כל הפמיניזם הזה שטויות

סיפור אישי. אני ובן זוג שלי גרים ביחד שנה בדירה שכורה, אמנם הוא מרוויח יותר, בהרבה, אבל גם עובד יותר קשה. מהתחלה חילקנו בינינו את התשלומים, הוא ישלם שכר דירה וחשמל, ואני חשבון טלפון ואוכל, הסידור מצויין, באם יש לי צורך בהוצאות נוספות ואין לי כסף אני אומר ישירות את הסכום שאני צריכה ןמקבלת, אני לא מרגישה פגוע מזה והוא לעולם ואף פעם לא חשב אפילו להעיר על עניין הכסף או להעלות ויכוח על מי מרוויח יותר או מי משלם יותר. כל מקרה לגופו, תלוי אם את רואה בכסף סמל לשליטה וקקובע מי תלוי במי אז יש בעיה. אני לא סופרת כסף כך גם בן זוג שלי, קרו מצבים שהייתי עושה קניות לעצמי ולמחרת היינו נשארים בלי גרוש, ישבנו בבית לא הטחנו זה בזו האשמות, כעבור יומיים הוא קיבל תשלום על עבודתו. לדעתי בתחילת היחסים או חיים משותפים צריך להגדיר ולהטמיע עיקרון שכסף הוא משותף ולא קובע מי הגבר בבית. זה כזה דבר רע, הכסף הורס אנשים, משנה אותם לתחמנים, קמצנים, רמאים, שולטים. אני בעד שיבטלו את כל הכסף :)

רלי שלום,

את מביעה הרבה תוכחה בתגובה הקצרה שלך ואני שואלת את עצמי מאיזה מקום זה מגיע?
האם את מעבירה כאן איזושהי חוויה אישית בנוגע לאי השוויון החברתי בין נשים לגברים?

אני חושבת שאת צודקת - כל עוד נרוויח פחות אכן לא נוכל להגיע לעצמאות. כל עוד לא ננסה להגיע לעמדות בכירות ולמשרות ציבוריות כקובעות מידיניות אכן לא נוכל להגיע לעצמאות מכיוון שכול הזמן נהיה נשלטות.
בעל המאה הוא בעל הדעה- את זה גם את אומרת
השאלה היא לאן לוקחות את זה-
אם נוותר מראש מה יהיה ? אין שום סיכוי מראש
המאבק הפמיניסטי נועד לשנות את הסטטוס קוו הזה אבל כמו כל מהפכה היא לוקחת זמן במיוחד שזו לא מהפכה אלימה

אשמח אם צוכלי יותר לספר על החוויה האישית שלך בעניין הזה
במה את עוסקת? האם פעם ניסית להתקדם תעסוקתית ונכווית? או סתם להרחיב מתוך מה כתבת את הודעתך

נתכתב....
איילת לחמי