מתי לשכב?

שירלי,

השאלה המעניינת שלך מחזירה אותי אחורה אל תהיות רבות רבות שהיו לי לגבי הנושא הזה, באופן אישי.אני אספר לך בהמשך מהי התיאוריה שפיתחתי לעצמי אך לפני זה הייתי רוצה לחדד כמה דברים:
ראשית, האם הבחירה שלך לשכב עם גבר בפגישה הראשונה מגיעה מתוך כבוד עצמי שיש לך לגבי עצמך? האם את עומדת מאחורי ההחלטה שלך? אם כן בואי משיך
איך שאני מבינה את זה, השאלה שאת שואלת היא איך אני יכולה לדעת שהבנאדם שעכשיו אני יוצאת איתו מבין עניין, שהוא ילך איתי בדרך הזו שכביכול בחרנו בה שנינו לשכב או לאו. איך אני יכולה לסמוך על הבנאדם שאחרי שאני אקיים איתו יחסי מין הוא עדיין יעריך ויכבד אותי כמו שאני מעריכה ומכבדת את עצמי.

אופציה אחת כפי שציינת היא להיות נאמנה לרצונות שלך - החלטה אסרטיבית- זה מה שאני רוצה ולא אכנע לתכתיבים של אותם "ההם". מצד שני אם בכול פעם מחדש את נפגעת מהעניין אז אולי כדי לנתח את האדם מולך קצת יותר לעומק לפני שאת קופצת איתו למים העמוקים- תרתי משמע...

התיאוריה שאני פיתחתי לגבי זה היא שיש גברים שהם מסורתיים- כלומר, גברים שעל פני השטח הם שוכבים עם נשים שלא במסגרת נישואין ולאחר היכרות קצרה וניתן היה לחשוב שהם נאורים בתפישתם לגבי נשים ויחסים בכלל. מאידך, אותם גברים האלה, מכבדים רק את רצונותיהם ולא באמת מעריכים אותך ואת מי שאת ואת הבחירות שאת עושה- עצם זה שאת שוכבת איתם נותן להם לגיטימציה לזלזל בך.

אז קודם כל- הם לא שווים את זה כי הם לא באמת מכבדים את הבחירה הנשית שלך. אבל בשבילך- נסי לזהות אותם. אם אותו בחור הוא מהמסורתיים- עזבי את זה אל תכניסי ראש בריא למיטה חולה ואל תשכבי איתו. אך אם הוא אחר- אז תעשי חיים.

הי שירלי,
מצטרפת לתגובה של איילת לחמי והולכת איתה צעד אחד קדימה (או ליתר דיוק - אחורה..).

תיאוריות אבולוציוניות גורסות שחלק מההתנהגות שלנו היום - כולל ההתנהגות המינית, מקורה במקורות. גבר- צייד. אישה- מלקטת (קושניר הפיק מתאוריה זו הצגה קומית נפלאה - להציל את איש המערות). הבדלים תרבותיים אלו, הנעוצים עמוק בעבר, מביאים את הגבר לרצות לצוד, ואת האישה להיקשר, להתאהב ולרצות להקים בית חם ואוהב. בכדי להפגיש עולמות שונים אלו, גורסת התיאוריה שעל האישה לאפשר לגבר להתאמץ מספיק, בכדי לחוש שהשלל ראוי, להשביעו כציד לטווח ארוך.

ואם אני חוזרת מהמסע בזמן, לעולם היעוץ הארגוני, הדברי אינו מופרך, גם כשמביטים בתיאוריות של משא ומתן. הכללים אומרים להשקיע זמן. אם הצד השני מרגיש שהשיג את רצונו מהר מדי, הוא מרגיש שעובדים עליו. שיכל להשיג יותר. בהמשלה, גבר ש"השיג" את האישה מהר מדי, עלול לחוש שמשהו פגום ב"סחורה". או שיכל להשיג משהו יותר טוב.
לקוח שלי בבורסה ליהלומים תיאר לי את המשאים ומתנים על היהלומים שיש בהם הרבה פנטזיה (כמו גם במיניות). הוא ציין סקטור מסויים של סוחרים, שנלחמים במשא ומתן עד שהם מרגישים שנשברת לגמרי. אם הם לא רואים דם, הם לא מרגישים שהשיגו את מה שיכלו.
כך שגם כאן יש שונות, בקצב ובמשך הזמן הנדרש - אבל הכלל תמיד אחד.
מומלץ להשקיע זמן וסבלנות ויצירת קשר, לפני ההגעה לעסקה עצמה.

כך אני גם מציעה לך לראות את הדברים,
שאת משקיעה בבניית הקשר, בטרם מימושו.

את מוזמנת גם לקרוא את הכתבה שפרסמתי בנושא דייטים וראיונות עבודה - עם טיפים למו"מ הכל כך דומה הזה, של יצירת רושם ראשוני. אחד הכללים הוא, בשני המקרים - אל תהיי קלה להשגה.

הכתבה - "[a href=http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=4586 id=link]יש לך משהו עצוב בעיניים[/a]"