סיכוי לאהבה?

חני יקרה
תודה על הפרגון שלך, הן בפתיח, והן בתגובתך הכנה והמשתפת.

את בחורה צעירה ומגיע לך לאהוב ולהיות מאושרת, ואת בהחלט צודקת שהילד לא צריך להיות האור היחידי בחייכם.
חני, שחיקה בחיי הנישואין היא דבר שכיח ובפרט כאשר בן הזוג אינו מחזיק מעמד במקומות עבודה.
דעי שעובדה זו משפיעה גם עליו, ועל תחושת הגבריות והמשיכה שלו (כך שהריחוק אינו נובע, רק מהצד שלך).
פרטת שאת מדברת איתו ומשתפת אותו, מה הוא אומר?
ושאלה חשובה נוספת בכדי שאוכל לייעץ לך, חשוב לי לחזור קצת למקורות - לתחילת הקשר.
סיפרת שאתם נשואים 4 שנים. איך הכרתם? מה אהבת בו? מה היו החלומות המשותפים שלכם?
ניכר שכמה דברים טובים נשארו - והם הפתיחות ביניכם, הילד המקסים, והכי חשוב -
הלהט שבו את כותבת ועוצמת הרגשות שלך.
חני, כשיש רגשות כה קשים, אני אופטימית. כי רגש, קשה ככל שיהיה, מראה שעדיין יש רגשות.
הדאגה האמיתית מתחילה, כשכבר לא אכפת (ואז לא כותבים תגובה כפי שאת כתבת).

תתקדמי איתי עם השאלות ונמשיך משם
חזקי ואמצי
איילת.

איילת שלום,

אני בהחלט משתפת את בעלי בתחושותי הקשות,הוא טוען שגם לו קשה,ברור לי,אבל בכל זאת- הוא נזרק מעבודה לעבודה בגלל זלזול שלו אז איך אני יכולה לצפות שיתייחס ברצינות לתחומים אחרים כמו זוגיות ,אם לדבר כ"כ בסיסי ונצרך הוא מגלה חוסר מוטיבציה לאורך כל הדרך-4 שנים.
הוא פשוט לא מסתכל צעד קדימה וברגע שמתחיל קצת להמאס לו בעבודה(אפילו עבודה טובה עם תנאים מעולים!) הוא מתחיל להתפנק,להתנהג בעצלות כרונית עד הפיטורין וחוזר חלילה.
אני לא סתם מתוסכלת,מצבנו באמת בעייתי מאוד.אני חוששת שהמצב נובע הרבה מתכונות אופי שלא שמי יודע אם הוא יוכל להפטר מהם. מתוך ניסיון איתו ומתוך דיבור שלי איתו הוא טוען כמעט תמיד שהוא צודק והבוסים אשמים-מבינה? הוא נותן מעצמו 0 ומצפה ליחס מעל ומעבר ומאשים את
כ-ו-ל-ם! קשה לי לשנות לו את ההסתכלות ,זו צורת חשיבה שהוא התרגל אליה כי היא נוחה לו אך היא כ"כ מעוותת לא רציונלית ומקלקלת הרבה בחיים.
כשאני מנסה לרמוז לו שגם הוא לא היה מושלם ביחסו לעבודה הוא כועס שאני לא מצודדת בו.
לפעמים אני באמת מרגישה יותר כמו אמא והרבה פחות רעיה וזה די חולני..(לשנינו..)
שאלת איך התאהבתי בו?
האמת זו היתה אהבה ממבט ראשון,קשה להסביר,משיכה חזקה,קליק.כימיה טובה ופתיחות.
התאהבתי הרבה גם במראה שלו,אני חייבת להודות כי הוא נחשב לבחור מאוד חתיך,ויש לו איזה קסם
שאני נשאבתי לתוכו. החלום המשותף המשמעותי ביותר שלנו היה שנחיה לנצח בהרמוניה כי אנחנו מאוהבים ברמות שקשה לתאר ובאת האמנו בזה, התחתנו מתוך עיוורון-את זה אני אומרת במבט לאחור..אחרי שהתעוררתי מהחלום והבנתי שהמציאות היא- שאני חיה לצד בנאדם שלא נמרץ לחיים ,לא בוגר ,לא בשל ו... לא נעים לומר גם עצלן מאוד.
אני באמת משכנעת את עצמי שכנראה התחתנו כדי לתקן זו את זה ואף אדם/נישואין לא מושלמים וכמובן שגם אני רחוקה משלמות אבל הבעיות איתו הן ביותר מידי תחומים והן כ"כ משמעותיות-
תגידי לי את מה ניתן לעשות עם בחור צעיר שיושב ימים שלמים בבית ומרשה לעצמו לברור עבודות ולבחול בלי סוף בפחות ממושלם בבשבילו??
ולגבי הרגשות -זה די קולע מה שכתבת למרות שיש פעמים שאני אדישה לחלוטין מרוב ייאוש וחוסר
אונים...
אשמח לתגובתך
תודה-חני.,

חני יקרה
ניכר מתגובתך, שאת מאוד בוגרת ומודעת למצבכם
יש משהו קוסם ומושך מאוד בביטחון העצמי של בעלך וביכלותו לפעול כרצונו, מתוך אמונה מלאה בצדקת דרכו. זה חלק מהקסם שמשך אותך אליו, וזה חלק מהקושי שאת חווה היום בחיים משותפים איתו, כאשר רק את התעוררת מהחלום והוא ממשיך לחיות אותו.

זוגיות מהווה כר נפלא להשלכות ותיקון הדדי, עם זאת לעיתים קרובות צריך עזרה.
כתבת לי בפנייתך הקודמת לא להמליץ לכם על טיפול, כי אתם חסרי תקציב.
אך נראה לי שעם המודעות שלך והכוחות שלך, תוכלי להפיק הרבה בעזרת סיוע מקצועי., אותו ניתן להשיג גם דרך קופות החולים (בעלויות סבירות לחלוטין).

המצב שלכם מורכב מכדי לעזור לכם במייל, ועם זאת יש בו הרבה תקווה כפי שציינתי - המודעות והכוחות שלך, כוח המשיכה בינך לבין בעלך והאור הקטן שיצרתם ביחד.
כמו כן כפי שאת מתארת את בעלך, עם קצת עזרה, הוא יוכל למשוך מקום עבודה טוב וגם להחזיק בו, ממש כשם שמשך אותך. כשאת מונעת מעצמך עזרה זו, במה את בוחרת?

אני באופן אישי פחות מאמינה בטיפול זוגי, יותר בכך שכל אחד מבני הזוג צריך את הטיפול שלו, בכדי לשחרר את הקשר מכבלי ההשלכות למיניהן.
מדוע את לא מפרגנת לעצמך את העזרה שאת צריכה?

היי איילת,


שאלתי : האם את מתכוונת לפסיכולוג לכל אחד מאיתנו בנפרד?

אני פשוט חוששת שאם בעלי ילך לטיפול יהיה לו משהו להתלות בו ולהאריך את זמן הרביצה בביית אני רוצה שהוא יבין שאין לו ברירה והוא צריך לעבוד.נקודה. כמו כל אחד. כי נראה לי שזה נובע הרבה מאהבה עצמית.
מה את חושבת?

כדי להציב לו אולטימטום של פרידה או שזה לא בריא לזוגיות?

מה עושים בטיפול שמשכנע בנאדם להשתנות-קצת על קצה המזלג..

תודה על ההדרכה המאוד תומכת ועל העצות הנבונות!!!
חני.

חני
אני חושבת שלפני הכל מגיע לך להשקיע בעצמך
וללכת בעצמך ליעוץ.
זה לא חייב להיות טיפול פסיכולוגי, היום יש גם מטפלים / מאמנים - שאם יש לך המלצה אישית על איש מקצוע טוב שאת מכירה, אפשר לעשות תהליך מהיר יותר מטיפול.

דרך קופות החולים אפשר להגיע ליעוץ אצל פסיכולוג.
את צריכה לשאול את עצמך, מה את רוצה. לפני שאת מציבה אולטימטום - מה יכולות להיות ההשלכות שלו והאם את מוכנה לשאת בתוצאות.

אין ספק שגם בעלך צריך עזרה, אבל הוא צריך לרצות אותה.
ולכן התהליך צריך להתחיל איתך. איפה את. מה את רוצה.
ולהגיע לשם קשה דרך המייל.

עדכני אותנו
איילת