עליה בשביעות הרצון ממערכת הבריאות

סקר שבדק את יחס הציבור למערכת הבריאות בישראל מצא כי נרשמה עליה בשעור המרוצים ממערכת הבריאות בישראל (63% ב-2007 לעומת 57% ב-2005) וכי קופת החולים המובילה בשביעות רצון מטופליה היא המאוחדת
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 03/03/2008 |
צפיות: 6,081
בסוף 2007 ערכו פרופ' רויטל גרוס, גב' שולי ברמלי-גרינברג וגב' רותי וייצברג מ"מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל" סקר שמטרתו היתה לבחון את רמת שביעות הרצון של הציבור הישראלי ממערכת הבריאות.

הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 22 ומעלה), ובמסגרתו רואיינו 1,868 איש. להלן מפורטים הממצאים העיקריים מהסקר, תוך השוואה לממצאי סקר קודם דומה שנערך ב-2005.

מגמות ברמת השירות של קופות החולים

ב-2007 נשמרה באופן כללי רמת שירות גבוהה בקופות החולים, והמרואיינים דיווחו על רמה גבוהה של שביעות רצון מהקופה שלהם (88% מרוצים או מרוצים מאד, כמו ב-2005).

לשאלות בנושא, היכנסו לפורומים:
פורום זכויות רפואיות
פורום רשלנות רפואית
פורום זכויות נשים לאחר לידה
פורום רפואת משפחה
פורום בדיקות רפואיות, בדיקות דם
פורום יעוץ תרופתי

שעורי שביעות הרצון בקופת חולים מאוחדת (94%) ובמכבי שירותי בריאות (92%) גבוהים לעומת שביעות הרצון בשירותי בריאות כללית (85%) ובקופת חולים לאומית (86%).

בניתוח לפי קבוצות אוכלוסיה, עולה ששעור המרוצים או מרוצים מאוד מקופת החולים גבוה בקרב דוברי ערבית (94%).

ב-2007 נמצא גידול בשעור המרוצים מאד משירותי הקופה בתחומי שירות הקשורים לצוות הרפואי: רמה מקצועית של רופא מומחה, רמה מקצועית ויחס של רופא משפחה, יחס אחיות ויחס פקידים.

משך ההמתנה למומחה ללא שינוי לעומת 2005: 43% המתינו עד שבוע, 18% המתינו בין שבוע לשבועיים ו-39% המתינו יותר משבועיים. יש לציין כי 60% מהממתינים יותר משבועיים ענו שזמן ההמתנה "לא סביר" לדעתם.

נמשכה מגמת העליה המתונה מאז 1999 בשעור ביצוע הממוגרפיות לנשים בנות 50 ומעלה: 66% בצעו ממוגרפיה בשנתיים האחרונות לעומת 63% ב-2005, אולם השינוי אינו מובהק סטטיסטית.

עם זאת, שיפור מובהק סטטיסטית בבצוע הממוגרפיה נמצא בקרב נשים בעלות הכנסה נמוכה (77% ב-2007 לעומת 59% ב-2005).

ב-2007 נמצאה ירידה בשעור החיסון נגד שפעת לקשישים: 46% מבני 65 ומעלה דיווחו כי קבלו חיסון בשנה האחרונה לעומת 56% ב-2005.

נמצאה ירידה בשעור הפונים לרופא פרטי בשלושה החודשים האחרונים (19% ב-2007 לעומת 24% ב-2005).

נמצאה ירידה באחוז המדווחים כי התשלומים לבריאות מכבידים במידה רבה (22% ב-2007 לעומת 27% ב-2005), ונמצאה עליה באחוז המדווחים כי התשלומים לא מכבידים בכלל (30% ב-2007 לעומת 19% ב-2005).

מגמה זאת נמצאה גם בקרב אוכלוסיות חלשות. עם זאת, עדיין כרבע מהחולים הכרוניים וכרבע מבעלי ההכנסה הנמוכה מדווחים כי התשלומים לבריאות מכבידים במידה רבה.

תשלומים

חלה ירידה בשעור המדווחים שויתרו בשנה האחרונה על טיפול רפואי (לא כולל טיפול שיניים ותרופות), בגלל התשלום לפחות פעם אחת, (6% מהאוכלוסייה לעומת 8% שויתרו על טיפול רפואי ב-2005).

מבין המוותרים על טיפול בגלל התשלום, כמחצית ויתרו על רופא מקצועי, כשליש ויתרו על בדיקות וטיפולים אחרים וכרבע ויתרו על שירותים מחוץ לסל.

חלה ירידה גם בשעור האנשים שויתרו על תרופת מרשם בשנה האחרונה (11% לעומת 15% ב-2005). היקף הויתור על תרופות הצטמצם באופן בולט בקרב הקשישים (מ-16% שויתרו על תרופה ב-2005 ל-9% ב-2007).

שעור המוותרים גבוה במיוחד בקרב בעלי הכנסה נמוכה (19%) וחולים כרונים (16%). חשוב לציין כי כמחצית מאלו שויתרו על תרופת מרשם ציינו כי ויתרו על תרופה למחלה כרונית.

נבדק גם שעור המרואיינים שדיווחו כי ויתרו על טפול רפואי או על תרופה או על שניהם ( 12% ב-2007 לעומת 17% ב-2005).

נמצא כי בקרב בעלי ההכנסה הנמוכה, 20% ויתרו על טיפול רפואי ו/או תרופה בגלל התשלום לעומת כ-30% ב-2005.

ירידה נמצאה גם בקרב הקשישים (10% ויתרו ב-2007 לעומת 16% ב-2005). עם זאת בקרב החולים הכרוניים לא נמצא שינוי לעומת 2005, 18% ויתרו על טיפול רפואי ו/או תרופה בגלל התשלום.

ניהול הטיפול התרופתי

בסקר החוקרים חזרו על סדרת שאלות שנשאלה גם בסקר קודם הנוגעת לניהול הטיפול התרופתי. רוב הנשאלים (79%) אמרו כי בשנה האחרונה נזקקו בעצמם לתרופה כלשהי (תרופת מרשם או תרופה ללא מרשם).

שיפור ניכר נמצא בתשובה לשאלה "בשנה האחרונה, האם רופא עבר איתך על רשימת כל התרופות שאתה לוקח?" 57% מאלו שלקחו תרופות באופן קבוע ענו בחיוב לעומת 37% שענו כך ב-2005.

כמחצית ממי שלקחו תרופה כלשהי השנה וכשליש ממי שלקחו תרופה באופן קבוע דיווחו שהרופא לא הסביר להם מספיק על התרופות שהם לוקחים. בנושא זה לא חל שינוי לעומת 2005.

12% ממי שנזקקו לתרופה השנה ענו שהפסיקו לקחת תרופה או שינו את המינון על דעת עצמם בלי להודיע לרופא. שעור דומה (15%) ענו כך גם בקרב מי שלוקח תרופות בקביעות. גם שעורים אלה נותרו ללא שינוי לעומת 2005.

הקדשת זמן, תאום טיפול והסברים של רופאים

85% ממשתתפי הסקר דיווחו כי פנו לרופא המשפחה בשנה האחרונה. כצפוי, שעורי הפניה גבוהים יותר בקרב קשישים (95%) חולים כרונים (94%) ונשים (88%).

15% ענו כי בשנה האחרונה ביקרו אצל רופא והוא לא הקדיש להם מספיק זמן (כמחציתם התייחסו לרופא המשפחה וכמחצית לרופא אחר). שעור דומה (16%) ענו כי בשנה האחרונה ביקרו אצל רופא והוא לא ענה על שאלות חשובות שהיו להם.

17% מאלו שבקרו אצל רופא משפחה בשנה האחרונה ענו כי בביקור האחרון רופא המשפחה לא הסביר להם מספיק על המצב הרפואי והטפול. 18% ענו כי בביקור האחרון רופא מקצועי לא הסביר להם מספיק על המצב הרפואי והטפול (ללא שינוי מ-2005).

מצוקה נפשית ודפוסי פניה לעזרה

לקראת החלת הרפורמה בבריאות הנפש נכללה בסקר השנה סדרת שאלות במטרה למפות את דפוסי קבלת שירותי בריאות נפש כיום.

המרואיינים נשאלו "האם בשנה האחרונה הרגשת מצוקה נפשית שהיה קשה לך להתמודד איתה בעצמך? למשל מתח רב,חרדה, דיכאון או עצב עמוק".

העונים בשלילה נשאלו האם חשו כך בעבר. שאלה זו מלמדת על היקף המצוקה הנפשית הנתפסת ולא על היקף ההפרעות הנפשיות באוכלוסייה.

היקף המצוקה הנפשית: 25% מהאוכלוסייה הבוגרת דיווחו על מצוקה נפשית בשנה האחרונה שקשה היה להם להתמודד איתה לבד, לעומת 39% שדיווחו כך ב-2005.

שעורי המצוקה הנפשית גבוהים במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית (38%), בקרב חולים כרונים (33%) בעלי הכנסה נמוכה (33%) קשישים (30%) ונשים (31%).

אולם, היקף האיתור של מצוקה נפשית נמוך. רק 14% מכלל האוכלוסייה דיווחו כי "בשנה האחרונה רופא משפחה שאל אותם או דיבר איתם על מצוקה נפשית, דיכאון, מצב-רוח, עייפות, בעיות רגשיות, בעיות ריכוז וכדומה".

יתרה מכך, רק 30% מאלו שחשו מצוקה נפשית בשנה האחרונה דיווחו כי רופא המשפחה שאל או דיבר על כך. נציין עוד כי במרבית המקרים (60%) השיחה התקיימה ביוזמת המטופל.

המרואיינים שחשו מצוקה נפשית אי פעם התבקשו לדרג את חומרת המצוקה על פי מידת הפגיעה בתפקוד.

13% הגדירו את המצוקה שחשו כ"קשה מאד - בקושי תפקדתי והתמודדתי עם דברים" , 28% כ"קשה - היה קשה לי לתפקד ולהתמודד", 36% כ"בינונית - היו עליות וירידות בתפקוד" ו-23% כ"קלה - לא היו בעיות רציניות בתפקוד".
<@ --- IMG_2 --- @>
המרואיינים שחשו מצוקה נפשית אי פעם נשאלו על פנייה לקבלת עזרה. כרבע לא פנו כלל לקבלת עזרה; כשליש, פנו רק לקבלת עזרה מגורמים לא פורמליים (חברים, בני משפחה ואנשי דת); ואילו 44% פנו לאיש מקצוע.

הפונים לקבלת עזרה מאיש מקצוע נשאלו מי היה המטפל העיקרי. 37% ענו רופא משפחה, 21% פסיכולוג, 15% לפסיכיאטר, 13% מטפל אלטרנטיבי (בעיקר: דיקור/רפואה סינית עיסוי/רפלקסולוגיה/שיאצו), 7% עובד סוציאלי, 7% איש מקצוע אחר (רופא אחר, יועץ, קבוצת תמיכה).

הפונים לאיש מקצוע נשאלו באיזה מסגרת קיבלו את הטפול. חלק הארי (44%) קיבלו את הטיפול במרפאה של רופא המשפחה או בסניף של הקופה ועוד 12% קיבלו טיפול בתחנת בריאות נפש של הקופה או על ידי מטפל עצמאי העובד עם הקופה.

24% ענו כי קיבלו את הטפול במרפאה של מטפל פרטי, 12% קבלו במתקן ציבורי אחר (כגון משרד הבטחון, ביטוח לאומי, לשכת רווחה), ו-8% קבלו את הטפול בבית חולים או מרפאה אמבולטורית השייכים למשרד הבריאות.

המרואיינים נשאלו איזה סוג טיפול קיבלו למצוקה הנפשית. 45% טופלו בשיחות בלבד, ו-15% קבלו טיפול לא תרופתי אחר (טיפול אלטרנטיבי או בשילוב עם שיחות).

16% קבלו טיפול תרופתי בלבד (כולל תרופות מרשם, תכשירים, תרופות טבעיות), ו- 22% קיבלו תרופות בשילוב עם טיפול אחר (שיחות, טיפול אלטרנטיבי וכד').

אלו שחשו מצוקה נפשית ולא פנו לקבלת עזרה מאיש מקצוע נשאלו מה הייתה הסיבה לכך. הסיבה העיקרית שצוינה הייתה "חשבתי שאתמודד לבד" (60% מהעונים).

עם זאת, הוזכרו גם סיבות מערכתיות: "הטיפול יקר", "זמן המתנה ארוך", "לא ידעתי למי לפנות", "בירוקרטיה".

כמו כן, 10% מאלו שחשו מצוקה נפשית אמרו שויתרו על תרופה או על טפול נפשי בגלל מחיר.

בתשובה לשאלה על שביעות רצון כללית מהטיפול הנפשי שקיבלו מאיש המקצוע, 46% ענו שהם מרוצים מאד ועוד 37% ענו שהם מרוצים.

הערכת תפקוד מערכת הבריאות

המרואיינים נשאלו שאלה כללית על תפקוד מערכת הבריאות: "באופן כללי, האם אתה מרוצה מאד, מרוצה, לא כל כך מרוצה או לא מרוצה ממערכת הבריאות בישראל?". שאלה זו מתייחסת לתפקוד של כלל הגורמים במערכת הבריאות (קופות החולים, בתי החולים ואחרים).

נמצאה עליה בשעור המרוצים או המרוצים מאד ממערכת הבריאות (63% לעומת 57% ב-2005).

עוד על בריאות:
איך לא להיכנע לחברת הביטוח
ושוב, הכול תלוי במומחה
בסודי סודות: מפסידים במאבק על הפרטיות
ישראל: פחות הפלות והפסקות הריון
ביטוח בריאות, זה קטלני

נציין כי שיעורי שביעות הרצון ממערכת הבריאות נמוכים משביעות הרצון משירותי קופות החולים (88% ענו שהם מרוצים או מרוצים מאד).

שביעות הרצון גבוהה יותר ממערכת הבריאות נמצאה בקרב ערבים (90%), אנשים בעלי הכנסה נמוכה (77%), קשישים (70%), דוברי רוסית (70%).

המרואיינים שענו כי הם לא כל כך מרוצים או לא מרוצים ממערכת הבריאות נשאלו בשאלה פתוחה על הסיבות לכך.

כרבע מאלו שאינם מרוצים (שהם 9% מכלל המדגם) ציינו כי המערכת חוסכת ולא נותנת מענה; כ-15% (שהם 6% מכלל המדגם) הזכירו כל אחת מהסיבות הבאות: השרותים יקרים, הסל מצומצם, אין שוויון, הרמה המקצועית נמוכה, בבירוקרטיה ורמת שירות נמוכה, יחס לא אדיב. 9% (שהם 3% מכלל המדגם) התייחסו לרמה נמוכה של בתי חולים.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר מרים מייזל
    ד"ר מרים מייזל
    אורחות חיים, רפואת משפחה ד"ר מייזל היא מומחית ברפואת משפחה ובעלת רישיון לעסוק בהיפנוזה רפואית. דוגלת בתזונה בריאה. בשנת 2018, חיברה ד"ר מייזל פרק בספר לימוד לרופאים. פרק זה עוסק במחקרים שמביעים... קרא עוד

אולי יעניין אותך גם

סוכרת סוג 2: המסלול להחלמה מלאה באמצעות ניתוח בריאטרי
ד"ר אסנת רזיאל
| 13/11/2019 |
צפיות: 4,766
רבים מאוכלוסיית העולם מתמודדים עם מחלת הסוכרת שפוגעת בשגרת חייהם ועלולה להוביל לתחלואה קשה. הטיפול התרופתי בסוכרת יעיל ומגוון ונועד ליצב את רמת הסוכר, אולם אין בו בכדי לרפא את המחלה. הניתוחים הבריאטריים, לירידה במשקל, הם כלי נהדר לטיפול בהשמנת יתר קיצונית, ובמקרים רבים נצפית במקביל לירידה במשקל גם נסיגה משמעותית של הסוכרת ואף ריפוי מלא שלה.
קרא עוד
תסביב האשך: מצב חירום אורולוגי
ד"ר דב אנגלשטיין
| 18/08/2019 |
צפיות: 7,126
תסביב אשך הוא מצב שבו האשך מסתובב על צירו. נוסף לכאב העז, במצב זה של תסביב זרימת הדם לאשך פוחתת, עם פגיעה בחיות ותפקוד האשך, מצב היכול להוביל להסרתו.
קרא עוד
אטקסיה: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
ד"ר סיימון ישראלי-קורן
| 13/08/2019 |
צפיות: 6,608
מה זה "אטקסיה"? ממה זה נגרם? כיצד מאבחנים אטקסיה? מהם תסמיניה העיקריים? ומה פריט המידע הכי מהותי בדרך לזיהוי ואבחון המחלה?
קרא עוד
אורטיקריה: סוגים, גורמים ודרכי טיפול
ד"ר יורם פייטלסון
| 07/08/2019 |
צפיות: 6,763
אורטיקריה גורמת להופעת פריחה, לכאבים ולתחושת אי-נוחות. בעקבות כך, החולה עלול לחוש בסטרס נפשי . סטרס זה ילווה בתחושות חרדה, עייפות כרונית ואף דיכאון. מה נחשב לטיפול האולטימטיבי עבור מחלה זו? וכיצד גורמים לגרד המציק להיעלם?
קרא עוד
סרטן השד – היום שאחרי
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 04/08/2019 |
צפיות: 1,276
החיים עם סרטן השד אינם נגמרים מיד עם ההחלמה. נשים צריכות לחיות עם העובדה שהמחלה בתקופת הפוגה וכי היא יכולה לשוב, חשוב ללמוד להתמודד עם הפחד
קרא עוד
פציאליס: כיצד מטפלים בשיתוק בעצב הפנים?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 29/07/2019 |
צפיות: 1,317
שיתוק של עצב הפנים מהווה הן בעיה תפקודית והן בעיה אסתטית. הכירורגיה הפלסטית מאפשרת מגוון של ניתוחים שיקומיים שמשפרים את איכות החיים של הלוקים במצב
קרא עוד
דיסליפידמיה: כשהכולסטרול הרע גובר על הכולסטרול הטוב
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 21/07/2019 |
צפיות: 779
דיסליפידמיה היא מצב שבו יש רמות לא תקינות של שומנים בדם. כדי להימנע ממצב זה, יש לאכול אוכל בריא ולהימנע מאוכל רווי שומן
קרא עוד
Temporal Arteritis: כיצד מטפלים בדלקת עורק הרקה?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 11/07/2019 |
צפיות: 842
דלקת עורק הרקה היא מחלה מסוכנת שיכולה לגרום לסיבוכים קשים כמו שבץ, עיוורון ומפרצת באבי העורקים. מה הם תסמיני הדלקת? כיצד ניתן לאבחן? ומדוע אסור להזניח את הטיפול בה?
קרא עוד
מחלת רעד: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 02/07/2019 |
צפיות: 923
רעד ראשוני הוא מחלה המאופיינת ברעידות קלות באזורי גוף שונים. המחלה אינה גורמת לבעיות בריאותיות, אך יכולה להשפיע על איכות החיים
קרא עוד
תסמונת מרפן: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 01/07/2019 |
צפיות: 678
תסמונת מרפן היא הפרעה גנטית אשר גורמת לנזקים גופניים רבים בעיניים, בכלי הדם ובמבנה השלד. בטיפול נכון החולים במחלה יכולים לחיות חיים ארוכים ומלאים
קרא עוד