קשר ראשון

5) אני סובלת מטחורים קלים מגיל צעיר, נטיה גנטית שקיימת במשפחה. לא נראה שהוא שם לב, אם מאוד מביך אותי לדבר איתו על זה, ובמיוחד שהוא ישים לב. אני אובדת עצות כי אני לא יודעת איך הוא יגיב לזה, ואני מפחדת מתגובה שלילית. הוא מאוד מבין תמיד, אבל עדיין נדמה כי זה מסוג הדברים שפחות מקובלים. מה עליי לעשות?
6) בדומה לכך, אני גם סובלת מטיקים באופן קבוע בכל איזורי גוף אפשריים, וזה כן משהו שדיברנו עליו, והוא מיד ענה שזה לא מפריע לו ולא אמור להפריע לו, והוא אפילו לא שם לב לזה קודם. (אני מאוד משתדלת להיות יותר שקטה לידו). עם זאת, בשלב מאוחר יותר הוא כן התחיל לשים לב ולשאול אותי אם משהו מפריע לי בעקבות התגברות של הטיקים - זה נורא דיכא אותי, כי זה אומר שכן שמים לב לזה, ואני לא יודעת אם הוא שם לב לזה ומעיר לי כי זה יותר משמעותי עבורו ממה שהוא אמר, או כי הוא מודאג שמא יש מה שמטריד אותי, וזו פשוט הייתה דרך לראות את זה... בשורה התחתונה: מדאיג אותי שהבעיה שלי עלולה להפריע לו.

והאחרון והמדאיג ביותר:
7) לפני היתה לו חברה אחת בלבד, קשר של שנתיים, לפני 4 שנים בערך. אני חושבת על זה הרבה, וזה מאוד מציק לי מסיבה שאולי לא מוצדקת, אבל קשה לי להתגבר על זה.
בתחילת הקשר שלנו כשדיברנו עליה הוא אמר שאני שונה ממנה בהרבה דברים משמעותיים, דברים שראה בהם חסרון בה כבר מההתחלה, לעומתי.
עם זאת, תמיד קיים בי החשש שיש לו מן זכרון שלה, ומחשבה עליה. בכל זאת זו האהבה הראשונה שלו, והאישה הראשונה שלו...
אני לא רוצה להעלות את זה בפניו כי אני מרגישה שזה לא במקום, ואולי זה יגרום לו לחשוב שאני מטילה בו ספק ולא בוטחת בו, ויותר מזה - אני לא רוצה לשמוע אישור של חלק מהדברים, גם כשהוא ברור מאליו (כמו עניין האהבה הראשונה). אבל מנגד, אני לא יכולה להתמודד עם המחשבה הזו.

אודה מאוד אם אוכל לקבל מענה, ומצטערת על ריבוי השאלות בפניה!

שלום לך,
אני שמחה בשבילך שמצאת בחור מבין, רגיש ומתחשב שאוהב אותך.
מהשאלות שלך אני בעיקר מרגישה שאת עדיין לא חשה בנוח לבטוח בו, עדיין את מאוד שומרת על עצמך לידו, מוטרדת מהדרך בה הוא תופס אותך וכיצד כל דבר שאת עושה או אומרת משפיע על האהבה והכבוד שהוא רוכש לך.
הקשר שלכם חדש וצעיר ועל כן יש עוד הרבה מה ללמוד ולגלות אחד על השנייה ולהיפך. זהו תהליך טבעי וטוב שהוא נעשה בהדרגתיות... אף אחד מהצדדים לא יכול להכיל הרבה מידע וגילויים על הצד השני באופן מיידי.
יחד עם זאת, אני מאמינה שאם היית משתפת אותו יותר (באופן כללי) ברגשות שלך, בחששות שלך, בשיחה פתוחה וכנה היית משקיעה פחות אנרגיה בחרדות שמלוות אותך ובמאמץ להסתיר דברים מפניו. אגב, ככל שתחווי ממנו תגובות אוהדות ותומכות האמון בו יגדל...
אני מאמינה במערכות יחסים המבוססות על כנות ופתיחות


בהצלחה!
מורן

על הנושא שאני לא שקטה עם העניין שלפני היתה לו בחורה אחת, הבחורה הראשונה שלו, וגם נימקתי למה אני מרגישה מוטרדת.
קצת התביישתי לדבר על זה, אבל הוא גרם לי להרגיש שזה בסדר לומר את זה, והוסיף שזו שיחה לגיטימית לגמרי.
בהתחלה הוא לא כל כך הבין למה אני מוטרדת מזה, אמר שאין בסיס להרגיש כך כי מבחינתו הדברים ההם כבר בעבר וחסרי משמעות לעכשיו.
שאלתי אותו האם הוא לא מרגיש תחושת פספוס מסוימת בקשר שהיה לו, והוא אמר לי שבכלל לא, ושהוא מעולם לא היה מאושר כפי שהוא איתי.
לגבי העניין שהיא היתה הראשונה שלו, הוא אמר לי שהלוואי וזה לא היה ככה, ואם הוא היה יודע שהולך לפגוש אותי, זה היה אחרת לגמרי. אבל כעת בדיעבד אין מה לעשות עם זה, זה קרה כבר. זה די משמח לשמוע את זה, אם כי בהמשך הוא הוסיף, "אבל הכרת מישהו בן 24, ציפית למשהו אחר?"
הסברתי לו שלא ציפיתי למשהו אחר, ובכל זאת זה קצת קשה לי.
בסופו של דבר אחרי עוד כמה משפטים וסיפורים הוא הבין מה מקור התחושה שלי, וניסה מאוד לשכנע אותי שאני לא צריכה לדאוג ולחשוש לגבי זה עוד כי זה קבור בעבר ומבחינתו אין לזה משמעות יותר.
הוא כן ציין שזו נקודה חשובה בחיים מבחינתו - חברה ראשונה, בחורה ראשונה... אבל לא משהו שמעוניין להזכר בו.
אני עדיין לא הצלחתי לגמרי ליישב את זה עם עצמי... הרי ברור שזה מה שהוא חוש ב ומרגיש, אין לצפות אחרת.
אני מקווה שאולי אני איכשהו אצליח בעתיד.

בעניין שאר הבעיות - חוץ מההפרעה הנוירולוגית, לא דיברנו על זה.
אני לא יודעת איך לפנות אליו בקשר לבעית הטחורים, לא יודעת איך להתחיל איתו את השיחה.
כמו כן, איני חושבת שיש איזושהי שמירה של עצמי לידו: אנחנו נורא פתוחים וחופשיים בהתנהגות שלנו ובדעות שלנו, והוא דווקא מספר לי דברים שאולי אני הייתי חוששת לדבר עליהם.
אני מרגישה הכי נוח בעולם איתו, ואני כן חושבת שזה מקומו לדעת... אבל אני לא יודעת איך לפנות אליו, ומתי.