חוזרת להתייעץ

היי
אני רואה שאני כותבת נאמנה בפורום.
כתבתי לפני כמה חודשים בקשר לפרידה כואבת שהייתה לי מחבר שלי.
אני לא יודעת מה לא בסדר איתי. אני לא כל כך מצליחה להרים את עצמי מהמצב שבו אני נמצאת.
אני עובדת בעבודה שלא ממש מספקת אותי, יש לי תקופות של געגוע לקשר שהיה לי בעיקר במצבי דיכאון. אני עושה קאוצ'ינג אצל מישהי מתחילה ואני לא חושבת שזה כל כך עוזר. איך אני יודעת אם קאוצ'ינג עוזר או לא ומה המטרות שלו?
מאז הפרידה היו לי כמה דייטים אבל אף אחד לא נראה לי, ובנוסף היו לי מחשבות בחלק מהדייטים שאני עדיין מאוד כועסת על האקס שלי שהביא אותי למצב כזה של לחפש מישהו אחר. אני לא רוצה לראות שעוברת שנה ואני עדיין תקועה באותו המקום חושבת עליו ומתגעגעת למה שהיה, בעיקר שאני מניחה שהוא כבר המשיך הלאה (וממש שובר אותי להגיד את זה)
נתת לי עצה של להתחיל ללמוד, יש לי דיסלקציה ואני מפחדת מלימודים, אני מפחדת להתחיל ללמוד ולסבול כמו שסבלתי בתיכון. אני בתהליך של ייעוץ במכון הדסה שמיעוד לייעץ בנושאים אלה אבל גם זה לא נותן לי כל כך תקווה שאני אמצא משהו לעשות עם עצמי.
יש לי חברה שאומרת שאני מדברת כמו אישה גרושה בת 40 עם ילדים שאין לה יותר מדיי אופציות פתוחות בחיים. למען האמת, ככה אני גם מרגישה. אני לא מרגישה כמו מישהי צעירה יפה וחכמה שכל האפשרויות פתוחות בפנייה ולמען האמת יותר מדיי אופציות רק מפחידות אותי.
חשבתי שעברתי את התקופה של להתגעגע לאקס אבל במצבים כאלה כל מה שאני רוצה זה חיבוק ממנו כמו שהיה לנו פעם
אני מרגישה כאילו אני מתחילה לאבד עניין בחיים שלי ושאני רק סובלת כל הזמן ולא מצליחה להרים את עצמי מזה. אומרים לי שזאת רק תקופה עוברת, אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי ועם התקופה הזאת שלא עוברת ממני.
בבקשה תעזרו לי, אני לא משוגעת או בעלת נטיות אובדניות אבל ככה אני נשמעת לעצמי לפעמים.