הבחור הנעלם

סינגלית יקרה,

מה שאת מתארת לצערי, קורה די הרבה בחיים. לרוב אנחנו גם מאשימות את עצמנו בזה. "הוא לא רוצה אותי יותר" או "עשיתי משהו שלא מצא חן בעיניו" או השדה יודעת מה....
וזו גם בדרך כלל הטעות הבסיסית ביותר שלנו- כי אנחנו לא יודעות וכנראה לא נדע לעולם מה עובר בראשו של "האחר". יכול להיות שאת היית נפלאה ובדיוק כפי שאת מתארת הדייט שלכם היה מקסים והוא מקסים והכול נפלא ואז קרה משהו. שאת לא יודעת מהו. בדרך כלל משהו שקשור אליו יכול להיות שהוא בתהליכים ומשהו לחץ לו על כפתור או משהו אחר לגמרי. מה שבטוח זה שאת- את שלך עשית! ועשית את כל שיכולת בכדי שהעניין יצליח.

מאוד יכול להיות שהוא לא רוצה "לזרוק" אותך. למשל יכול להיות שהוא מתלבט- שואל- נבוך- לחוץ וכו' וכו' ויכול להיות שהוא גם מבין שזה לא מתאים ושצריך לחתוך.
ואת כמו גברת לעיניין- היית אקטיבית ניסית להתקשר וליצור קשר אך הוא בחר להתעלם.

זהו- מכאן הכדור אצלו- זוהי הבחירה שלו, שגויה ככול שתהיה.

לפני שאני ממליצה - אני רוצה לשאול אותך שאלה די נוקבת- מה את רוצה ממנו עכשיו.
אם הוא יתקשר מה תרצי לומר לו? לאן תרצי להמשיך?

אשמח אם תעני על השאלה ונוכל לראות יחד לאן ממשיכות.

נקדה נוספת למחשבה שאני רוצה להעלות בפנייך מכיוון שהצגת את עצמך כסינגלית... למה?
האם סינגלית מלשון פנויה או מלשון יחידה - בודדה?
האם את חושבת שהכינוי הזה יכול לרמז במשהו על התנהגותך?

להתכתב....
איילת לחמי

סינגלית
רוצה להצטרף לתגובתה של איילת, ולהוסיף זווית נוספת.
מבינה מאוד, כמו איילת, את הכאב שלך. את נשארת תלושה, באוויר, בלי תשובות.
הרבה יותר קל שיגיד, שניתן יהיה להתמודד - עם האמת הכי קשה, אך לא עם חוסר הידיעה.

בעיני התנהגות כזו שלו היא סוג של אגרסיביות פאסיבית.
שבה הצד השני לא תוקף באופן אקטיבי, אלה דווקא בפאסיביות שבהתנהגותו,
ולעיתים זה נחווה אפילו קשה יותר מתוקפנות אקטיבית (כי את זה אנו יודעים לאכול - בישירות שלו)

אני רוצה לפנות כאן לכל מי שמאיתנו שמעדיפים לא להתמודד
ולשקף לכם את המחיר ש- א. הצד השני משלם בעבור חוסר היכולת שלכם לקחת אחריות
ב. המחיר שאתם משלמים, אולי מתוך רצון לא להיות במקום הפוגע, בפגיעה הרבה יותר גדולה.

כמובן שהנושא מורכב בהרבה
וניתן להמשיך עוד ספקולציות אין סוף
וכאן המקום הוא לקחת את זה אלינו - מה אני יכולה ללמוד עלי במצבים האלה
ואולי גם מתי פשוט עדיף, עם כל התסכול שזה מעורר, פשוט לשחרר
כי זה שלו.
ואולי הסיבה ל- סינגליות שלו.

אשמח אם תעני על השאלות של איילת
ואם תבחרי שלא, אולי בחרת לשחרר.
עדכני אותנו
איילת.

למרבה הצער הוא פשוט לא שם עלי, כאילו אני לא קיימת בכלל. אני לא חושבת שהוא רוצה לא לפגוע בי, הוא פשוט מעדיף את הפגיעה בי, גדולה ככל שתהיה, על פני אי הנוחות הזמנית שיכולה לקרות לו.

אני משחררת כי אין לי ברירה (הוא לא חזר אלי), אבל זה משאיר אותי במקום פחות בטוח לפעם הבאה

סינגלית כי זה כבר תיאור מצב "רווקה תל אביבית", אני קצת צינית בכינוי הזה כי זה קצת מקומם אותי שמתייחסים אל הרווקות הצעירות כמו זן אחר של בני אדם ומייחסים לנו סט תכונות שלם שמרשה לגברים להתייחס אלינו לא כאינדוידואל, יש כאן הפיכה שלנו למעין חפץ או חיה "הרווקה המצויה".

אני לא מאשימה את עצמי, אני לא יכולה למצוא חן בעיני כולם ולפחות אני מרגישה שהייתי אני וזה חשוב לי.

הייתי רוצה ממנו את האמת. אם הוא יתקשר אני ארצה לדעת לאן הוא נעלם (אני לא אתנפל עליו מיד עם השאלה הזאת, אני אחכה לראות מה הוא יגיד ולפי השיחה להחליט מה קורה).

תודה על התשובה

את צודקת- בסופו של דבר הדבר החשוב ביותר ביחסים הוא להישאר נאמנה לעצמך. את אכן לא יכולה למצוא חן בעיני כולם וגם לא צריכה. אחרת את תמצאי רק רסיסים של עצמך במקום את התמונה השלמה.

האמת חשובה לך, מקיפה אותך ומלווה אותך. הדבר ניכר גן בכך שאת מבקשת ממנו את האמת. אבל אם הוא לא ייצור קשר ולא תוכלי לשאול אותו מהי האמת שלו, אל תצטערי. מכיוון שאם תחשבי על שה לעומק, את לא באמת צריכה את האמת שלו, יש לך את שלך והיא צריכה להיות מספיקה לך.

כל קשר משאיר בנו צלקת אבל אנו בוחרות את גודלה ואת משמעותה עבורנו.
מה שאכתוב עכשיו קל לכתוב אבל קשה לבצע אבל אני בכול זאת יעשה זאת- הוא לא שווה את זה שהצריבה שלו תשאר איתך לאורך זמן! נסי להרפות את האחיזה שלו, את הפגיעה והעלבון. כי המעשה שלו הוא שלו ואינו שייך לך. הוא אינו שלך את עשית את כל מה שיכולת שיצליח והא בחר שלא.....ושה שלו.

ודבר אחרון לגבי הסינגליות- אני מהאסכולה שמאמינה שמילים יכולות להתוות מציאות. אם את רוצה להיות בזוגיות (ולא בטוח שאת רוצה וזו גם אופציה ראויה)- הניחי את המילה סינגלית. היא מסלילה אותך למקום שאת לא בהכרח רוצה להיות בו. הביאי את עצמך למקום הזוגי בכול המובנים, גם ברצון וגם בהוויה.

מה את אומרת?

איילת לחמי