77 אחוז מכלל האוכלוסייה מחזיקים בביטוחים משלימים בנוסף לביטוח הבסיסי. 21 אחוזים מחזיקים גם בביטוחי בריאות פרטיים. המניע העיקרי לרכישת ביטוח נוסף היא התחושה שהסל הבסיסי אינו מספק (43 אחוזים).
ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר כי ממצאי הסקר קשים קודרים ומביישים, וכי בישראל 2006 נידונה קבוצה רחבה מהציבור, בתוכה ילדים וקשישים לחיי חולי שקשה מאוד יהיה לצאת מהם. הוא אמר, כי הסיסמא שליוותה את הקמת המדינה בדבר הנהגת רפואה שיוויונית קרסה וכי על הממשלה להטיל את כל יהבה כדי למצוא מענה דחוף לבעיה.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)








