ההיסטוריה של היסטריה: ראיון עם הפסיכולוגית ד"ר נועה ברק

המושג 'היסטריה' עבר גלגולים רבים במהלך ההיסטוריה, ממחלה של נשים בלבד, למונחים כמו נוירוזה והפרעות חרדה. הפסיכולוגית ד"ר נועה ברק מספרת על שלבי ההתפתחות של ההפרעה וכיצד היא באה לידי ביטוי היום
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 25/12/2018 |
צפיות: 158
דירוג: 5.0 מתוך 2 הצבעות
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע 5.0 מתוך 5
ההיסטוריה של היסטריה: ראיון עם הפסיכולוגית ד``ר נועה ברק
היסטריה היא מונח המתאר הפרעה נפשית אשר באה לידי ביטוי בעיקר בהתפרצויות רגשיות אך לעתים גם בתסמינים גופניים. בעבר ההפרעה שויכה לנשים בלבד ולמעשה שימשה כמנגנון דיכוי נשי וכדרך לתרץ התנהגות רגשית המוגדרת "נשית". אף על פי שהמונח כבר אינו מצוי בספרות המקצועית וידוע שהתסמינים של ההפרעה אינם מאפיינים רק נשים, המילה 'היסטריה' עדיין רווחת בלשון, בעיקר בהקשר של רגשנות נשית. ד"ר נועה ברק, פסיכולוגית קלינית ורפואית, מסבירה על התמורות שעבר המושג במרוצת השנים ועל תפיסת המאפיינים של ההפרעה מאז ועד היום.

מהי בעצם היסטריה ולמה היא מוגדרת כ'מחלת נשים'?

"בשפה המדוברת, היסטריה מתארת מצב של רגשות קיצוניים אשר באים לידי ביטוי בעיקר במצבי לחץ ובמצבים של חוסר ודאות. באותם מקרים, האדם אינו מצליח לווסת את הרגשות שלהם.

במשך אלפי שנים, היסטריה הוגדרה כמצב רפואי של נשים בלבד, טענה זו התבססה על הרעיון שהיסטריה נגרמת בשל הפרעות ברחם, וזהו גם מקור השם – המילה 'היסטרה' משמעותה 'רחם' ביוונית. בעבר סברו כי הרחם נודד בגוף האישה וגורם לחוסר נוזלים ולהתייבשות, התסמינים של נדידת הרחם הם סחרחורות, ישנוניות והרגשה לא טובה. התרופה להיסטריה הייתה הרטבה של הרחם בקיום יחסי מין.

מסוף המאה ה-19 השתנתה ההבנה על ההפרעה. הראשון שהפריך את סברת 'הרחם הנודד' היה נוירולוג ופסיכיאטר צרפתי בשם ז'אן-מרטן שארקו. שארקו טיפל בנשים עשירות שסבלו מתסמינים כמו שיתוק, עיוורון ואפילפסיה ללא הסבר רפואי. במקרים רבים התסמינים היו מדומים ועברו מאליהם, לאור הממצאים הללו, שארקו פסל את תאוריית הרחם וטען כי מקור הבעיה הוא הפרעה במערכת העצבים".

יש לכם שאלות? היכנסו לפורומים:
פורום היפנוזה
פורום חרדה מהריון, פחד מלידה, טוקופוביה

האם תופעות אלה מתרחשות רק אצל נשים?

"לאחר שהבינו כי ההפרעה אינה מאפיינת נשים בלבד, הרחיבו את ההגדרה ל'אישיות היסטריונית', אך היום גם מושג זה כבר לא מקובל. את המושג 'היסטריה', כמו ששארקו הגדיר, מכנים היום 'קונברסיות', הקונברסיה הנפוצה ביותר בתקופה זו היא הפרעות אכילה.

בספרות המקצועית תופעות אלה מכונות 'נוירוזה' והן יכולות להתפרץ הן אצל נשים והן אצל גברים. לנוירוזה יש השלכות נפשיות וגופניות כאחד ולעתים היא מלווה גם בהפרעה סומטופורמית – תסמינים פיזיולוגיים המעידים על בעיה רפואית אך ללא הצדקה פתולוגית או גופנית, מקור התסמינים הללו הוא פסיכולוגי ולא פיזיולוגי. האנשים הסובלים מהפרעה סומטופורמית אינם מתחלים ואינם 'עושים הצגה', הם באמת סובלים מכאבים, משיתוק, מעיוורון וכדומה. ישנם סוגים שונים של הפרעה סומטופורמית, כשהנפוצים שבהם הם היפוכונדריה וחרדת בריאות.

הפרעה נוספת שבעבר נכללה תחת היסטריה היא הפרעה דיסוציאטיבית. לרוב, הפרעה זו נובעת מטראומה חזקה או התעללות חמורה. אחת התופעות הקיצוניות ביותר של דיסוציאציה היא פיצול אישיות אשר מתפתחת עקב התעללות בילדות. הילד שעובר את ההתעללות אינו יכול לשאת את הטראומה שהוא חווה, וכדי להתמודד עם ההתעללות הוא מנתק חלקים באישיות שלו ונוצרות אישיויות נוספות כמנגנון הגנה, כך שיש את 'דני הכבאי' ואת 'דני הזקן החכם' וכן הלאה".

כיצד המאפיינים של היסטריה באים לידי ביטוי?

"כיום כשמדברים על היסטריה מתייחסים למעשה לקושי בוויסות רגשות אשר בא לידי ביטוי בהתקף חרדה. המאפיינים של התקף זה הם התעוררות של מערכת העצבים האוטונומית של הגוף. מערכת זו פועלת באופן עצמאי והיא אחראית על תפקודי גוף שונים, ובהם דופק, לחץ דם, טונוס שרירים, פעילות מעיים, התרחבות והתכווצות של האישונים ועוד. המערכת מורכבת משתי תת-מערכות – המערכת הסימפתטית הגורמת להתעוררות, והמערכת הפרא-סימפתטית הגורמת לרגיעה ולמנוחה.

במצב אידיאלי, שתי המערכות עובדות בתיאום מוחלט. כך, למשל, המערכת הסימפתטית מתעוררת בעת פעילות גופנית – כדי להאיץ את מערכות הגוף היא מעלה את הדופק ואת לחץ הדם, המערכת הפרא-סימפתטית מתעוררת כשמפסיקים את הפעילות המאומצת, היא מרגיעה את הגוף ומאזנת אותו.

אך המערכת הסימפתטית מתעוררת גם במצבים של מתח נפשי, הסיבה לכך היא הישרדותית-אבולוציונית וקשורה למנגנון תגובת ה'הילחם או ברח' – הגוף מכין את עצמו להתמודדות מול סכנה ממשית, ואז הדופק מואץ, לחץ הדם עולה, טונוס השרירים מתגבר וישנה פעילות יתר של המעיים. יש כאלה שמדווחים גם על הזעה, סחרחורות, כאבי ראש וקשיי נשימה. כיום המציאות השתנתה, כבר לא נתקלים בנמרים ברחוב, אבל מציירים אותם בראש ובורחים מהם, והתגובה הפיזיולוגית היא למעשה התקף חרדה".

מה גורם להתקף חרדה?

"התקף חרדה הוא פועל יוצא של הפרעת חרדה. ישנן כשמונה הפרעות חרדה שונות, ובהן הפרעת חרדה כוללנית המתאפיינת בדאגנות יתר, הדאגה יכולה להיות קשורה לנושאים שונים ומגוונים, כמו חרדת בריאות, חרדה חברתית, חרדת ביצוע ועוד. גם פוסט טראומה נכנסת תחת קטגוריית החרדה.

אדם חרדתי אינו חריג ואינו יוצא דופן, אין אדם שאינו נוירוטי, ההבדל הוא שאחד סוחב עמו שקית קטנה ואחר סוחב שק גדול. אחד ההסברים לכך הוא היררכיית הצרכים של מאסלו, כאשר לאדם אין מה לאכול הוא מתמקד במציאת מזון, כשלאדם אין איפה לישון, הוא מתמקד במציאת קורת גג, במצבים כאלה יש פחד אבל אין חרדה. ההבדל בין השניים הוא שפחד מתייחס למה שקורה כאן ועכשיו וחרדה מתייחסת לעתיד. לדוגמה, אם ייכנס מחבל לחדר שאני יושבת בו אני אחוש פחד, אבל המחשבה 'מה אם ייכנס מחבל' או 'רק שלא ייכנס מחבל', זו חרדה. אלה למעשה שני משפטי המפתח שמגדירים את המהות של החרדה – 'מה אם' ו-'רק שלא'.

אנו חיים בעידן שבו אחוזי החרדה גבוהים מאוד, אחת הסיבות לכך היא התקפת המידע. כיום המידע זמין לכל אחד, ואדם שסובל מכאב ראש יכול לבדוק בגוגל ולהגיע למסקנה שיש לו גידול בראש".

אולי יעניין אתכם גם:
היפנוזה רפואית: כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול
EMDR: עיבוד מחדש והקהיה שיטתית בעזרת תנועות עיניים
דיכאון בהריון לעומת דיכאון לאחר לידה
משיב נפש: כיצד מתמודדים עם המצב הביטחוני?
משבר אמצע החיים: סימני אזהרה ודרכי התמודדות

מהי הפרעת החרדה הנפוצה ביותר?

"חרדה חברתית נמנית בין הפרעות החרדה השכיחות ביותר כיום. יש דרגות שונות של החרדה, אך באופן כללי אדם עם חרדה חברתית טרוד במה אחרים יחשבו עליו וכיצד הוא ייתפס בעיני החברה וישים פחות חשיבות על מיהו ומה יש לו לומר, אפשר להגדיר חרדה חברתית כביישנות שיצאה משליטה.

החרדה יכולה להיות משתקת, ילדים עם חרדה חברתית לא מצביעים בכיתה ובבגרות הם נמנעים מאירועים חברתיים ולא מביעים את דעתם בעבודה. החרדה לא מאפשרת לאנשים אלה לממש את הפוטנציאל שלהם.

בכל בעיה שהיא יש 'גורם משמר', בבעיות חרדה הגורם המשמר הוא הימנעות. בטווח הקרוב, ההימנעות אכן פותרת את הבעיה, אבל בטווח הארוך החרדה רק הולכת וגוברת. נוסף על כך, ישנה הכללה, זהו תהליך למידה בסיסי שבו מכירים לראשונה מושגים בעולם, כך, למשל, כשמסבירים לילד קטן מה זה שולחן, הוא יזהה ללא בעיה גם שולחנות אחרים ולא יצטרך לתהות מה תפקידו של כל שולחן שיראה בעתיד.

תהליך זה חל גם על היבטים אחרים, אדם עם חרדה מדיבור בפני קהל בתחילה לא ינאם מול הרבה אנשים אבל לאחר מכן גם הכרות עם אנשים חדשים תהייה בעיתית וגם מזה הוא ימנע. אדם עם פוביה ממעליות בתחילה לא ייכנס למעלית אבל עם הזמן גם בקולנוע תתעורר הבעיה. הייתה לי מטופלת עם פוביה מכלבים שהגיע למצב שבו היא לא יצאה מהבית בשל החשש שתתקל בכלב במעלית הבניין. החרדה נוצרת למעשה מגרעין קטן שנזרע בשלב מוקדם של החיים ועם הזמן הוא הופך למפלצת רבת ממדים".

כיצד מטפלים בהפרעות חרדה?

"יש הרבה מאוד כלים לטיפול בהפרעות חרדה, הדרך המוכחת ביותר היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, אך יש שיטות נוספות, כמו היפנוזה וביופידבק. מטרת הטיפול היא להגיע לאיזון ולמינון הנכון. לא חייבים לאהוב לדבר בציבור, אבל אם צריך אז אפשר לעשות זאת.

בסופו של דבר, החרדה היא מנגנון טוב וחיוני לחיים, בזכות החרדה המין האנושי שרד. הרי כל הורה מלמד את הילדים שלו להסתכל ימינה ושמאלה לפני שהוא חוצה את הכביש, זאת הסיבה שאנשים עושים ביטוח דירה וביטוח נסיעות לחו"ל ולכן לומדים לפני מבחן, מי שאינו חרד לא ילמד ויכשל. מידה מסוימת של חרדה היא חיובית, אך כשהיא יוצאת משליטה, היא הופכת לבעיה.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

אולי יעניין אותך גם

אבוליציה: הפרעה נפשית במסווה של עצלנות
ד"ר נועה ברק
| 21/01/2019 |
צפיות: 24
אבוליציה היא בעיה נפשית אשר באה לידי ביטוי בחוסר מוטיבציה להשיג מטרות. התופעה יכולה להיראות כמו עצלנות, אך למעשה היא תסמין של סכיזופרניה
קרא עוד
כיצד לזהות סימני חרדה אצל ילדים?
ד"ר אילן בוש
| 20/01/2019 |
צפיות: 39
ילדים, גם אם נראה שהם לא מבינים, תמיד מרגישים כשמשהו לא בסדר. במקרים אלה הילדים יכולים לחוש פחד וחרדה, לכן חשוב לזהות את הסימנים ולדעת כיצד להסביר נכונה את המצב
קרא עוד
איך מזהים התמכרות וכיצד נגמלים ממנה?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 16/01/2019 |
צפיות: 48
התמכרות היא תלות בחומר או בדפוס התנהגותי מזיק. קשה להודות בהתמכרות וקשה יותר להיגמל ממנה, אך להתמכרות שאינה מטופלת יש השלכות ארוכות טווח שמשפיעות על כל תחומי החיים
קרא עוד
כיצד מתמודדים עם מחשבות טורדניות?
טובי פלד
| 01/01/2019 |
צפיות: 169
מחשבות טורדניות יכולות לחדור לראש ולהפוך אובססיביות, אלה יכולות להיות קשורות למין, למוות ולאלימות, לניקיון, לבריאות ובעצם לכל נושא שאותו אנו חיים. כדי להשתחרר מהמחשבה האובססיבית יש לקבל את הקיום שלה ולהתמודד אתה במגוון של דרכים
קרא עוד
הפרעת זהות דיסוציאטיבית: כל מה שרציתם לדעת על פיצול אישיות
טובי פלד
| 16/12/2018 |
צפיות: 180
בין ההפרעות הנפשיות המסקרנות ביותר היא הפרעת זהות דיסוציאטיבית, המוכרת יותר כ'פיצול אישיות'. אך למה היא נגרמת ומה התסמינים שלה?
קרא עוד
גמילה מדויקת היא הדרך להפוך לגרסה מתקדמת וטובה יותר של עצמך
שחף אשכנזי
| 13/12/2018 |
צפיות: 372
גמילה אולי נחשבת ל'עונש', אך כדי לעשות את השינוי יש להשתחרר מתפיסות רגשיות שמלוות אותנו מילדות
קרא עוד
משבר אמצע החיים: סימני אזהרה ודרכי התמודדות
ד"ר נועה ברק
| 29/11/2018 |
צפיות: 312
משבר אמצע החיים הוא נקודת מפנה שבה אנשים מסתכלים על הנעורים מרחוק ועל הזקנה מקרוב, המשבר לרוב מלווה בדיכאון ובשינוי התנהגותי שלילי
קרא עוד
DMDD: כל מה שצריך לדעת על הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני ‏
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 25/11/2018 |
צפיות: 325
DMDD היא הפרעה המתאפיינת בהתקפי זעם בלתי נשלטים אצל ילדים. כדי לדעת כיצד לטפל בהפרעה יש להכיר את הגורמים ואת המאפיינים שלה
קרא עוד
הרעב לאושר: הפרעות אכילה ואובססיה לאוכל בריא
טובי פלד
| 20/11/2018 |
צפיות: 284
על פי מחקרים, בעולם המערבי כ-14%-10% מהאוכלוסייה סובלים מסוג מסוים של הפרעת אכילה. אילו סוגי הפרעות אכילה קיימות? מהו הסוג החדש והמאיים בחברה המודרנית? וממה נובעת הפרעת אכילה? כל זה במאמר שלפניכם
קרא עוד
PE: חשיפה ממושכת לטיפול בפוסט טראומה
ד"ר נועה ברק
| 18/11/2018 |
צפיות: 345
חרדה בעקבות אירועים טראומתיים יכולה לשבש את אורח החיים התקין, חשיפה ממושכת היא שיטה טיפולית אשר מסייעת לאנשים עם פוסט טראומה לעבד את האירוע ולקבל שליטה על הזיכרונות הקשים
קרא עוד