מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- מעבר דירה ועבודהאינקוגניטו25/07/2007
היי,
כתבתי לכן בעבר. אני נמצאת במצב לא פשוט שבו הקריירה והאהבה מתנגשות זו בזו כי החבר שלי עובר לעיר רחוקה. אני רוצה להישאר בעבודה שלי, מה שיגרום לי לנסוע הרבה זמן כל יום ולהגיע באיחור לעבודה (כמובן - גם להישאר יותר מאוחר). הבוס שלי לא נלהב לרעיון, בלשון ההמעטה, ואני לא ממש טובה בלעמוד על שלי (במיוחד שאני די חדשה בעבודה). הוא טוען שעובד שנוסע הרבה יהיה עייף ופחות יעיל, אני אומרת שאם הוא לא יהיה מרוצה הוא תמיד יוכל לפטר אותי, אבל לנסות לא מזיק, אבל הוא לא נראה משוכנע. יש לכן הערות מחכימות על המצב?
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שולחת אלייך את התגובה מהפעם הקודמת.
קרן היבש25/07/2007היי, כך הגבתי בפעם הקודמת...מה דעתך?
י. היקרה,
תודה על השיתוף בסוגיה לא פשוטה , שהרי כולנו (או לפחות רובנו) יצורים זוגיים/משפחתיים, ואם בוחנים את הסיטואציה מנקודת מבט אבולוציונית- הרי שאנו כאן כדי לגדל דור, צאצאים, "מישהו שימשיך את השושלת" (כבת למשפחה בת 3 בנות בחרתי אני- לשמור על "היבש" שם נעוריי, ולא לאמץ את זה של בעלי האהוב), ואם זוהי נקודת המוצא ממנה אני יוצאת- אני מבינה את הקושי שעומד בפנייך- הקושי לבחור.
יחד עם זאת- כל החיים הם עניין של בחירה- לבחור בבחור המתאים, בעבודה המתאימה, בבית המתאים, בחברה המתאימה ואפילו בבית הקפה המתאים....
וכמו בכל בחירה, גם כאן יש לשקול את המשמעות וההשלכות (לטוב ולרע) של בחירותייך.
אז מה אמליץ לך לעשות?
השלב הראשון הוא למפות את האלטרנטיבות העומדות בפנייך- נראה לי כי ישנן כמה:
1. לעבור עם הבחור שלך- על כל המשמעויות וההשלכות שציינת.
2. להישאר במקום שלך ולוותר על הקשר- לוותר על האהבה, הזוגיות, האפשרות לקים בית בישראל....
3.לנסות לשמר את הקשר ב"לונג דיסטאנס" (וממרום שנותיי אני יכולה לספר לך שלעיתים זה עובד...)
מה המשמעות של כל אלטרנטיבה עבורך- זה רק את יכולה להגיד, אני אומר מה לדעתי יש לעשות לפני שתגבשי את ההחלטה הסופית- ראשית- התבונני אל תוך נפשך ובדקי האם "הקסם" שבחתונה קשור לבחור או שאולי פשוט הגעת לגיל- והוא נמצא כאן, בדמות הפיתרון הברור מאיליו, הנוח והזמין ביותר....שנית- בדקי עם הבחור מה תוכניותיו לעתיד. אל תלחיצי, אף אחד לא רוצה "טבעת חנק" על גרונו- אבל נסי להבין ממנו האם הוא רואה בך את בת זוגו לחיים (כן, כן, למרות גילו הצעיר....)- ייתכן והתשובה שתקבלי תהיה שלא, ואז, עם כל העצב- התשובה תהיה ברורה....לאחר שהתשובות לשתי השאלות האלה ברורות, האלטרנטיבות הצטמצמו....עכשיו מגיע השלב החשוב - שבו ביחד ונסו "לבנות" את הסיטואציה: מי נוסע למי, מתי , כמה ולמה- נסו לראות איך אתם מתגמשים זה עם זה, מה המגבלות של כל אחד מכם, איך תוכלו לבוא אחד לקראת השנייה (גם פיזית וגם נפשית...), החליטו על "תקופת ניסיון", נסו להבין מראש מה יגרום לכם לשנות את הבחירה- מהם המדדים שיקבעו האם ניתן "לעבור שלב" ולבחור במגורים משותפים....
כמה נקודות למחשבה-
? ממליצה לך לא לגרום לו לוותר על לימודיו (הוא לא יסלח לך בחיים....)- אבל לברר עימו האם יש סיכוי שילמד קרוב יותר.....
? ממליצה לך לא לוותר על חייך מיידית- פתרון ביניים יכול להעיד על טיב הקשר. אם הקשר משמעותי ובעל פוטנציאל עתידי- הוא יחזיק מעמד גם ממרחק לתקופה מסוימת.
? גם אם לאחר תקופת ניסיון תחליטי לעבור- ממליצה לך לא לעשות מעבר חד....חפשי עבודה מצוינת ודירה מקסימה ורק אח"כ תיפרדי מההווה שלך...
? מהחברים את לא צריכה להיפרד גם אם את עוברת.....
לסיכום- אני מאמינה באהבה, ומניסיוני, אהבה גדולה ואמיתית יכולה לשרוד משברים רבים , ובוודאי מגורים במרחק לתקופה מסוימת.אשמח לשמוע ממך בהמשך.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההבהרה
אינקוגניטו26/07/2007זכורים לי הדברים שכתבת בזמנו והחלטתי לעבור אם זה יתאפשר. השאלה שלי היא אם יש איזה עצות לגבי עכשיו, למשל איך לעמוד על שלי בשיחה בעבודה ולא לוותר, איך להסביר שאין להם מה לדאוג ואני אעשה כמיטב יכולתי גם עם הנסיעות
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתהיה בטוחה בעצמך והשאר יסתדר לבד
קרן היבש27/07/2007היי אינקוגניטו....מה שלומך? מצטערת על חוסר ההבנה ביננו, מכיוון שבזמנו לא הגבת למה שכתבתי- חשבתי שלא יצא לך לשוב ולראות את התשובה, לכן שלחתי אותה שוב. בנוגע לשאלת...יש מגוון דרכים ועיצות שניתן לתת בנושא זה הקשורות באופן בו את מעבירה מסרים מסוג זה, בתקשורת הבין אישית שלך עם הבוס, באופן הניסוח וההגדרות וכו וכו וכו...אבל לפני כן יש לי שאלה חשובה אלייך- שלדעתי היא הבסיס האיתן להצלחת ה"שכנוע" שלך את הבוס שיהיה בסדר.... האם את בטוחה במהלך הזה? האם חשבת על ההשלכות והחלטת החלטה צלולה ומושכלת? למה אני שואלת? מכיוון שבפתח דברייך כתבת "החלטתי לעבור אם זה יתאפשר..." ושאלתי היא מדוע קיים פה סימן שאלה (מטאפורי), למה את מתכוונת ב"אם זה יתאפשר"? נסיוני מראה כי על מנת להעביר מסר חד וברור ומשכנע לבוס, את חייבת להיות משוכנעת בעצמך ולפי האופן שבו את מתנסחת נראה לי שאולי את אינך מגובשת לחלוטין. שתפי אותי ונמשיך לשוחח על הנושא... שבת מעולה. קרן
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהלמה השאלה
אינקוגניטו29/07/2007ה"אם זה יתאפשר" זה בגלל שאני פוחדת שלא אצליח לשכנע אותו. יש לי ספקות משלי לגבי המעבר, אבל בשקלול היתרונות מול החסרונות, ואחרי תקופה ארוכה מאוד של התלבטויות ביני לבין עצמי (וכל החברות...) הגעתי למסקנה שזאת ההחלטה הטובה ביותר. עם זאת, יש לי גם כעס וגם עצב ופחד, אולם גם הם תורמים לסימן השאלה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאת מי את צריכה לשכנע?
קרן היבש29/07/2007היי, מה שלומך....נשמע שאת חווה קושי עצום. ספקות. כעס. עצב. פחד- פלא שיש סימני שאלה.....? שאלתי נובעת מהרצון להבין עד כמה את שלמה עם ההחלטה. על מנת להעביר מסרים ברורים ואסרטיביים לבוס שלך (שמתנגד לשינוי) את צריכה להיות מאוד מושכנעת...כרגע לא נראה לי שאת חשה ככה. בינתיים אני שומעת בעיקר על ה"למה לא" ופחות על ה"למה כן". ולכן אני שואלת. ספרי לי בכמה מילים מהם הייתרונות שאת מוצאת המעבר....נמשיך משם? ערב טוב, קרן
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את/ה אלכוהוליסט/ית?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

