מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- שלום כולםאנונימית27/06/2007
זו הפעם הראשונה שאני נתקלת בפורום שלכם אבל הוא מוצא חן בעיני אז החלטתי להכנס
לי יש בעיה מוזרה, אני בחורה מושכת, אינטיליגנטית ומצחיקה ועל כך יעידו כל הסובבים אותי
אך גם עומדת על שלי, חזקה ואסרטיבית
כל חיי התחילו איתי ועדיין מתחילים, לוקחים טלפונים, יוצאים אולם אף פעם זה לא התגבש לקשר רציני, הכוונה לקשר רציני ממש
תמיד זה היה חודש- חודשיים אולי קשר מתמשך של ידידות עם רצון לקשר זוגי ומשיכה אבל זה מעולם לא קרה, כן כן אני בת 26 ומעולם לא היה לי חבר!!!
זה מתחיל מכאלה שלוקחים טלפונים ולא מתקשרים, מכאלה שמתקשרים ונעלמים ומכאלה שפשוט אומרים שהם לא מחפשים קשר.
בחנתי את עצמי ושמתי לב שאני לא מתנהגת בטיפשות או בקלילות יתרה, אני גם לא חמורת סבר וסנובית אני נחמדה וזהו
חייבת לציין שהוריי אינם בקשר טוב מאז ומתמיד, אליי הביתה כבר משהו כמו עשור לא נכנסים אנשים זרים וגם משפחה בקושי מגיעה לבקר, עיקר הסיבה לכך הוא אבי שעובד בלילות וישן בימים הוא טיפוס זעפן ורגזן וכאשר הוא בבית ישנה דממה אי אפשר לארח אנשים בבית כזה, חשבתי שאולי זו הסיבה אך אני לא ממש יודעת איך לענות עליה.
מצד אחד לא חייבים להכניס את החבר בהתחלה הביתה לוקח תקופת זמן מסוימת אבל כן זו בעיה מצד שני אני כן רוצה קשר זוגי ואני קצת מבולבלת האמת
יש לכן עצות?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר Hidden agenda.
איילת פדה28/06/2007ראשית תודה על פרגונך לפורום, ועל פנייתך אלינו.
אופן כתיבתך מעיד על מודעות וחשיבה מעמיקה על הקורות אותך.
ממה שאת כותבת ניתן לחשוב על קשר - בין חוסר הרצון בקשר של אלו הפונים אליך, לבין טיב הקשר הקיים בין הוריך, שעלול להשפיע על מידת אמונך ורצונך בקשר זוגי.
בתחום היעוץ נתקלים לעיתים תכופות, באדם אינטלגנטי ומוכשר כמוך, שיודע מה הוא רוצה, וכביכול אין שום דבר ממשי שעומד בינו לבין מטרתו - הלא מושגת.
וזאת משום שהדבר שמונע ממנו להשיג את מטרתו, הינה במקרים רבים, מטרה נסתרת נגדית.
בשפה המקצועית קוראים לכך Hidden agenda.
יתכן שהאג'נדה המוצהרת שלך היא למצוא בן זוג, בעוד שלאור מודל הזוגיות של הוריך, קיימת אצלך אג'נדה נסתרת חזקה אף יותר שאינה רוצה בכך.
היות ואת כבר בת 26, והדבר מציק לך, הייתי ממליצה לך על אחת משתי דרכים (או שילובן)
1. קורס למודעות עצמית (המשלב גברים ונשים ביחד) - שיוכל לחשוף את התנהגותך בקבוצה גם עם המין השני ולקבל פידבק מהימן על כך מהקבוצה והמנחה
2. אימון / יעוץ אישי, על ידי מטפל המתמחה בתחום הזוגיות.
שיהיה בהצלחה,
עדכני אותנו
:)* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההיי איילת תודה על תגובתך
אנונימית29/06/2007אני לא חושבת שהבעיה היא חוסר רצון בקשר זוגי בשל הקשר הבעייתי בין הוריי
שכן בסביבתי הקרובה אני מכירה קשרים מוצליחם
אני אמנם מסכימה שקשר כמו זה של הוריי אני לא אקבל על עצמי לעולם, אבל אני חושבת שאולי מעבר דירה כלומר השכרת דירה של עצמי תעזור.
לגבי ההתנהגות שלי בין גברים ונשים זו לא הבעיה לדעתי כי יש רצון ויש התחלות
רק ההמשך הוא בעייתי ואני חושבת שהסיבה הנסתרת היא באמת הקשר בין הוריי והחוסר יכולת שלי להציג את המיועד בפניהם, אין לי מושג איך הוא כשיגיע יגיב לזה איך משפחתו תקבל זאת
כשאני חושבת על קשר זוגי וכל מה שמשתמע ממנו אני חושבת שאולי לפעמים היה יותר קל אילו לא היתה לי משפחה
את מבינה את כוונתי?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהלא חוסר רצון אלא פחד
איילת לחמי30/06/2007היי אנונימית
ממה שאני מבינה מתגובתך הבעיה היא לא חוסר הרצון בקשר זוגי הוא הפחד ממה יהיה כאשר יהיה קשר זוגי. כפי שאת מציינת ישנן התחלות ורצון ראשוני אבל אין המשך יציב ואולי הסיבה נעוצה באותו פחד מהמשכיות הקשר- מכיוון שקשר זוגי ארוך טווח מחייב קשר עם ההורים ופגישות משפחתיות ןעצם מגורייך בבית הורייך לא מאפשרת כביכול לחכות הרבה זמן לפני שהמיועד יכיר את ההורים.
אם המצב הוא אכן כזה, אני מציעה להפריד בין הדברים. לא לחשוב על ההמשך אלא לחיות את המפגשים עמו פעם אחר פעם יום ביומו. לאחר שהקשר יתייצב במפגשים מחוץ לביתך תוכלי להציג לו את סביבתך הביתית או לעבור דירה כפי שהצעת ויש עוד פתרונות רבים.
אני חושבת שיעוץ אישי או אימון אישי יכול להועיל לך, כמו לכולנו, לראות את התמונה השלמה, להבין מאין דברים נובעים ולמצוא פתרונות נוספים
מה את אומרת?
בהצלחה,
איילת לחמי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם מכורים לאינטרנט?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

