בקרוב אצלך

אוי ה"בקרוב אצלך" הזה-
כמה אפשר לשמוע אותו בכול אירוע משפחתי וגם בכזה שאינו משפחתי. אצל אנשים שהזוגיות שלהם פורחת וגם בקרב אלה שהזוגיות שלהם כושלת.... זה ממש לא משנה אם חתונה או תינוק עושים את העבודה אבל אנשים מתוך איזה מנטרה או אמונה לא מוסברת לא מפסיקים לאחל אותה לאחרים ולאחרות הניקרים בדרכם.....

אני מאוד מבינה את התחושה הקשה של הדיסוננס- מצד אחד תחושה של הצלחה מסחררת מחוץ לכתלים המגדריים של נשים ומצד שני תחושה של כישלון בספרות המיועדות ומוכרות לנשים.

יש תיאוריות פסיכולוגיות רבות שדנות בכך שלאנשים יש סכמות והם מנסים לקטלג ולהכניס את כולם לתוך הסכמות. היא אישה היא צריכה להיות אמא עם ילדים תלויה חביבה ויפה. והוא גבר אז.....
כמו כן אנשים רוצין לשכנע את עצמם שהבחירות שלהם היו טובות אז הם מנסים לשכנע את השאר שהם צריכים להתיישר לפי הבחירות האלה.

עכשיו שהבנו את כל שה לאן זה מקדם אותנו?
אני מאמינה שזה מתחיל בך- כמו שהגעת למקום שבו את מרוצה בכוחות עצמך, על אף שהסביבה לא דחפה אותך בדיוק לשם, כך את תביאי את האחרים בדיוק לשם.

לא קל לעמוד מול קודים חברתיים במיוחד בישראל שזו מדינה סופר משפחתית שמקדשת ממש את הנישואין וההולדה- אבל לא נראה לי שיש לך בעיה להיות מיוחדת.....
את יכולה לנקוט בכמה דרכים:
הראשונה, לדבר עם המשפחה הקרובה שלך על התחושות שלך ביחס לזה- אימרי להם איך את מרגישה עם הפער הזה וספרי להם מדוע את חושבת שאת במקום טוב שאת גאה בעצמך ולא היית רוצה לראות את עצמך אחרת. אם תקבלי גיבוי מהם באירועים משפחתיים יהיה לך יותר קל
השנייה היא באירועים ההמוניים עצמם- לענות להם. לשאול אם הם כל כך מרוצים מהנישואים שלהם שהם מאחלים לך "בקרוב אצלך" אני השתמשתי בזה פעם וזה הלך יופי. לעורר דיונים שנמצאים בנושאי ההתמחות שלך לקרב אותם אלייך בתחומים שנוחים לך ולהרחיק אותם ממך איפה שלא נוח לך

מה את אומרת? נותן לך רעיונות?
בהצלחה,
איילת לחמי