דילמה אתית בנוגע לנשים מוכות...

ברצוני להעלות סוגייה שברצוני לכתוב עליה עבודה אקדמית באוניברסיטה. האם בפרקטיקה כיום (במפגש בין נשים נפגעות אלימות לבין מטפלים/עובדים סוציאליים) אכן קיימת נטייה לא להתערב בבחירת האישה האם להישאר עם בן זוגה האלים? ברור לי שמדובר בבעיה אתית לא פשוטה, בייחוד כשמדובר באלימות מסכנת חיים או כשישנם ילדים בתמונה. אולם הבנתי שהגישה היום היא לא לבחור עבור האישה אלא לתת לה בזמנה החופשי , תוך הענקת טיפול נקודתי ומתוך הבנת נקודת מוצאה של האישה (דת/תרבות וכו) להגיע לתובנות ולהבנות עם עצמה בנוגע לחייה. שאלתי היא האם בפועל אכן גישה זו מופעלת? כיצד ניתן באמת לתת לאישה נפגעת האלימות מצד בן זוגה באמת לבחור? (שכן יש שיגידו שלא מדובר בבחירה מושכלת אמיתית..שכן היא לכודה בתוך מעגל האלימות). אודה על דיון בנושא רגיש זה. :)