מצב בעבודה

בתיה שלום.
אשמח אם תפרטי לנו קצת יותר על היחסים בעבודה. מה זה אומר לא טובים, ואף מתדרדרים וקצת יותר רקע. אולי נוכל לייעץ לך גם שם.

לגבי הבחורים - יחסים אישיים עם אנשים העובדים איתך הם מצד אחד משמחים, כי זו דרך טובה להכיר לעומק . אולם צריך לנקוט ביתר זהירות ואורך רוח לפני שמקדמים מערכת יחסים שכזו, שכן הסיכונים יותר גדולים - וחשוב להערך ולנהל גם את תהליך הפרידה, באופן שיאפשר שמירה על מערכת היחסים (שכן ממשיכים לעבוד ביחד).
היות ורק סיימת קשר ותחושותייך לגבי הקשר החדש הינן אמביוולנטיות, ואת חוששת מניצול -
הייתי ממליצה לך להקשיב לתחושות הבטן שלך, ולשמור על הקשר כקשר חברי נעים, אך לא למהר לקדמו למערכת יחסים אינטימית.

איילת לחמי טסה לעבוד שבוע בחו"ל. את מוזמנת לפנות אליה שוב בתחילת שבוע הבא.

בברכה,
איילת פדה

שלום לך . ותודה על תגובתך. בקשר לעבודה אני מקבלת יחס לא נעים ולא עונה בד''כ.
בקשר לבחורצ'יק פירגנתי לו על המחמאה ואמרתי שאני מוכנה להכירו כידידות אך לא יותר והוא אמר שיש לו מספיק ידידות ואם אני לא מוכנה להכרות עם אופציות פיתוח הקשר. הוא לא מעוניין. ניפרדנו בשלום חביב. אך אני חושבת עליו הוא מוצא חן בעיני . אני דיי גאה על החלטתי וחושבת לחזק את ביטחוני בעבודה או לעזוב אותה ואז ליצור עימו קשר . . אם זה יהיה רלוונטי לשני הצדדים. (יש את הפיתוי הזה .. את יודעת כשמגיע איזה ערב אחד וסתם בא לך .. לי להתנחם בחברה גברית מחזרת. . כבחורה משוחררת וחסרת עכבות)

בתיה יקרה
אני מודה לך על פנייתך המשתפת.

בנסיוני לענות לך אני רוצה לפרוט אתת סיפורך לאלמנטים שהצגת בו: הבחור החדש ויחסי העבודה.
שאלתי אלייך היא מדוע את בוחרת להשאר במקומות שהם קשים לך כמו מקום העבודה וכמו אותו גבר שסרב להצעת הידידות שלך? את נשמעת כבחורה אסרטיבית הנוקטת במעשים ומקשיבה לרחשי לבך אך עם זאת נראה כי יש משהו המאט אותך ומשאיר אותך במקומך.
מהו אותו דבר? מה את מחפשת מחייך עבודתך ובני זוגך?
את מציינת בהודעה כמה דברים- אך מהו אותו דבר העולה על כולם?

השאלה אכן במקומה.
המקום שבו אני נמצאת היום אינו המקום בו שאפתי להיות . אני מניחה שהוא קיים בחלק אפור קטן שבי אחרת לא הייתי מצוייה בו או ''ניקלעת'' אליו. אני שם בינתיים
אני סוחבת איתי איזה שק של עצב/אכזבה- ושואלת את עצמי : מי לא??? - (דבר שאינו פותר אותי לבדוק את אשר באמתחתי)
באשר לבחור . אחרי בדיקה הוא בחר להכירני מיוזמתו ואני מרגישה שהוא הנסיך . מבחינה זו שהוא צעיר יותר מימני , עוד לא ממורמר וחשדן,ויכול לתת לי פוש לשוונג שאני רוצה כדי לצאת ממצב המירמורי שלי. אני כמובן לא אתלה כל ציפיותי בו או בזה..
(זה מצחיק . כמעט תמיד השתמשתי ''בביטול ושליליות'' שזו דרך דיי קלה לתיקשורת במיוחד כאן בישראל וכיום אני ממש משתדלת לפרגן לעצמי ולהיות חיובית ,כמו שמציעים בהמון ספרים/מאמרים ושיטות פסיכולוגיות, מנסה..וזה מרגיש בכיוון הנכון :)
תודה על המקום לשיתוף ואשמח לשמוע תגובתך .

בתיה יקרה
הרשי לי לחזקך על החלטתך
לבחור בתחושות הבטן שלך ובעוצמות שלך.
בנוגע לבחירה באופטימיות והחשיבה החיובית, הרשי לי להפנותך לכתבה - "יש לך משהו עצוב בעיניים " שפרסמתי באתר זה (תחת פסיכולוגיה והתמכרויות).

בחורים שיש להם מספיק ידידות ומתנים את הקשר במעבר לכך - תעבירו אותם מעבר לקשר.
כפי שעשית.
וגם אם לעיתים בא לנהוג בשיחרור ללא עקבות - אין בכך פסול, אך מומלץ שלא במקום העבודה, כדי שבאמת תוכלי להיות משוחררת.
ברכותי על בחירותיך,
שהרי אדם הוא סך כל בחירותיו.
איילת פדה

בתיה, מעבר לשק העצב/אכזבה שאת נושאת איתך ישנו שק לא פחות גדול ולא פחות משמעותי שאת מתארת וזהו שק כלי פעולה וכנות. את מציעה ואני לא יודעת אם את שמה לב לכך, מגוון רחב של אלטרנטיבות פעולה- בדיקה עצמית, התלות בתכונות אופי חיוביות, חשיבה חיובית ועוד. אלו הינם חשובים לעין ערוך. מכיוון שברגע שיש לך את השק הזה כל שעלייך לעשות הוא לדעת להשתמש בזמן הנכון בכול כלי שיש באמתחתך.

נקח את עניין העבודה- לפי מה שהבנתי את עדיין לא מוכנה לעזוב אותה למרות שלא טוב לך שם. לגיטימי- אני בטוחה שתעזבי ברגע שמסך הערפל יורם. רק אל תתלי את זה באדם חיצוני לך. אנשים אחרים יכולים להוותת משענת או מראה אבל אנחנו השינוי, הרצון והיכולת צריכים לבו מאיתנו. בינתיים את יכולה להשתמש בפרגון עצמי כדי לפזר את עננת חוסר הביטחון או חוסר הבהירות.

תחושות הבטן שלך מאוד חזקות- אכן נראה לי שלפרגן לעצמך ולהיות חיובית יכול לזמן אלייך הזדמנויות חדשות ונסיכים רבים חדשים.

ויש לי הצעה- חישבי על עצמך לא כאל נסיכה כי אם כאל אבירה.... מה את אומרת?