בעיה בעבודה

שרונה
ההמשך של משפט הכותרת הוא - ולחיות בשלום עם שניהם.
הבחירה שלך מכובדת, כדי להשלימה, תשחררי.
אל תצפי שהוא יבין או ישנה. תשחררי את הצורך שלך בהכרה מצידו אם את בוחרת לוותר.

אם לא, את בוחרת שלא לוותר.
הוויתור אינו על המקום הפיזי (החדר) אלה על המקום שלך. המקום שלך למולו ולמול הצוות.
ועל זה כנראה הרבה יותר קשה לוותר.

לכן יש טעם בשיחה, כי החדר הוא רק הסמפטום של התחושה שלך שאין לך מקום אצלו.
ועם הרגשה כזו, באמת קשה לחיות בשלום.

בהצלחה.

ואפרופו מקום, שרונה
לך יש הרבה מקום בלב.
את רגישה ונדיבה בפרגונים שלך אלינו.
בשמחה יקירה. כיף לתת לך.

זה גם מאיר אור נוסף על הקושי שלך עם הבוס - שהסגנון שלו כל כך שונה.
הייתי מציעה לשקול גם אופציה, שאתם פשוט שונים. מאוד שונים. אצלך הנתינה והרגישות הם לחם חוק, ואצלו הלחם צר והמים לחץ בכל מה שקשור לביטוי רגשות ורגישות.
אם תוכלי להתחבר לכך שזה עניין שלו, ולא משהו אישי כלפייך, אולי יהיה לך קל יותר לשחרר.
לא לצפות היכן שאין ממה.

במידה ועדיין קשה, תחזרי אלינו ונתקוף את הסוגיה מכיוונים נוספים.
בפרט אם תחליטי שאת כן רוצה להתמודד מולו, ולזכות בהכרה שאת כה ראויה ומשוועת לה.

שרונה
אני מצטרפת ומחזקת את דבריה של איילת פדה
יש מקום רב כן לפנות אליו ולא לוותר- ראשית כי את מרגישה פגועה והוא כאחראי על צוות עובדים ראוי שידע זאת.
ולא זו אינה השפלה- את הבושה הוא צריך לחוש על כך שהוא לא מטפל בעיניינים של עובדיו כראוי. את לא צריכה לחוש בושה על מה שאת מרגישה.
פני אליו ויזמי את השיחה. עזבי את עניין החדר אם אכן בחרת לא לרצות אותו אךשוחחי עימו על היחס שאת מצפה לקבל. לא מה הוא עשה לך אלא מעכשיו מה את רוצה- תהיי פרקטית. הביאי את הצד של העובדת המעולה שהינך לידי ביטוי. לא את אותות כל הדברים תראי מיד אך המים אינם חוצבים בסלע מעצם מרקמם אלא מכוח התמדתם....
לאחר שתשחררי את המשא הזה מעלייך נמשיך הלאה על מנת לשפר את הרגשתך בקרב הצוות כולו

שיהיה המון בהצלחה, מחכות לשמוע עידכונים והצלחות מפיך
איילת לחמי