מרחיקה אנשים

שלום יקרה,

אני קוראת את הודעתך ורוצה להגיד לך שדווקא יש לך יכולת טובה להיפתח. אורך תגובתך פשוט מוכיח את זה. בצורה מסודרת ומובנת את כתבת מהם הבעיות שמהן את סובלת מבחינה חברתית. הסברת את הרגשות של את תגובות הסביבה ואת מצבך היום. התיאור שלך כל כך מקיף שאני יכולה לחוש אמפתיה רבה כלפיך ולהבין את מה שאת כותבת.

את מודעת למצב ומודעת לזה שזו בעיה בחיים שלך כי זה מפריע לך בחיי היומיום כמו למצוא עבודה, להתחבר ולהיות בזוגיות. בעיה הופכת להיות בעיה כשזה מפריע לנו. יכולה הייתה להיות נערה אחרת שמצב כזה היה לה אפילו נוח.

ישנן שתי גישות לנסות ולפתור את מה שאת מתארת-
האחת היא שהתנהגות משקפת מצב פנימי ובכדי לשנות את ההתנהגות צריך לשנות את אותו מצב פנימי. השנייה היא שהתנהגות היא כמו שריר שאפשר לאמן אותו עד שיצא כמו שאנחנוו רוצות. אני מאמינה ששתי הגישות הן נכונות.
מצד אחד את צריכה לשאול את עצמך ואולי להיעזר בפסיכולוגית למה את מתנהגת ככה.
מצד שני את יכולה לעשות גם שינוי ברמה של ההתנהגות- אם מפריע לך למשל שאת לא אומרת שלום ברחוב למישהו או שאת רבה עם אנשים פשוט תכריחי את עצמך לעשות את ההיפך.
תאמני את עצמך להתנהגות שונה.

מה את אומרת?
בהצלחה, איילת לחמי

לא יודעת יקרה
בתור אחת שמכנה עצמה כך,
את יודעת, ומודעת להרבה מאוד דברים.

אז נכון ש- "לא על המודעות לבדה", שכן מודעות היא תנאי הכרחי, אך לא מספיק,
אבל זה בהחלט תחילת הדרך.

בכך מצטרפת לדבריה של איילת לחמי - שיש לך הרבה צידה לדרך - בהחלטה שקיבלת על עצמך, לעשות שינוי.
בכדי לעשות את השינוי ממליצה לך כמו איילת - גם מההתנהגות (החוצה) להתנהלות הפנימית,
וגם מהפנים החוצה - לשם כך כדאי לך לפנות או לקבוצה ליחסי אנוש / תקשורת בין אישית
או ליעוץ פרטני.

אחרי החגים אנו מתכוונות לפתוח קבוצת נשים לתקשורת אסרטיבית
אם את מעוניינת נעדכן בעוד פרטים

עדכני אותנו
שיהיה בהצלחה!
איילת

כן, אני מעוניינת לשמוע עוד על הקבוצה.

יופי,
אחרי החגים נפרסם בפורום מידע על הקבוצה המתהווה
ובינתיים המשיכי לעשות מאמצים בכיוון המודעות לעצמך מול אחרים
נסי עדיין לשאול את עצמך את השאלות- מה יוצא לי מזה שאני מתנהגת ככה עם אנשים
ואיך אני יכולה לשנות את זה

את יכולה גם לענות על כך בפורום ונשמח להוביל איתך את התהליך יחד

בהצלחה,
איילת לחמי

הדברים שהיא הזכירה מאוד מתארים את המצב שלי...
ואני חושבת שזה בין היתר מביישנות וחוסר ביטחון...
אני יכולה להעיד על עצמי שאני גם במצבים האלה שופטת את עצמי..(זה גרוע)
ז"א כל הזמן לחשוב על מה האחר חושב עלייך

תקנו אותי על מסקנותיי אם אני טועה

היי חסויה יקרה

המסקנות שלך נכונות לגבי עצמך ואני בטוחה שגם לגבי רבות מאיתנו. ביישנות וחוסר ביטחון יכולים להוביל אותנו להתנהג כך. אולם "לא יודעת" היא היחידה שאכן יודעת מה מביא אותה להתנהג כך. יכול להיות שהשיחה על הבעיות הללו בפורום יוכלו לתרום לשתיכן

אשמח לשמוע גם את דעתה של "לא יודעת"

אני עוד לא בטוחה לגמרי מה מוביל אותי להתנהגות הזאת, אבל יכול להיות באמת שזאת מביישנות, כי אני באמת מאוד ביישנית, קשה לי להיפתח כלפי אנשים, אולי באמת זאת אחת הסיבות להתנהגות...

שלום לך יקרה
אני שמחה לראות שאת ממשיכה את התובנות שלך ביחס לעצמך ולומר לך שהבנת הבעיה וחשיפתה היא חצי הדרך לפתרונה. לכן אני מציעה לך לחשוב איך את יכולהלקחת את הבנת ההתנהגות שלך לשינוי זהו חלק לא פשוט בפני עצמו - מאתגר אבל שיש בו תמורה

ביחרי נושא בוא נראה לך שאת רוצה לעשות בו שינוי וספרי מהם דפוסי ההתנהגות שאת מזהה ואנו יחד נראה צעד צעד מה ניתן לעשות

מחכה לתגובתך,
איילת לחמי

אז ככה... רק רציתי לומר שהיום, בפעם הראשונה מזה שנים, אם בכלל, נפתחתי קצת כלפי חברה שלי וסיפרתי לה פחות או יותר למה אני עצובה, והיא אמרה לי שאין לי מה לדאוג בקשר לאיך שאנשים רואים אותי, פשוט אמרתי לה שאני פוחדת שאנשים רואים אותי כסנובית כי אני פשוט יושבת בצד ולא מדברת עם אף אחד, והיא אמרה לי שאין סיכוי שמישהו רואה אותי כסנובית ושהיא תנסה כמה שיותר לעזור לי מבחינה חברתית, אבל קשה לי להאמין שהיא באמת תוכל לעשות משהו, אבל לפחות דיברתי עם מישהו על הרגשות שלי, גם אם זה רק קצה הקרחון.

אז ככה, אני מרחיקה אנשים ע"י כמה דפוסי התנהגות- כמו שאמרתי מקודם, אני מתעלמת מאנשים שאני מכירה ופשוט לא אומרת להם שלום, אולי זה בא מתוך פחד לדחייה לא יודעת...
אני לא משתפת אף אחד במה שאני מרגישה וזה בגלל שאני לא בוטחת באף אחד, ואם אני לא נפגשת או מדברת הרבה זמן עם חברה מסויימת, אז אני פשוט ארגיש שאין לי יותר על מה לדבר איתה ואני אהיה אדישה כלפייה... זה מה שעולה לי עכשיו בראש, אבל יש עוד דפוסי התנהגות שבטח עדין לא שמתי לב אליהם

אהלן

קודם כל- כל הכבוד לך שיצרת קשר וחשפת את הבעיה שלך לחברה. זה בטח הקל עליך מאוד וגם גרם לה להרגיש יותר קרובה אליך. ככה יצרת אצלה את המוטיבציה לבוא לקראתך להיות רגישה אליך יופי. כעת תמשיכי ליצור איתה קשרים להיפתח ולחשוף את עצמך איתה בכדי לא לקטוע את התהליך באיבו.
לגבי העניין שכתבת שהיא לא תצליח לעזור לך- תאמיני קצת באנשים אולי היא כן תצליח רק מעצם זה ששתיכן מאמינות שהמאמץ שווה.....

לגבי דפוסי ההתנהגות-
"לא אומרת שלום"- הפחד שלך מדחייה מאחרים גורם להם לדחות אותך כי את מאמינה בזה. תנסי להאמין שאנשים רוצים להגיד לך שלום. תארי לעצמך מצב בו מישהו אומר לך שלום האם תרצי להתחמק ממנו?
אני מבינה- תמיד יותר קשה ליזום אבל תנסי....
מבין כל דפוסי ההתנהגות שהזכרת עם זה נתחיל- נסי לקראת השנה החדשה לנסות את הדפוס הזה.
בהתחלה אולי זה יראה לך מאולץ אבל בסוף זה יבוא לך טיבעי.
אם את רואה מישהו שאת מכירה- תסתכלי עליו או עליה ישר בעיניים (זה קשה אבל אפשרי) ואימרי שלום או תחייכי ואל תשפילי את העניים מיד אחר כך אלא תמשיכי להסתכל

שתהיה לך שנה טובה, מלאה בקשרים טובים והרבה שלום

אימרי לי איך מתקדם
בהצלחה, איילת לחמי

איילת היי
את לא יודעת כמה שאת צודקת אני התנהגתי בעבר בדיוק כמו "לא יודעת", התחמקתי מלהגיד שלום לאנשים מתוך בושה . זה היה מין סוג של רגשי נחיתות.
בעבודה היה קשה לי לדבר עם הבוס ושאר אנשי הצוות ,הפסדתי הרבה בגלל ההתנהגות הזאת זה באמת הרחיק אנשים ממני, הרגשתי שולית ולא בעניינים בדברים רבים.
אבל ברגע שהחלטתי שאני מכריחה את עצמי לשנות משהו בהתנהגות, הדברים התחילו להשתנות לטובתי. התחלתי להגיד שלום לאנשים בכוח ואפילו עם חיוך מאולץ. בהתחלה זה מאד מאד קשה כי זה לא כל כך אמיתי. אבל אחרי תקופה זה הפך להיות טיבעי ונורמלי בהתנהגותי . אנשים יותר נמשכים לדבר איתי. זה משפר המון תחומים בחיים. אבל זאת עבודה עצמית לא קלה .
בהתחלה הרגשתי פחד פנימי אבל כדאי מאד לנסות לשנות התנהגות שמרחיקה אנשים.
מומלץ בחום!!!
שתהיה שנת שלום עם המון הצלחות לכולם!!!!
חג שמח!!!
טל

טל שלום

אני מאוד שמחה שאת משתפת אותנו בחוויה האישית שלך לגבי השינוי שעברת ולגבי התחושות שעולות לך מכךץ אני חושבת ששיתוף של קוראות בפורום בחוויות ותחושות מוסיף ערך מוסף עצום לכולנו
כן ירבו

שיהיה חג שמח
איילת לחמי

אני די מבינה אותה כי אני גם כזאת ואנשים שופטים מבלי להכיר

קצת יותר מחודש שלא הייתי כאן, אז יש קצת עידכונים :)
אז ככה, באמת התחלתי להכריח את עצמי לומר שלום לכולם, וזה עובד די טוב, כי רוב החברות שלי שמחות לראות אותי יוזמת.
הגעתי למסקנה למה קשה לי להכיר אנשים חדשים או בכלל לגרום לחברויות עמוקות יותר, זה פשוט כי אני לא יודעת איך לפתוח בשיחות בגלל שקשה לי לדבר על עצמי ועל מה שקורה לי ואני גם לא בוטחת ממש באף אחד, אפילו בחברות הטובות שלי, אז אני בעצם שומרת את כל הרגשות וכל הדברים שקורים לי לעצמי, או שאני פשוט מדחיקה, כמו שמתברר שאני מאוד אוהבת לעשות, או פשוט רגילה לזה.

חוץ מזה, בגלל שיש שביתה עכשיו, למרות שאני לא יודעת עוד מתי נחזור, התחלתי כבר לתכנן מה אני הולכת לעשות עם חברות אז אני מקווה שזה גם יקרב בינינו :)

שלום לא יודעת,

כייף לשמוע ממך שוב, אני שמחה לשמוע שהרבה דברים טובים קרו בזמן הזה ושעוד ממשיכים לקרות.
את מדברת על הרבה תובנות חלקן רעיוניות וחלקן מעשיות יותר ושה ממש כייך לשמוע
אגב, מה את מתכננת לחברות שלך? נשמע מאוד מסקרן.....

הרבה ממה שאנו עושות נובע ממחשבה תחילה מאיזושהי התכוונות לדרך מסוימת ואת בחרת לך דרך מאוד נחושה ואמיצה ואת עוברת בה בגבורה.
קל מאוד לדבר על שינויים אך קשה יותר לעשות אותם ואת עושה

אז כל הכבוד והרבה הצלחה
ואנחנו פה לעוד ייעוצים או שאלות וגם לעידכונים והתפתחויות


שתהיה לך חופשת שביתה נעימה
איילת לחמי

בקשר לתוכניות עם חברות- בעיקרון תכננתי עם חברה שאני אגיע לישון אצלה ונלך לראות סרט בקולנוע ואז אולי גם לאיזשהו בית קפה, ועם חברות אחרות תכננתי שנעשה פיקניק באיזשהו פארק, ועם עוד חברה שנלך לת"א קצת להסתובב או אולי גם ניכנס לאיזשהו מוזיאון...
בינתיים הכל בבנייה, אז נראה מה יצא לפועל :)

תודה על התמיכה :), מקווה שיהיה לך סוף שבוע טוב.