בא לי להרוג אותו!

לירון יקרה יקרה,

קראתי קצת על פפלומה באינטרנט, לפני שהתחלתי לכתוב. הוירוס הזה לא נשמע נעים בכלל גם בגלל אי הנוחות באזורים הגניטאליים וגם בגלל הטיפול הפולשני והמכאיב. עם זאת יש טיפול וזה עובר וכדאי לך לנצור את הידיעה הזו בלבך כל עוד את חווה את הכאב של הוירוס.

הדבר הראשון שאת צריכה לעשות זה לחשוב על עצמך. הביטוי שלזה יהיה בכמה מישורים.
ראשית, קיראי על הוירוס, התייעצי עם גניקולוגית ופני לטיפולים התאימים.
תוך כדי זה תחשבי האם את רוצה או מוכנה להיות בקשר עם גבר ששכב עם אחרת. ויתרה מכך גבר שלא היה אחראי להתריע בפנייך על כך וכתוצאה מכך סיכן את בריאותך.

אני מציעה שתמקדי את הרגשות שלך על המעשה שלו ותחשבי מה זה מעורר אצלך: האם אלו תחושות של פחד, תחושות שאת לא סומכת עליו או אחרות....
אל תבטלי אף אחת מהתחושות האלה- כי הן שלך. אני חושבת שעצם שאלתך היא שאלה הבאה מתוך ספק והספק הזה הוא לגיטימי. תכילי אותו ותפעלי ממנו. אל תשתיקי את הקול הזה. הוא שלך

אני מאחלת לך החלמה מהירה.... וכמובן אשמח להוסיף ולשמוע את תחושותייך והחלטותייך
בהצלחה, איילת לחמי

לירון יקרה.
מצטרפת לאיחולי ההחלמה של איילת לחמי,
ורוצה להתייחס ראשית לפן הדאגה שלך לגבי החמרת המחלה.

מתחום התמודדות עם לחץ ושחיקה (גם במטרה למנוע מחלות), אני ממליצה לך, במקביל לנקיטה בטיפול הרפואי המתאים - לא לדאוג!
שהרי דאגה היא הריבית שאנו משלמים על צרות שטרם קרו.
בטכניקות של דמיון מודרך ידוע, שהמוח לא יודע להבחין בין דמיון למציאות, ועל כן כשאנו דואגים אנו משלמים מחיר בריאותי, שמחליש את המערכת החיסונית שלנו.
לפיכך, הדאגה עלולה להיות בבחינת נבואה המגשימה את עצמה.

כיצד אם כן אפשר לא לדאוג?
1. כאמור הקפידי על טיפול וביקורת רפואית
2. נקטי בטכניקה קוגניטיבית של חשיבה חיובית - כל פעם שמתגנבת דאגה למוחך, שנני באופן מכוון משפט הפוך חיובי ובזמן הווה כגון - אני בריאה ומתאוששת מהמחלה.
תמשיכי כך עד שהמחשבות השליליות יעברו.

ולגבי החבר?
אני חושבת, כפי שכתבה לך איילת לחמי לגבי תחושות הבטן, שאת כבר יודעת את התשובה הנכונה לך. החוכמה תהיה רק להקשיב לעצמך, וללכת לפי צו ליבך ומצפונך.
אדם הוא סך כל בחירותיו.

שיהיה בהצלחה,
עדכני אותנו