לפני החגים

היי דנה
ארוחות חג משפחתיות הן בדרך כלל מעוררות את המתחים בפני המפגש עם אנשים שלא בהכרח אנחנו בקשר איתם כל השנה או שיש לנו משותף איתם הם פשוט משפחה ועושים ארוחה ביחד. אני לא מכירה הרבה אנשים שאין להם אי אילו עצבים וריבים קטנים עד גדולים לפני החגים.

עם זאת אני חושבת שאת צריכה להסתכל על הצד החיובי שבזה- יש לךך הזדמנות לעשות שיעור לעצמך ולהם בחג הזה.
כמו שאת יודעת ואמרת לאמא שלך- כל מה שהם עושים לא נעים לך.
לא נעים לך שמעירים על הגוף שלך מדברים כביכול שאמורים להחמיא לך (וזה ציני זה לא מחמיא שבוחנים אותך על פי המראה שלך ועד כמה יש לך ציצי או לא)
ולא נעים לך שאומרים לך מה לעשות ושאת צריכה לעשות הכול כי את הכי צעירה וגם כי את אישה ואולי שה נראה להם טיבעי שאת תעשי את כל מה שקשור לנקיון פינוי ערכיה הגשה.

אז סגרנו על זה- לא נעים לך !

מה את עושה עם זה? יש כמה שלבים:
- דברי עם אמא שלך לא בצעקום אלא בצורה שהיא תבין מה לא נעים לך במה שקורה. תשאלי אותה איך לדעתה אפשר להתמודד עם זה. ברגע שהיא תהיה חלק מהעניין תהיה עוד דמות שתהיה לצידך תבין אותן ותגן עלייך אם צריך.
אם יש לך אחים או אחיות או בני/בנות דודות או אנשים אחרים שיהיו בארוחת חג ושאת יכולה לדבר איתם לפני על המצב הלא נעים עשי זאת. ככל שיהיו יותר אנשים שתדברי איתם לפני ולבד על חוסר הנוחות שלך ולמה זה יהיה יותר טוב.
ואז בארוחת החג אחרי שתגיעי רגועה ועם הרבה אנרגיה. תעצרי את החוגגים שמבקשים ממך לעשות משהו ותגידי מה את חושבת על זה- את לא חושבת שרק את צריכה לעשות הכול. את חושבת שכולם צריכים לתת יד גם גברים וגם נשים גם מבוגרים וגם צעירים.
וכאשר אחת מהדודות תחליט להעיר איזו הערה על המראה/לבוש/שינויים גופניים שחלו בך- תעצרי אותה נקודתית ותסבירי לה שזה לא נעים לך שהיא אומרת את זה ושאת מבקשת ממנה לא להגיד דברים כאלה שוב. את יכולהלהגיד לה שאם יש לה הערות מהסוג הזה היא יכולה לפנות אלייך באופן עצמאי לבד.
ככה את מחזירה להם את האחריות על המעשים שלהם ולא נשארת עם כל הכעס לבד

דנה יקרה, את לא תשני אותם אבל תוכלי לשנות קצת מההתנהגות שלהם כלפייך כדי שאת תרגישי יותר טוב

ספרי לי מה את חושבת על זה? האם זה נראה לך האם יש לך עוד שאלות?
בהצלחה מרובה
איילת לחמי