דילמה!!

אז ככה,אני לא אאריך במילים אבל אני נמצאת במצב קצת מוזר. הכרתי בחור מקסים, אינטליגנט ברמות, בעל 3 תארים ועובד בעבודה מאוד נחשבת(בנוסף נראה ממש טוב) כשאני איתו ממש כיף לי אבל אני לא מצליחה להתעלם מהמחשבות שאולי אני לא מספיק טובה בשבילו. אז נכון יש הפרש של לא מעט שנים בינינו (12 שנה,אני בת 26 והוא בן 38) שברור לי שאוכל לגשר על הפער הנוכחי במהלך השנים (אני עדיין לא סגורה כ"כ על מה שאני רוצה ללמוד) אבל למרות זאת אני לא מצליחה להתעלם מהפער הזה. אני פוחדת שאם נעמיק את הקשר ונהפוך אותו ליותר רציני אז בהמשך הדרך אני עלולה לאכזב אותו. אם אני לא אעבוד בעבודה טובה או לא אתקבל לבית ספר גבוה ללימודים? אני פוחדת שכל זה יוריד לו ממני ושאני אצא מהקשר עם ביטחון יותר נמוך משנכנסתי אליו. הרי אני מאמינה שהוא ירצה להיות עם מישהי ברמה שלו וכרגע המציאות היא שאני אפילו לא קרובה. אני מתכוונת רק מבחינת לימודים ועבודה.

בכל אופן, בשבוע שעבר יצאנו לדייט ושנינו ממש נהנינו ונשארנו בקשר טלפוני. בעקרון יש בעייתיות מבחינת אזור המגורים שלנו שהוא די מרוחק אחד מהשני אבל על זה עוד אפשר להתגבר. עכשיו יש טוויסט, לפני חודש בערך הכרתי עוד בחור,גם מקסים,ביישן וצנוע כזה שהוא כמוני עוד לא התחיל ללמוד והרגשתי שאני יותר מעריכה את עצמי כשאני איתו ולכן גם הרבה יותר משוחררת. שניהם ממש מקסימים אבל כ"כ שונים..אז מה לעשות? להמשיך עם הבחור האיכותי או כדאי לנסות עם הבחור השני? הבחור השני גר קרוב אליי ולכן התנאים לקשר יהיו יותר נוחים אבל אני ממש בדילמה..