אויי

אתה צודק, זה אכן לא הפורום המתאים, לא משום שאתה גבר, אלא משום שיהיה זה מאוד לא אחראי לאבחן את מצבך דרך הרשת.
אני מציעה לך לפנות בהקדם לרופא והוא יכוון אותך לטיפול המתאים.
ייתכן שזה דכדוך קל , או יותר מכך, בכל מקרה יש פתרון ואל לך לסבול בשקט ולחכות שזה יעבור, פנה עוד היום לרופא המשפחתי, עלמנת שתוכל לחזור ולהנות מחייך.

אני לא מייעצת מומחית. אני רק בת 22 ולאחרונה חוויתי דבר דומה, השתחררתי, נהיתי אזרחית לא מצאתי את עצמי, לא רציתי כלום, הוריי הציקו עם שאלות על החיים והעתיד לא היתה לי תשובה לכלום, עבדתי כרובוט ללא חשק והרגשתי שהלכתי לאיבוד. אני נגמלתי מזה ע" י 1.לכל שאלה שאין לי תשובה עליה שאלתי שאלה בחזרה, מה אתה מציע? אולי תעזור במקום לשאול אותו דבר כל יום?תציע?תכוון? 2. חברים,חברים,חברים, יותר נכון אנשים שאתה אוהב להיות בחברתם, מכיר, ומכבד, כן, אני לקחתי כמה דוגמאות מחברים שניהלו אורך חיים מעניין. אם תשקע במחשבות כאוניות רק תתן לעצמך אישור לא לפתור דברים ולא לרצות להתפתח. כשיש תחום עניין זה מעלה רמה אישית וערך עצמי. אני בכלל דכאונית נוראה אבל יצאתי מזה לבד , נתתי לעצמי תשובות והתחלתי ליישם חלומות. זו אך ורק דעתי האישית, בלי לפגוע או לשפוט. התגובה היא מכל הלב ורצון לשתף!