איך להגיב??

נילי יקרה,

בהחלט נשמע לא נעים -ואני מבינה את הלהט הכעס והתסכול-
בואי נסתכל רגע על הארוע שקרה ממבט נוסף-

ניכר שבין שני הצדדים יש קשיי תקשורת יתכן כי הם נמנעים מלדבר בכנות אחד עם השני ואת כחוצץ הקשר מתוקף תפקידך משמשת לשני הצדדים כתרוץ.

נסי לבחון את הארוע מנוקודת מבט זו. האם יתכן שלפיכך אין פה שום דבר אישי כלפייך?
שהרי שניהם מתקשים אחד עם השני ואת התרוץ ללמה הם לא מצליחים לתקשר.
אין הכוונה להעליב או להתיחס אליך כאדם- כמו להגיד אוי הטלפון שלי לא תקין לכן לא קיבלתי את השיחות שלך המכשירים ה... האלה וכדומה..
האם יכול להיות שזו הסיטואציה?

בגישור ישנו מודל שנקרא מודל אפר"ת א= ארוע פ=פרשנות ר=רגש ת=תגובה.
לפי המודל יש ארוע, כפי שתארת, לארוע הזה נתת פרשנות קראו לי כך וכך שקרו .. הפרשנות הפעילה אצלך רגשות ועלבון ומכאן התגובה - רצון להגיב בהתאם...

יתכן ובפרשנות שלך כדאי לעצור ולבחון פרשנויות נוספות..
מה דעתך ?
נשמע ונמשיך מכאן...
סיגל פדה.

זה לא נכון שיש בינהם קוצר תקשורת. הם חברים מאוד מאוד טובים. סחבקים. פשוט התאים לו באותו רגע "להשתמש" בי ולומר שלא מסרתי את ההודעה. הוא יכול היה להגיד - ולמעשה היה צריך לומר: היא מסרה לי אבל הייתי עסוק. נשמע יותר טוב מאשר להוציא אותי כלא בסדר.
דבר נוסף - אני לא יכולה לסבול את הצביעות הזו שמאחורי גבי הוא קורא לי סתומה (וזה הכינוי האחרון שאפשר לכנותי) וכשהוא משוחח עימי הוא נחמד...


אני עומדת להגיד לו שאני יודעת שהוא אמר כך. לא מעניין אותי מה יהיו ההשלכות. מעניין אם הייתי מוקדן ממין זכר - אם גם היה אומר לו "סתום".

נילי יקרה

אני מרגישה המון אמפתיה למה שאת מתארת - תחושות של כעס, עצבים על אנשים צבועים, השפלה שאנשים קוראים לך בשמות שלא מאפיינים אותך ולא מגיעים לך. גם אם לא היית מעבירה את ההודעה לחושם וגם אם שכחת- עדיין לא מגיע לך שאף אחד יקרא לך כמו שהוא קרא ולא שינמיכו אותך כמו שהוא עשה.

אני מצטרפת לדבריה של סיגל בעניין זה שזו לא באמת את - הם לא קראו לך כפי שעשו בגלל שהם לא אוהבים אותך או חושבים שפעלת לא נכון- הם עשו זאת כדי להוציא את עצמם יותר טוב.

יחד עם זה אני לא חושבת שאת צריכה להבליג- אם את מרגישה שנעלבת ואת חושבת שזה לא נכון את יכולה להעיר להם על כך

אבל כיצד?
ראשית, לא בצורה שתפגע בך בסוף- תהיי דיפלומטית
תשאלי את זה שאת עובדת איתו מה קרה עם שושו בסוף כי הוא נשמע לך עצבני בטלפון תיראי כאילו את יודעת משהו אבל אל תאמרי שום דבר שיסגיר את זה שהאזנת להם? תנסי לדלות ממנו פרטים תני לו להרגיש שאת לא מרוצה
אם הוא לא יגיד לך כלום ועדיים תרגישי שאת רוצה להגיד לו את ששמעת עשי זאת- אל תשמרי בבטן
אבל תדעי שזה יגרור ויכוח (לא שזה צריך להטריד אותך...)

מה את אומרת?
בהצלחה- ואל תשכחי לעדכן איך היה

איילת לחמי

הוא התקשר שוב למשרדנו למחרת. אז אמרתי לו: "אני מאוד אעריך את זה שלא תכנה אותי בכינוי המפוקפק "סתומה"! אז הוא התחיל לגמגם.. מה? אני? מה פתאום? אפילו קצת ריחמתי עליו...אבל זה עבר לי...

אמרתי לו אני יודעת טוב מאוד שכן קראת לי סתומה. הוא שאל: איך את יודעת. אמרתי לו: סמוך עליי והעברתי אותו לשלוחה שביקש...

שלא יחשוב שעשו אותי באצבע...


אחיותיי - לא לשמור בבטן... זה עושה אולקוס !

כל הכבוד על האומץ להגיד לו ולא להשאיר בבטן , צריך ללמוד ממך .
לא כל אחת מסוגלת להגיד ישירות דברים בגלל החשש מהתגובה שתבוא אחר כך.
ומה ההמשך.. למה זה הוביל בקשר ליחס שלו אליך?

כל הכבוד
ממש משחרר לשמוע שאמרת

איך להגיב?

שאלת בתחילת הפנייה איך להגיב? ועכשיו אני שואלת אותך את אותו הדבר- לאחר התגובה-
איך היה להגיב?
נשמח לשמוע מה תחושותיך מה קורה עכשיו האם חל שינוי מסויים?

בברכה,
סיגל פדה

אני שמחה מאוד שאמרתי לו כדי שלא יחשוב שאני איזו אהבלהה....

עכשיו הוא פוחד להתקשר למשרד והוא מגיע אליו דרך הסלולרי (לא באמצעותי)... כנראה חושב שאני ביצ'ית עכשיו... איזה כיף!!!

אישה יקרה

את לא ביצ'ית- חשוב לי ממאוד מאוד שתפנימי את זה -
את - לא - ביצ'ית!!!!!!!!!!!!!!!!!

את אישה אסרטיבית וחזקה
את אישה שחשוב לה לעמוד על שלה
את אישה שמכבדת את עצמה ורוצה שיכבדו אותך בחזרה
את אישה על הכייפק

הרבה פעמים אנחנו נמצאות בדיכוטומיה הזו בין קורבן לביצ'ית
או שאני סופגת או שאני מכה חזרה. אבל ישנה דרך ביניים שאת נקטת בה
לעמוד על שלך ולהעמיד את האחר על טעותו

כל הכבוד לך

איילת לחמי